ביאור הגר"א/אורח חיים/תקנט

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים תקנט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א חל כו'. שנקרא מועד וע"ל ר"ס רס"ז:

ומבדילין כו'. משום שר"ל ואם שכח כו' אף ע"ג דאין הבדלה על הכוס וא"כ הל"ל להחזיר מ"מ א"צ כיון שלמחר יבדיל:

ומתפללים כו'. מ"ס ספי"ח בתפלת ערבית אין אדם שומע לחבירו מפני שהם מתפללי' בלחישה:

וכשמגיע החזן כו'. בירושלמי סוף מס' ביכורי' עד השקיפ' היו אומרים קול נמוך מכאן ואילך היו אומרי' קול גבוה:

ב

ס"ב מתפללים כו'. ואומרים כו' במ"ס שם שקורין ספר קינות בערב כו' וכ"ה באיכה רבתי:

ותחיל כו'. דאין שייך לומר לא ימושו מפיך דאסור בתלמוד תורה:

ואם חל כו'. עט"ז ועוד דא"א לומר ומעשה ידינו כוננה דהעושה מלאכה בת"ב כו':

ולא כוי. שאינו מסדר היום ואסור:

ולא כו'. שאינו זמנו:

ג

ס"ג ליל כו'. מ"ס שם אבל מדינא א"צ כמ"ש ר"י מחיי' בכפיי' המטה ולא הודו לו ואמר רבא הלכתא כתנא דידן ולכך מקילין במנחה כמש"ל. ובירושלמי שם מ' דמדינא צריך לנהוג כן דגרסינן שם יאות אר"י מ"ט דרבנן עשו כמי שמתו מוטל לפניו. וכ"ה ברי"ף. אינו לא כופה את מיטתו ולא ישן ע"ג מטה כפויה. כמ"ש במ"ש אבל כ"ז שמתו מוטל לפניו אינו ישן לא ע"ג מטה זקופה ולא ע"ג מטה כפוייה ופי' בתה"א אלא ישן ע"ג קרקע וכדאמרינן אינו מיסב ועי"ד סי' שמ"א ס"ה. אלא דבגמ' דידן לא משמע כן דאמרינן לדידך עוברות ומניקות כו' ואם איתא לדידהו נמי קשיא ועוד דבירושלמי משמע דל"פ אלא בסעוד' המפסקת דאמר עשאוה כמי כו' וזה דוקא בסעודה המפסקת כמ"ש בעובדא דר"י בר אלעא. וכמש"ל סי' תקנ"ב ס"ז אבל בת"ב א"א לומר כן דא"כ אמאי נוהג כל הדברים הנוהגים באבל והא אונן א"צ ועבתוס' פ"א דכתובות ד' א' סד"ה בועל אבל לגמ' דידן מ' דקאי את"ב דאמר עוברות ומניקות כו' ואי הך פורתא לישב לא פריך. מיהו לדברי הר"פ שכ' שנוהג באונן כ"ד שאבל אסור רק חליצת סנדל כי צריך לחזור אחר צרכי המת אתי שפיר וקאי את"ב ולכך נמי אינו חייב במ"ע שנוהג האבל שגם האונן אינו חייב בהן וא"כ מדינא אסור וכן במ"ס שם ומספידין כאדם שמתו מוטל לפניו אלמא כאונן חשיב כל היום:

ואין מדליקין כו'. מ"ר והביאו הרא"ש שם:

ד

ס"ד וקורין כו'. גמ' סוף מגילה:

וכל הקדישים כו'. לפי שנא' שתם תפלתי:

ולא פיטום. עמ"א:

וא"צ כו'. במ"ס שם ויש שמשנין את מקומן ויש שיורדין מספסליהם למטה. וכ' בתה"א מקום שמשנין את מקומ' עשו אותה כשבת שניה כמ"ש בפ"ג דמ"ק ומקום שיורדין מספסליהם עשו אותה כשבת ראשונה וכן נהגו עכשיו וא"כ א"צ:

ה

ס"ה ונוהגין לומר וכו'. כמ"ש רפ"ה דברכות וכן מצינו כו':

ו

ס"ו אם יש כו'. כמ"ש בפ"ג דמ"ק אבל כל שלשה ימים כו' וע' מ"א:

ז

ס"ז אם יש כו'. כמ"ש כל מצוה שקבלו עליהם כו' ולכן אין מלין בשעת קינות והספד:

ומברכין. עבה"ג:

ואם אינה כו'. ע"ל סי' תרכ"א ס"ב מש"ש ועמ"א:

ח

ס"ח בעל ברית כו'. כמש"ל ס"ט מפני שי"ט שלו הוא והתירו לכבס מפני כבוד השבת ומ"מ ל"ד לשם דשם נדחה משא"כ כאן ואמרינן לייט עלה אביי כו' וז"ש אך לא לבנים ממש:

ט

ס"ט ט"ב כו'. הג"א פ"ג דמ"ק ספ"ד ד"ה והשיב כו':

נוהגים כו'. בתוספתא סוף תענית מתקנין מט"ב למוצאי ט"ב וכ' הרא"ש ומרדכי ומ' מסוף היום ועוד דאסור במלאכה אבל ממנח' ולמעלה מותר דומיא דקניבת ירק ביה"כ ומפצעין באגוזים ומפרכסין ברימונים וע"ל סי' תקנ"ד סכ"ב בהג"ה ולא נהגו כו':

והולכין כו'. רפ"ב דתענית:

ואם כו'. כמש"ל ס"א וס"ד:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.