ביאור הגר"א/אורח חיים/תרכט

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים תרכט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ס"א אע"פ שגידולו כו' כגון עורות כו' רש"י שם במתני' ובגמ' שם ד"ה כי חגיגה כו' ועתוס' שם ד"ה וגידולה כו' וביאר הרשב"א ז"ל דגידולי קרקע הן שני מינים א' כגון הצומח מן הארץ ואין בכלל זה בע"ח כמ"ש לענין ברכה ונדרים וע' בפ"ו דברכות מ' ב׳ ונדרים נ"ה ב׳ והשני דבר שהוא גדל ע"י הארץ ואינו ממנו והוא ב' מינים וכל שכתבה התורה פירות ובע"ח כגון במעשר כולל שניהם ויליף כל ג"ק אבל כל שלא כ׳ אלא א׳ לא אתי אידך מיניה והיינו דקידושין דקאמר אי כתב צאן כו' ואי כתב רחמנא גורן כו׳ וכן ההיא דב"מ וכן פריך כאן אי מה חגיגה בע"ח ר"ל בע"ח בלחוד ולמסקנא דיליף מגורן לא אתי בע"ח מיניה:

שאינם מקבלין כו'. כמ"ש בפ"ד דשבת ולא אמרו עבודין כו':

או מיני כו'. מתני' שם ט"ו א' בשפודין ועמ"א ס"ק א':

וכן אין כו'. דוקא גידולי קרקע בעינן דומיא דפסולת גורן ויקב וז"ש שם תקרה שאין עליה מעזיבה ומש"ש י"ז א' ואי אשמועינן הני תרתי כו' ר"ל דה"א בלא מעזיבה דוקא. רשב"א וע"ש:

ד

ס"ד סיככה כו׳. עלח"מ. וכ"ד הרי"ף שכתב לא דייק ולא נפיץ כשר אלא שדברי הרמב"ם סותרים זא"ז והר"ן פ׳ לקולא וכ"פ הרשב"א וכל ספוסקים כיון דמידי דרבנן הוא ע"ש ולא פסיל אנא דדייק ונפיץ:

ה

ס"ה בחבלי כו'. ירושלמי והביאו הרא"ש שם:

ו

ס"ו במחצלת כו'. קנים וקש שם במתני' כגי' הרא"ש. שיפה וגמי בברייתא שם לד"ה:

בין כו'. כר' ישמעאל בר יוסי שם דסתם מתני' כותיה דלא חילק הרא"ש וס"ל דברייתא בגדולה איירי דאל"כ מתני' דלא כמאן דלא כפירש"י שם:

דהיינו כו' דהיינו כו'. מדקאמר שם לא נחלקו כו' על מחצלות של אושא כו':

במקום כו'. שם י"ד וט"ו:

ז

ס"ז יש להסתפק כו'. נסתפק אם הוא בית קיבול לפי שעשוי למלאות וכמש"ש י"ב ב' דמקבל טומאה ופסול ואע"ג דבת"כ פ' שמיני אמר דסולם טהור וכן בתוספתא דכלים שם השליבות על גבי ירכותיו משא"כ בירכותיו נקובין לקבל ראשי השליבות אלא שבפי"ז דכלים תנן תחתית הצורפים טמאה ושל נפחים טהורה ופי' הרמב"ם דשל נפחים הוא בית קיבול העשוי למלאות וע"ש בפ"ב דכלים דין ג' ובראב"ד שם. ודברי הרמב"ם צ"ע שהרי בפ"א דסוכה פ' דחיצים נקבות פסולה ואע"פ שהוא עשוי למלאות מקבל טומאה כו' אבל הר"ש שם אמתני' דתחתית פי' כלי שנותנין תחת רגלי הצורפין והנפחים ע"ש וכן רש"י בסנהדרין ס"ח א' פי' דר"א וחכמים פליגי בבית קיבול העשוי למלאות ולרבנן טהור והתוס' שם ובסוכה שם הקשו עליו וע"ש. אבל מה שכתב בש"ע אם מותר להניח כו' לא כ"כ בתשובות רמב"ן שם ובתשובות רשב"א סי' קצ"ה אלא אם מותר לסכך בסולמות עצמן אבל בת"ה ס"צ שם כ' השאלה אם מותר להניח הסולם כדי לסכך ע"ג הסולם וכתב בתשובה דאף לסכך בסולמות עצמן מותר משום דפשיטי כלי עץ הוא והביא ראיה מת"כ כנ"ל וכמ"ש הרשב"א בפ"ק דסוכה והנכון כמ"ש ר"י שכל פשוטי כלי עץ שראויים למדרס וייחדן למדרס מקבלין כל טומאה שבעולם ואפי' להיות אב הטומאה כמ"ש בב"ק ובבכורות ונדה וסוכה ושבת ושאר מקומות אבל בלא"ה אם הן משמשין את אדם ומשמשי אדם מדאורייתא טהורים אבל מקבלין טומאה מדרבנן ואי לא טהורין אף מדרבנן והיינו הסולם דממעט בת"כ הואיל והוא משמש האדם ואינו משמש משמשי אדם וע"ש פ' ו' וגם אינם מיוחדים למדרס אלא לעלות ולירד בהם וכן לתירוץ האחר של תוס' דמה שהן רחבים קצת וראוי להניח דבר עליהן וגזרו טומאה מדרבנן דדמו לבית קיבול וכ"מ בגמרא דבבכורות וכמה מקומות כאותו סברא מ"מ בסולם לכ"ע טהור כנ"ל מת"כ והתוספתא דשם מדרבנן קאמר אע"ג דיליף מקרא אסמכתא בעלמא היא מדקאמר השולחן ושולחן טהור מדאורייתא כמ"ש בפי"א דמנחות וע' תוס' שם צ"ו ב' ד"ה ולדברי כו'. ובסוכה ה' א' ד"ה מסגרתו ובב"ב ס"ו א' ד"ה ושאני ובעירובין ל"א א' ד"ה בפשוטי כו' ועבי"ד סי' קצ"ח סל"א וסובר הב"י כיון דתה"ד לא מכשיר לסכך ע"ג הסולם אלא משום דסובר סולם טהור אבל לרשב"א שמסתפק א"כ מודה ת"ה דאסור. אבל לא דק דת"ה לא כתב אלא לרווחא דמילתא שאף בסולם עצמו יכול לסכך אבל אף לדעת האוסרין ע"ג ודאי מותר כמש"ש סי' צ"א ובש"ע לקמן בס' ח' וכתב אע"ג דקי"ל כר' יהודה בסוכה כ"א ב' כיון דאמוראי שם שקלי וטרי אליביה מ"מ הא כ' הרא"ש שם דטעמא דקבע עיקר כמו שמסיק בירושלמי שם ועתוס' שם ד"ה שאין כו' וכן פ' בש"ע לקמן ס"ס תר"ל סי"ג ואף שיש לתרץ דההיא דס"ח לא קשיא שאף שבת"ה כ' דוקא לפסק הרא"ש שפסק משום קבע לא ראה דברי הרשב"א שהוא פסק כמ"ד לפי שמעמידה בדבר המקבל טומאה והקשה שם מהא דאמרינן העושה סוכתו ע"ג האילן כשרה אע"ג דאילן פסול לסכך ועוד הקשה על פירש"י שפירש שם אבל סיכך ע"ג המטה כשרה שנעץ יתידות מבחוץ ולא סמך הסכך עליהן מאי למימרא וכ' אלא הנכון כמ"ש הרמב"ן דסומך סוכתו בכרעי המטה שכפה מטתו והכרעים למעלה וסיכך עליהן שנתן סכך ע"ג הכרעים ח"א מפני שאין לו קבע שאומרים עמוד ונעשה מלאכתנו שאינה עומדת לכך שתשמישה כפויה וח"א מפני כו' ואמר אביי ל"ש אלא כו' ר"ל שנתן המטה כדרכה ונעץ יתידות עליה וסמך הסכך על היתידות אע"ג שמטלטלת עם המטה כשירה לד"ה למ"ד שאין לה קבע הרי עומדת כדרכה ולמ"ד מפני כו' דוקא שסמך הסכך עצמו ע"ד המקבל טומאה אבל המעמידין כשירה דאל"כ הא כל דפנות הסוכה צריך להעמיד על הארץ וז"ש העושה סוכתו בראש האילן קרקעיתו של סוכה וכמ"ש רש"י שם וע"ש שתי' קושיות תוס' על רש"י שם וכ"כ הר"ן ולפי זה הא דס"ח ל"ק אבל הא דס"ס תר"ל קשה ומ"א תירץ דשם בדיעבד וכאן אוסר לכתחילה ודוחק ועמ"א ס"ק ט':

ולכן אין כו'. דמיפשט פשיטא ליה דאסור וכדעת תוס' דבית קיבול הוא וכמ"ש בד"מ ובסי' קצ"ה כתב בהדיא דאסור כו' וכ"כ מהרי"ל דאסור להניח שום כלי כו' וז"ש כאן אפי' להניחו על כו' ומ"ש בד"מ שהרשב"א כ' להדיא דאסור היינו מדמסיק אבל הר"ש כ' בפי' המשנה תחתיה כו' כנ"ל וכן תמה שם על הרמב"ם כנ"ל:

וה"ה בכל כו'. כמ"ש בספ"ק דסוכה דכל המטמא מדרס אין מסככין בהן אפי' ל"ל גדנפא. וכל זה לדברי רשב"א אבל צ"ע על מהרי"ל שבתשובה סי' פ"ז לא כתב כן וכ' דהלכה כרבנן ואף להפוסקים כר"י אותו טעם שא"ל קבע עיקר כמ"ש הרא"ש ע"ש:

י

ס"י ואם קצרם לסיכוך כו'. כרב מנשיא דשקלא וטריא אליבי':

עד שיעשה כו' כת"ק:

כגון שידוש. כר' יוחנן:

יא

סי"א מסככין בפינונ"ו כו' והוא כו'. עט"ז ס"ק י"ב ועבפ"ח דטהרות מתני' ו' וכן בהרבה מקומות:

יב

סי"ב אע"פ שפסולים כו'. רש"י שם ד"ה ופוסלין:

וכל מה כו'. מהנ"ל:

אפי' מן הצד. גמ' שם י"ז א' במתני':

יד

ס"יד לכתחילה. ממ"ש לא מסככין מ' לכתחילה:

טו

ס"טו וכל חבילה שאינה כו'. גמ' שם:

יז

ס"יז אבל חבילה כו'. כמש"ש י"א א' וכ"ש לפי' הרשב"א שפי' דמחובר נפקי ג"כ מהאי קרא תעשה ולא כו' וכ"ש מחובר דלא נעשה בו מעשה כלל אף לשם דירה והיינו דפריך התם מאי איריא משים כו' וע' תוס' שם י"ב ב' ד"ה אין מסככין. ומהא כו'. אבל י"ל דמהא ליכא לאוכוחי מידי דהא גם שם י"א א' סתמא קתני או שקצצן כשירות ואמרו בגמ' וצריך לנענען:

יח

סי"ח וכן אסרו כו'. ע' תוס' שם ב' ד"ה הפכן כו':

ונהגו שלא כו'. דילמא אתי לסכך בענין שלא יהא מטר יורד וכמ"ש ר"ת שם והוא שעשאה לצל וע' ברא"ש שם. ובהג"א כתב משום כיון דהאידנא מסככין בתיהם בהם בהו נמי איכא גזירת תקרה:

יט

ס"יט וי"א שסוכה כו'. עמ"ש בסי' תרכ"ו ס"א:

או שהוא שרוי כו'. עמ"א ס"ק כ"ה וכמש"ל בסי' תרכ"ו ס"ב. אבל הטור סתם לפי שכתב זה לדעת ר"ת כמ"ש כדי להגין או כו' ולדעת ר"ת שכל שאינו מסייע בהכשר סוכה אינו פוסל והוכיח הרשב"א והר"ן כסברא ראשונה ממ"ש שם מ"ד ה"ה לנאותה כו' אורחא דמילתא ואי לפיר"ת לאו אורחא דמילתא שיהיו כל כך נושרין עד שתשוב חמחה מרובה מצילתה ועוד דקאמר שם דלא לימרו קמסככו כו' ואם איתא אמאי יהיו סבורין שיהיה הסוכה חמתה מרובה מצלתה בלא סדין וכן סתם לעיל בסי' תרכ"ו ס"א כסברא ראשונה:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.