בבלי מנוקד/ברכות/ט/א
בבלי מנוקד 
ברכות ט א
לֹא, לְעוֹלָם - יְמָמָא הוּא, וְהַאי דְּקָרוּ לֵיהּ 'לֵילְיָא' - דְּאִיכָּא אִנְשֵׁי, דְּגָנוּ בְּהַהִיא שַׁעְתָּא.
אָמַר רַבִּי אַחָא בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא.
אָמַר רַבִּי זֵירָא: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאמַר הַשְׁכִּיבֵנוּ.
כִּי אָתָא רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף, אָמַר: הָא דְּרַבִּי אַחָא בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, לָאו בְּפֵרוּשׁ אִתְּמַר, אֶלָּא מִכְּלָלָא אִתְּמַר. דְּהַהוּא זוּגָא דְּרַבָּנָן דְּאִשְׁתַּכּוּר בְּהִלּוּלָא דִּבְרֵהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אָתוּ לְקַמֵּהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אָמַר: כְּדַאי הוּא רַבִּי שִׁמְעוֹן לִסְמֹךְ עָלָיו בִּשְׁעַת הַדְּחָק:
מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ בָּנָיו וְכוּ':
- וְעַד הַשְׁתָּא לֹא שְׁמִיעַ לְהוּ הָא דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל?
- הָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ: רַבָּנָן פְּלִיגִי עִלָּוָךְ? וְיָחִיד וְרַבִּים - הֲלָכָה כְּרַבִּים. אוֹ דִּלְמָא, רַבָּנָן כְּוָתָךְ סְבִירָא לְהוּ, וְהַאי דְּקָאָמְרִי "עַד חֲצוֹת", כְּדֵי לְהַרְחִיק אָדָם מִן הָעֲבֵרָה. אָמַר לְהוּ: רַבָּנָן כְּוָתִי סְבִירָא לְהוּ וְחַיָּבִין אַתֶּם. וְהַאי דְּקָאָמְרִי עַד חֲצוֹת, כְּדֵי לְהַרְחִיק אָדָם מִן הָעֲבֵרָה:
וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אָמְרוּ אֶלָּא וְכוּ':
- וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל מִי קָאָמַר "עַד חֲצוֹת", דְּקָתָנֵי "וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אָמְרוּ"?
- הָכִי קָאָמַר לְהוּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל לִבְנֵהּ: אֲפִילּוּ לְרַבָּנָן, דְּקָאַמְרִי עַד חֲצוֹת, מִצְוָתָהּ עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. וְהַאי דְּקָא אַמְרִי עַד חֲצוֹת, כְּדֵי לְהַרְחִיק אָדָם מִן הָעֲבֵרָה:
הֶקְטֵר חֲלָבִים וְכוּ': וְאִלּוּ אֲכִילַת פְּסָחִים לֹא קָתָנֵי. וּרְמִינְהִי: קְרִיאַת־שְׁמַע עַרְבִית, וְהַלֵּל בְּלֵילֵי פְּסָחִים, וַאֲכִילַת פֶּסַח, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר.
אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, הָא רַבִּי עֲקִיבָא.
דְּתַנְיָא: "וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה";
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן "בְּלַיְלָה הַזֶּה" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה", מָה לְהַלָּן עַד חֲצוֹת, אַף כָּאן עַד חֲצוֹת.
אָמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "בְּחִפָּזוֹן" - עַד שְׁעַת חִפָּזוֹן. אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "בַּלַּיְלָה"; יָכוֹל יְהֵא נֶאֱכָל כְּקָדָשִׁים בַּיּוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר "בַּלַּיְלָה", בַּלַּיְלָה הוּא נֶאֱכָל, וְלֹא בַּיּוֹם.
- בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה דְּאִית לֵהּ גְּזֵרָה שָׁוָה, אִצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב לֵיהּ "הַזֶּה". אֶלָּא לְרַבִּי עֲקִיבָא הַאי "הַזֶּה" מַאי עָבִיד לֵיהּ?
- לִמְעוּטֵי לַיְלָה אַחֵר הוּא דְּאָתָא. סָלְקָא־דַעְתָּךְ־אֲמִינָא, הוֹאִיל וּפֶסַח קָדָשִׁים קַלִּים וּשְׁלָמִים קָדָשִׁים קַלִּים - מָה שְׁלָמִים נֶאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד, אַף פֶּסַח נֶאֱכָל שְׁתֵּי לֵילוֹת בִּמְקוֹם שְׁנֵי יָמִים. וִיהֵא נֶאֱכָל לִשְׁתֵּי לֵילוֹת וְיוֹם אֶחָד. קָא־מַשְׁמַע־לָן "בַּלַּיְלָה הַזֶּה" - בַּלַּיְלָה הַזֶּה הוּא נֶאֱכָל, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל בְּלַיְלָה אַחֵר.
- וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה? מִ"לֹא תוֹתִירוּ עַד בֹּקֶר" נָפְקָא.
- וְרַבִּי עֲקִיבָא? אִי מֵהָתָם, הֲוָה אֲמִינָא: מַאי "בֹּקֶר"? בֹּקֶר שֵׁנִי.
- וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר לְךָ: כָּל "בֹּקֶר" בֹּקֶר רִאשׁוֹן הוּא.
וְהָנֵי תַּנָּאֵי כְּהָנֵי תַּנָּאֵי: דְּתַנְיָא, "שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעָרֶב כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם";
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בָּעֶרֶב אַתָּה זוֹבֵחַ, וּכְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ אַתָּה אוֹכֵל, וּמוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם אַתָּה שׂוֹרֵף.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בָּעֶרֶב אַתָּה זוֹבֵחַ, כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ אַתָּה אוֹכֵל, וְעַד מָתַי אַתָּה אוֹכֵל וְהוֹלֵךְ? עַד מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם.
אָמַר רַבִּי אַבָּא: הַכֹּל מוֹדִים כְּשֶׁנִּגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא נִגְאֲלוּ אֶלָּא בָּעֶרֶב, שֶׁנֶּאֱמַר: "הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה". וּכְשֶׁיָּצְאוּ לֹא יָצְאוּ אֶלָּא בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה". עַל מָה נֶחְלְקוּ? עַל שְׁעַת חִפָּזוֹן. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה סָבַר: מַאי חִפָּזוֹן? חִפָּזוֹן דְּמִצְרַיִם. וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: מַאי חִפָּזוֹן? חִפָּזוֹן דְּיִשְׂרָאֵל.
תַּנְיָא־נָמֵי־הָכִי: "הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה"; וְכִי בַּלַּיְלָה יָצְאוּ? וַהֲלֹא לֹא יָצְאוּ אֶלָּא בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה"!? אֶלָּא: מְלַמֵּד שֶׁהִתְחִילָה לָהֶם גְּאֻלָּה מִבָּעֶרֶב:
"דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְגוֹ'"; אַמְּרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: אֵין "נָא" אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה - אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמֹשֶׁה: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, לֵךְ וֶאֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם שַׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב שֶׁלֹּא יֹאמַר