ביאור הגר"א/אורח חיים/תסב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תסב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
חק יעקב
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ס"א מי פירות. כמ"ש בפ' כ"ש ל"ט ב' ומ' א' ומנחות נ"ז:

בלא מים. דעם מים מחמיצין כמ"ש בפסחים ל"ה א עיסה שנילושה כו' אין חייבין כו' אבל איסורא איכא ושם ל"ו א' אין לשין כו' ושם מ' ב' אין נותנין כו' ושם מ"ב א' שכר המדי וחומץ כו' ואמרו שם בירושלמי והביא הרא"ש שם וכולהו ע"י מיא ובמנחות ל"ד א' אין מחמצין בתפוחים משום כו' ושם נ"ז ב' אר"ל כו' מגבלה במים וכשירה:

ומותר כו'. כמ"ש בפסחים לו א' יומא קמא כו' מכאן ואילך כו' וכ' הרא"ש דס"ל שפיר כרבנן דאמרי אין לשין רק דאיירי בלא מים:

אפילו שהתה. כמ"ש ל"ט ב' ותיקא שרי כו' וכנ"ל:

אבל אין. כנ"ל יומא קמא כו' ושם לחם עוני פרט כו' ל"ק הא בי"ט ראשון כו' וע"ש ברא"ש דר"ל כזית ראשון:

ב[עריכה]

ס"ב מי פירות. כו'

ממהרי' שם רג"א ישרף כו' ואף חכמים אוסרין לכתחלה כמ"ש ושם הלכך כו':

ג[עריכה]

ס"ג ואף לכתחלה כו'. בהג"א פ"ה דע"ז סי' כ"ח ד"ה ומ"מ כו':

להתיר נצוק. דקי"ל נצוק חיבור כמ"ש בע"א ע"ב א' אר"ה ניצוק כו' ושם ב' א"ל ר"ח להנהו כו' ושם בתוס' ד"ה א"ל ר"ח ופרש"י כו'. אמנם אם משך יין כו'. אע"ג דהפוסקים חולקים על ר"ת בסתם יינם דלא בטיל בס' מ"מ אם היה מים בחבית בטל בס' כמש"ש ע"ג א' יין במים כו' ושם כי אתא רבין אר"י יי"נ כו':

ואע"פ כן אין כו'. כמ"ש בפ' כ"ש ל"ט ב' הא במילחא ומשחא. אע"ג דהמלח מתולדות המים ומחמיץ כמ"ש בס"ז ולכן פי' בתוס' דכ"ש ל"ה ב' ובמנחות נ"ד א' חומץ האדומי שהשעורין שורין במים קודם ולא כפשט דלישנא דירושלמי שיש מים בחומץ:

ד[עריכה]

ס"ד מי ביצים ושאר כו'. כן משמע בתוספתא פ"ג ובירושלמי שם הלכה ד' דשאר משקין כולם בכלל מי פירות ואמר מי בצים לאפוקי מרש"י שנסתפק לפי שהעסה תופח ממנו אבל העיקר כיון שאינו מתולדות המים אין מחמיצין וראיה שאין מכשירין כמ"ש בפ"א דסנהדרין ועסי' תס"ו מ"ש שם:

ובמדינות כו'. מפני חשש עירוב מים וגם לחוש לדעת רש"י שכ' דההיא דאין לשין כו' פליגי על מ"ד מי פירות אין מחמיצין וס"ל לרש"י דאף בלא מים מחמיצין וראב"ד בהשגות רפ"ה וכ' מ"ע שם ואני אומר זה מחלוקת ישנה היא כו' וגם רבותי נ"ע היו חלוקין בו כו' ושאר רבותי הצרפתים נ"ע היו נוהגין בו חומרא ואני אחריהן נהגתי חומרא לעצמי כו':

ואפי' לקטף. כרבנן שם דאמרי את שאין לשין אין מקטפין:

ה[עריכה]

ס"ה הלש כו'. עבה"ג ואותן שאינן מז' משקין:

ו[עריכה]

ס"ו חטה כו' ובלבד. ירושלמי והביאו הרא"ש בפ' כ"ש סי"ג ר' שמואל ה"ל יין תוסס יהיב בי' שערי כו' ר"ח ה"ל דבש מזוייף בסלת אתא שאלי' לר' מנא א"ל חייב אתה לבער ולגמ' דידן צ"ל דאית בהו מיא וכן אמרו בירושלמי רפ"ב על חומץ האדומי דרמו בי' שערי וכולהו כו' כנ"ל:

ז[עריכה]

ס"ז יש. דתולדות המים הוא כמ"ש משרפות מלח:

קודם הפסח. דתוך הפסח לא מהני ועט"ז ומ"א:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.