באר הגולה/חושן משפט/קלא
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) טור בשם ת' להרי"ף ותשובה זו כתבה בה"ת בשער ל"ה בשם ה"ר אברהם בר יצחק וכ"כ המרדכי בפ' ג"פ
(ב) ל' הרמב"ם פכ"ו מה' מלוה ולוה דין ח' וכתב ה"ה מ"ש שדין הערב עם הלוה כדין מלוה על פה שיכול לומר פרעתיך כ"כ רבו ז"ל וכ"כ המפרשים ז"ל אלא שאם כ' לו המלוה התקבלתי ונתן לו זכותו הרי הוא עומד במקומו ודין הערב כדין המלוה ואם המלוה בשטר אינו יכול לו' פרעתי כ"כ מדברי הרשב"א ופשוט הוא לא יגרע כח הערב מאיש נכרי דעלמ' שהרשהו המלוה ע"כ ונתבארו דינים אלו בסי' שלפני זה ובסעי' א' וב'
(ג) טור ומבואר לעיל סי' ע"ג ס"י
(ד) שם ס"ד בשם הרמב"ן בת' כ"כ רבינו ירוחם בשמו
(ה) ל' המחבר ממ"ש בס' בדק הבית ז"ל בעיני עניות דעתי יפלא למה לא יועיל לטעון ולומר ערבתי לא היה אלא לזמן ובאותו זמן היית יכול לגבית חובך ולא גבית את הוא דאפסדת אנפשך וקרוב אצלי לומר דהאי ת' לאו הרמב"ן חתים עלה וע"ד מ"ש בפ' כיצד (יבמות דף כ"א ע"א) לאו מר בריה דרב אשי חתים עלה עכ"ל וכ' הסמ"ע ☜דמזה הטעם נהגו שמקבלין קנין חדש שמרחיבי' זמן הנישואין ואפשר שהרמב"ן מודה בזה כיון שאינו דררא דממונא אלא מפני הבושת
(ו) הסמ"ע וב"ח כתבו שלא מצאו מפורש מי שחולק בזה וע"ש מ"ש בזה
(ז) שם ס"ה בשם ת' הרי"ף ת' זו כתב' בה"ת בשער ל"ה בשם ה"ר אברהם ברבי יצחק
(ח) שם בשם ת' לרש"י בסה"ת בשער ל"ה
(ט) וביאר שם דכיון שהודה בערבות בפני העכו"ם אינו יכול הלוה לישמט ולומר איני מקבל לזה הערב שהכל יודעים שראוי הוא שיקבלוהו לערב והוא כבר הודה לעכו"ם שיחזיר לו המשכון ע"י ערבות
(י) שם ס"ז בשם ת' הרא"ש נכלל י"ח סי' ז' וכ"כ במרדכי בפ' הגוזל בתרא בשם רבינו מאיר וע"ש כי הוא הארוך וע' בטור י"ד בסי' ק"ע
(כ) שם ס"י והוא בתשובה הרא"ש כלל הנזכר סי' ז' בשם רבינו מאיר וכתב שם ותולין הדבר בתקנות הקהלות ואני אומר דדינא דגמ' היא כההוא דהמקבל (דף ק"ח ע"ב) זבין לעכו"ם וכו' אלא שמותי משמתינן עד דמקבל עליה כל אונסא דאתי ליה מחמתי' דא"ל אריא ארבעית אמצראי
(ל) שם סי"א בשם הרמב"ם בפכ"ה מה' מלוה דין זה בשם רבותיו וכתב ה"ה דין זה לא ידעתיו בשום מקום בגמרא אבל הנרא' לדעת רבינו ורבותיו דשאני ערבו' דמכר כשנותנין המעות על דעת להשתקע נותנין ואין האחריות על הדמים אלא על הקרקע אם יטרפוהו ממנו וכו' ויש בערבות אסמכתא וכו' וכיוצא בזה כתב הב"י ע"ש
(מ) כתב ה"ה מוסכם בודאי והצריך רבינו ז"ל קנין לפי שהוא אצלו כערב דאחר מתן מעות לפי שמעות אלו לא נתנו על דעת לגבות
(נ) שם ס"ג בשם הרמב"ם שם דין ח'
(ס) ל' הטור סי"ד
(ע) שם סי"ב בשם תשו' אביו הרא"ש כלל ע"ג
(פ) וביאר שם דכיון שלא נתחייב המוכר אלא בחזרת המעות אם לא תעשה אשתו השטר גם הערב לא נשתעבד אלא לדבר זה
(צ) שם סט"ו בשם הרמב"ם כ"כ ס"פ הנזכר בשם יש מן הגאונים שהורה כן ושלזה דעתי נוטה
(ק) שם בשם הראב"ד בהשגתו. וכ"כ ה"ה שם בשם הרבה מן הגאונים ז"ל כדעת הראשונים (שמביא הרמב"ם שחייב לשלם) עד שיש מי שכתב אם הביאו ערב שבת בין השמשות ובמוצאי שבת ברח לא נפטר הערב בכך והביא בזה תשוב' רב נחשון גאון ורב צמח והאריך עוד בזה במה שהשיגו הראב"ד וסיים ובעיקר הדין איני כדאי להכריע
(ר) שם דין י"ג כתב שנ"ל כן וביאר שם שכיון שאינו יודע הדבר ששעבד עצמו לא סמכ' דעתו ולא שעבד עצמו
(ש) מבואר במ"ש לעיל בש"ס ס"ב
(ת) שם דין י"ב הביא' הטור בסוף הסי' וכתב ה"ה שם גם זה לא מצאתי מבואר אבל קצת יש סמך לזה ממ"ש פ' אלו נאמרין (דף ל"ז ע"ב) ערבא וערבא דערבא שאף ע"פ שהערב אינו נותן מעות אין השני צריך קנין משום דשעת שעבודו של זה כשעת מתן מעות המלו' דמי וכן עיקר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |