ביאור הגר"א/אורח חיים/תרל

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים תרל

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ס"א כל הדברים כו'. היינו לדעת הרא"ש שכ' דטעם דקבע עיקר אבל לפסק הרשב"א והר"ן לדעת האלפס כולן פסולין לדפנות בשסומך עליהן אלא באותן שאין שכיח לסכך בהן או אותן דאין פסולין אלא מדרבנן ופי' הרשב"א שם וכולן ר"ל אפי' לא התירן כיון שאינן פסולות אלא מדרבנן וכ"כ ד"מ בשם א"ז וכ' וכן מייתי לה התם מן הירושלמי ובירושל' פ"א סוף הלכה ו' כ' להיפוך ר"י בשם ר"ח בר חנינא וסכות' על הארון את הפרוכת מיכן שהדופן קרוי סכך מכאן שעושין דפנות בדבר שהוא מקבל טומאה ונראה שגי' בירושלמי מכאן שאין עושין כו' וכן נראה כיון שקרוי סכך אבל אין ראיה משם דשם הוא בשיטת ר' יאשיה בגמ' ז' ב':

וא"צ כו'. כיון דא"צ שיהו גדולי קרקע ל"ל גדילתן:

מ"מ לא כו'. כנ"ל סי' תרכ"ט סי"ד וחד טעמא להו אבל אותן שנושרין עליהן אינן פסולים אלא לסכך שנושרין על השולחן. רשב"א:

או דבר כו'. כמש"ש סי"ב בהג"ה וכל מה כו' דיינינן כו':

ב

ס"ב דפנות הסוכה כו'. כרבנן וכריב"ל כלישנא בתרא דרבא דרב כהנא עביד כוותיה:

אע"פי כו'. כמ"ש בפ"ק דעירובין:

ואם הטפח והקנה כו'. כצ"ל אבל בירושל' פ"א דסוכה הלכה א' וספ"ק דעירובין איתא דאינו מתיר משום דלא נעשה לכך ועמ"א וי"ל דס"ל דגמ' דידן פליג על הירושלמי דאמרינן בכ"ק דעירובין דוקא בפתחי שימאי ולא משני בשלא נעשו ועוד שם במחיצות דכ"ע ל"פ כו' וע"ל סי' שס"ב ס"ג וצ"ה לכ"ע משום מחיצה:

ומה שנהגו כו'. ר"ל דא"צ הקנה שע"ג וכ"ש עגולה דא"צ דהא לרב ששת עגולה לא מהני לצ"ה אף דלא קי"ל כוותי':

לנוי. כמ"ש עשה סוכה נאה. שם:

ג

ס"ג היו כו'. דקי"ל כריב"ל בכ"מ:

וגם בזה כו'. מדאמר רבא מילתיה אחר סוכה העשוי' כמבוי ש"מ דאכולהו קאי:

וי"א כו'. כיון דאיכא שיעור דופן ע"י לבוד א"צ צ"ה דא"צ צ"ה אלא להשלים לשיעור דופן ומאי דאפסקיה משום דבעי לאסוקי' למילתיה ולחלק בין שתי דפנות דעריבן וס' הראשונה ס"ל כיון דליכא ז' אלא ע"י לבוד אינו דופן בלא צ"ה דהא בכל הסוכה לא מהני לבוד בשתים כהלכתן כו' דאל"כ למה אמר ושלישית אפילו טפח הא ד"ט בעי דהא לבוד מחיצ' מעליית' הוא ועוד בשתי קנים סגי כמ"ש תו' שיעמיד הא' פחות מג' והב' פחות מג' ויהיה כ"א חצי טפח ומשהו ול"ל צ"ה ועמ"א ריש סי' ועס"ה ולכן צריך צ"ה וז"ש אבל אם כו':

ד

ס"ד בד"א כו'. עתי' שם ד"ה סיכך ע"ג מבוי. וא"ת ומבוי כו' וי"ל דלעולם כו' ואמרינן בגמ' א"ה לתני כו' אלמא כה"ג מהני טפח שוחק אע"ג דדופן השלישית לא מהני כלל לענין הסוכה:

ה

ס"ה רק שלא כו'. דלשיעור הסוכה לא מהני צ"ה אף ע"ג דמהני לשבת דאל"כ מאי קולא דדופן השלישית דאתי הילכתא וגרעתי' כו' הא דופן שלם הוא ועוד למה לי לטפח כיון דיש לו צ"ה ולענין שבת סגי בקנים כ"ש רק שתהא בריאה כדי לקבל דלת כ"ש ואפי' של קש ולפי"ז בקרנות ג"כ לא מהני דהא בעינן שתי דפנות דעריבן כמ"ש מ"ש התם כו' ועברי"ף וצריך שלא יהו בכל הקרנות צ"ה ועמ"א:

ובלבד כו'. שם דופן סוכה כדופן כו' ועפ"ק דעירובין וע"ל סי' שס"ב ס"י:

ו

ס"ו ויש כו'. לפי' גי' ור"נ אמר באמצע הגג מחלוקת אבל על שפת הגג ד"ה כשירה וע' בה"ג:

ז

ס"ז ואין להתיר כו'. לדעת הר"ן דוקא במקום שמותר לטלטל בשבת בלחי כגון במבוי סתוס כמ"ש תוס' הנ"ל ובפסין דוקא לעולי הרגלים או אפי' האידנא לדבר מצוה היכא דלא שכיחא מיא וכמ"ש בעירובין כ"א א' וכמ"ש בהג"א שם אבל מדברי הרי"ף שהשמיט שם דיני פסי ביראות וכאן כתבה צ"ל דס"ל כדעת תוס' שם ד"ה סיכך ע"ג פסי כו' והרא"ש מיקל יותר דאף בלחי מועיל אף במבוי מפולש מזה הטעם ומתוך לשון הרמב"ם וש"ע משמע דס"ל כדעת הרא"ש ומ"ש כאן ואין כו' ר"ל דוקא כשהפסין בר"ה ועמ"א. ודקדקו מדקאמר ע"ג מבוי וע"ג פסי ביראות ול"ק כעין פסי ביראות ועל שתי מחיצות ועבר"ן:

ח

ס"ח מפני שהיא כו'. פי' שהאכסדרא היא ב' כותלים זה נגד זה ומקצתן מקורה וסמוך לקירוי על קצה האחד סיכך פצימין לאו בפחות מג' כפירש"י אלא בשיש פצימין שנים לרוח ג' א' מכאן וא' מכאן ע"י אותו הפצימין אמרינן פ"ת יורד וסותם ובזה מתורץ קושית תוספ' שם ד"ה אחוי ליה וא"צ לדחוקי כמ"ש הרא"ש שם דעביד ליה צ"ה ג"כ ורב כהנא לטעמי דבעי נמי צ"ה ומדאורייתא סגי בהכי דצ"ה חשיב מחיצה בכ"מ ולא בעי טפח שוחק אלא מדרבנן וכיון דנראה מבחוץ מהני ע"ש וכן מש"ש א"ל לא סבר מר כו' מ"ש יש לה פצימין כשירה לא שייכא לשאלתו דיש להפצימין הוא מטעם לבוד ואין לה פצימין הוא מטעם פ"ת:

אבל אחרים כו'. כפי' תוס' שם דאכסדרה ב' מחיצות דבוקות אבל זו נגד זו לא אמרינן פ"ת כמש"ש א"ל מודינא לך כו' ובצד הג' סומך בענין שהסכך נוגע באכסדרה ופצימין כפירש"י בסמוכין בפחות מג' זה לזה ומשום לבוד ובאין פצימין אע"ג דבעלמא מהני כאן לא מהני כמ"ש בגמרא ורבא א"ל ע"כ כו' ובנראה מבחוץ כו' צריך נמי צ"ה כתירוץ הראשון שברא"ש שם וע' בטור. ונראה שהרמב"ם מפרש כפי' הרי"ף בספ"ט דעירובין שאכסדרה יש לה ג' מחיצות וכמ"ש תוס' בשם ר"ח ור"ת וכאן אע"ג שלא סמך הסכך אל כותל האמצעי ואין לסוכה אלא שתי דפנות מועיל פי תיקרה כיון שיש לה פצימין ולאביי ללישנא קמא אף בלא פצימין ולזה הקשה לו רבא לדידך דאמרת כו' אע"ג דל"ל אלא ב' מחיצות וא"כ אפילו הפחית דופן האמצעי א"ל מודינא לך בההיא כיון דמפולש מעבר אל עבר משא"כ כאן דמהני הדופן דאמרינן ע"י פ"ת ולרבא לא מהני והוי כמבוי מפולש וז"ש מפני שהיא כו' שהרי כו' והאמצע כו':

ט

ס"ט היו כו' אפי' כו'. שם כרבנן וכגי' הספרים דל"ג ומאי קמ"ל דמשלשלין ואמרינן דופן סוכה כדופן שבת ובשבת קי"ל דאין מחיצה תלויה כו' ועתוס' ורא"ש שם:

יא

סי"א עושים כו'. שם כ"ג א':

שיקשור כו'. עמש"ל בסי' שס"ב ס"ה:

יב

סי"ב יכול כו'. עירובין מ"ד:

ואפי' בי"ט כו'. שם וערש"י שם ד"ה אלא אדם כו' וד"ה בדופן שלישי ותוס' ד"ה פקק כו':

יג

ס"יג הסומך כו'. כר' יהודה דשקלא וטריא אליביה וכמ"ד מפני שא"ל קבע דכן מסיק בירושלמי ועתוס' שם:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.