ביאור הגר"א/אורח חיים/תרלא

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים תרלא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ס"א סוכה שחמתה מרובה כו'. כפירש"י שם ועמ"מ:

ב

ס"ב ויש מחמירין כו'. הר"ן שם נסתפק בזה:

ג

ס"ג דרך כו'. לשון הרמב"ם וכמ"ש בירושל' הדה אמרה צריכין שיהו הכוכבין נראין מתוכה ר"ל מדאמר כשירה מ' דיעבד דוקא ר' לוי בשם ר"ח בר חנינא ככוכבי חמה שנו ופי' הרמב"ם ככוכבים הגדולים הנראין אפי' ביום כמ"ש ספ"ב דשבת וצ"ל מ"ש בברייתא ת"ר אין כו' אפילו לכתחלה:

ה

ס"ה והוא כו' דהיינו כו'. שם אמר רבא מנא אמינא לה כו' וע' רש"י שם ד"ה ותני עלה ה"ג לה כו' ול"ג אין כו' אבל הרשב"א ור"ן כתב דאין למחוק הספרים ומ"ש אין בהם פותח טפח אעליונות קאי ואין ביניהן אתחתונות קאי טומאה תחת אחת מהן ר"ל תחת התחתונות ומ"ש אלמא כי כו' דוקא שיש פותח חלל טפח למטה להכנס שם וכ' וי"א דה"ה דאם יש בגג העליונות יותר מטפח שצריך שיהיה ג"כ באויר שבין התחתונות באותו שיעור שיהיה ראוי לכנס שם ול"נ דכל שיש בין התחתונות טפח סגי וכ"מ בגמ' דקאמר אין ביניהן טפח ולא קאמר שיעור עליונות אלמא דלעולם בטפח סגי וזהו שאמרו דהיינו כו' אבל הרמב"ם וש"ע סבירא להו כסברא ראשונה וזה שאמרו והוא שיהיה כו' ועיין כ"מ:

אפילו חמתה כו'. רש"י שם דבור המתחיל קנה ובתוספות שם ד"ה קנה:

ו

ס"ו אע"פ שעשה כו'. דאל"כ הרי דינה כן ומאי קמ"ל:

ח

ס"ח ואין בהם ד' כו'. כמ"ש שם י"ז דסכך פסול פוסל באמצע בד' וכמש"ל בריש סי' תרל"ב ושם ת"ש סככה בנסרין כו' ומודה ר"מ שאם כו' בשלמא למ"ד כו' ואנן קי"ל כמ"ד באמצע בארבעה:

ואין מהם כו'. שם י"ד שני סדינין מצטרפין כו' בשלמא לשמואל כו' מאי מצטרפין מצטרפין לארבעה:

והניח כו'. דקי"ל בפ"ק דעירובין כר"פ ועתו' שם ד"ה פרוץ כו':

ודוקא כו'. שם י"ז ב' י"ח א':

ט

ס"ט שיסיר כל המסמרים כו'. וזש"ש מפקפק רמב"ם וטור:

אפי' הנסרים כו'. כמ"ש שם הניחא לרב כו' אלא לשמואל כו' וערש"י שם ד"ה סיפא כו' וד"ה בבטולי כו' וכן תוס' שם ד"ה ר"מ כו' ואנן קי"ל כשמואל כמש"ש הרי"ף י"ד מדמפרש ר"פ מילתיה ועוד דר"מ ור"י הלכה כר"י כמ"ש בפ"ד דעירובין ולרב בכל נסרים כשר לר"י ושם פליגי ר"ה עם ר"ח ורבה בר"ה אלמא דהלכתא כשמואל ועיין תוספות שם דיבור המתחיל הפכן כו':

ויש מי כו'. כמו שכתבו הרמב"ן והרשב"א והר"ן דמתניתין איתוקמא בשאין בו ארבעה דלא כרש"י ותוספות שכתבו סתם תקרה באית בה ארבעה ומשום הכי פריך לשמואל דהא בסוף ב"מ קי"ז מצינו סתם תקרה שאין בו ד' ועוד דאי אית בה ד' מאי מהני נוטל אחת וכ"ת כדפירש"י דהא דומיא דמפקפק להכשיר כל הסוכה בא ואף למ"ד סכך פסול בד"א מודה שאין ישנים תחתיו וכ"ש למ"ד באמצע בארבעה למה מותיב מברייתא לקמן י"ח א' ולא מותיב ממתני' ועוד דסברא מהופכת שתקרה העשויה מכבר כשר במפקפק אפי' יש בה ד' והרואי' מאן מוכח אלא בלית בה ד' מיתוקמא ומאן דס"ל גזירת תקרה בד' גזר כאן אף בפחות מד' דודאי אף בפחות מד' מקרין אלא כ"ד דרגילין לסיכוך כמו לתקרה לא גזרו בהן אבל כשיש בהן ד' שקרובי לתקרה יותר מסיכוך גזרו בהן בעשויה תקרה מכבר למאן דגזר כאן אין חילוק בין ד' לפחות מד' כיון שנתונין בקירוי הבית נעשו קרובין לתקר' וזה דפריך הניחא לרב דלר"מ ל"ל גזירה כלל ה"נ לא גזור אלא לשמואל דלכ"ע אית להו גזירת תקרה בד' ה"ה כאן אף בפחות מד' ד"ה פסולה ומשני סיפא בביטולי כו' דלב"ה מיתקנא בהכי אף תקרה הישנה ולב"ש לא מיתקנא אלא בנוטל אחת כמ"ש בתחלה וכן לר"מ אליבא דד"ה וכל תיקונם הוא לעשות אותם כבתחילה שלא נעשו תקרה וכן כ' הסוגיא מיפרשא בהכי וזה דעת הרמב"ם. ויש עוד דרך אחר' אף לפירש"י ותו' וכדע' הראב"ד דפ' כרב דהלכתא כותי' באיסור' וכ' והא דר"פ מפ' מילתיה דשמואל לא מכרחא דדרך האמוראי' לפרש והא דסוגי' דבארבע פסול משום דקי"ל כר"מ בגזרותי וכאן משום גזירה תקרה הוא והכל לדרך א' עולה כמ"ש הרשב"א דלרב דר"י לא גזר כלל אז הלכה כרב בגזירותיו אבל לשמואל דר"י נמי גזר אלא דפליגי בשיעורן ל"ל הלכה כר"מ והדרינן לכללא ואין נ"מ שם אבל כאן נ"מ דלרב דהלכה כר"מ בקמייתא ה"ה בבתרייתא ולדעת הראב"ד צריך אף לפירש"י כאן שלא יהא ד' דאף ר"מ דמכשיר בנוטל אחת דוקא בח"א מצומצמות וכן פ' הרב רבי יונה והרשב"א ז"ל כרב וכר"מ אלא שלפירושם לא מהני אלא נוטל אחת ודוקא אין בהם ד' כנ"ל:

י

ס"י ואם היה כו' או שהגביה כו'. כפירש"י וכמ"ש בירושלמי שם והביאו הרא"ש שם אלא שתחלת דבריו הי' לה גג צ"ע:

וי"א כו'. כפי' תוס' שם ומ' מדבריו שהרמב"ם הנ"ל לא ס"ל כן דלא כב"י:

וצריך שיהיה בה כו'. כשיעור סוכה שיתבאר בסי' תרל"ג ס"ח ותרל"ד ס"א וקמשמע לן דלא כמפרשים דא"צ אלא בקרקעיתה ז' על ז' וכל שהוא גבוה י"ט סגי אפי' טפח העשירי כלה עד טפח ברוחב קמ"ל דלא ועתוס' שם ד"ה העושה כו' דלא כרשב"א ור"ן ומ"מ שכ' שכל השיפוע א"צ שיהיה רק ט"ז לבד הטפח. אלא הכל לפי גובה הכותל כגון אם הכותל גבוה י"ח טפחים אז צריך שיהיה השיפוע כ"ב ומחצה וההרחק מן הכותל י"ד ומחצה זה אם הרחיק מן הכותל טפח ואם הגביה מן הקרקע טפח והכותל גבוה י"ז אז השיפוע כ"ב ומחצה ויותר וההרחק הוא ט"ז וכן הכל לפי הכותל וההרחק:

גם צריך כו'. בשני הענינים הנ"ל שכתבתי הוא עשרה טפחים העליונים משיפוע:

ואם כל כו'. מידי דהוה אפסל היוצא מן הסוכה שם ואמרינן נמי בפ"ז דאהלות מתני' ב' כל שיפועי אהלים כו' טומאה באוהל כו'. הרא"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.