אמרי נועם (הגר"א)/ברכות/יח/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתו אין אבל משמרו לא. פי' לר"פ דתירץ אמחזיר פניו ואוכל נמצא הוי שני דברים מתו ומוטל לפניו. אבל משמר לחוד לא. דלרב אשי דתי' כיון שמוטל עליו לקוברו כו' א"כ אף שהוא במקום אחר אעפ"כ פטור. מהיכי תיתי לן לומר שמשמרו לא יהא פטור למה יגרע. דהאי אית ליה חד מעליותא דהוא מוטל לפנו והאי אית ליה חד דמוטל עליו לקוברו. אלא על כרחך דהקושיא קאי לרב פפא: מתו אע"פ שאינו משמרו משמרו אע"פ שאינו מתו וה"פ במתניתין מי שמתו או שחוטל לפניו והוא ב' דברים (ולפי מ"ש בדיבור הקודם דהכא אליבא דר"פ קיימינן. י"ל דהא דאמר ר"פ תרגמא אמחזיר פניו לא קאי השתא רק אמשמרו. אבל במתו ממש אפילו בבית אחר ג"כ פטור להאי שינויא דמתו ומשמרו הם ב' דברים): תוס' ד"ה וס"ת בזרועו וכו' ואמר רבינו שבאמת כן הוא פי' הגמ' וס"ת בזרועו שלא יקח ס"ת בידו וילך עמה לביה"ק. ומ"ש וקורא פי' על פה. דעל פה נמי אסור לקרות: למחר באין אצלינו ועכשיו מחרפין אותנו. פ"ש בתוס' שמיישב המנהג מה שמתירין הציצית מטליתות של מתים משום דאנן סומכין על מסכת שמחות שחולק על הגמ' שלנו והביא ראיה שכמה דברים אנו עושין כספרים החיצונים כו' אבל רבינו אמר דצריך לעשות ציצית בטליתות של מתים. דרבנן פליגי אאבא שאול במס' ציצית ואומרים צריכין לעשות ציצית. ובימי התוס' לא היה לפניהם המס' ציצית (עי' ביאורו יו"ד סי' שנ"א ס"ק א') ובאמת אבא שאול אזל לשיטתו דס"ל דמצות יהיה בטילות לעתיד לבוא לתחיית המתים פי' שאותן שיקומו בתחיית המתים לא יהיו מצווין על המצות רק ישמרו אותם שלא בחיוב] ולכך סובר דמתירין הציצית. ורבנן סברי דמצות לא יהיו בטלות וכמ"ש עתידין הצדיקים שיעמדו בלבושיהם (כתובות קי"א ע"ב ע"ש בתוס'] ואם יהיו בלא ציצית יהיו בטלין. ממצות ציצית והכי איתא ברמב"ן (עי' בר"ש פ"ט דכלאים משנה ד' ותוס' ב"ב ע"ד ד"ה פסקי) (ועי' בעין יעקב סוף פרק ראשון דברכות בחידושי הרשב"א שם בענין מצות לעתיד לבוא): ומ"ש התוס' שאין אנו עושין כגמרא דילן דסבר שקורין בשבת שחל ר"ח אב חזון. כבר תירצו התוס' בעצמו (מגילה ל"א ע"ב ד"ה ר"ח) דרב לטעמיה דסובר דמר"ח מתחיל אבילות אבל אנן פסקינן כשמואל שמתחיל האבילות משבת שחל ט' באב בה. ולכך אין אנו קורין חזון אלא בשבת שחל ט' באב בו דהתם כתוב חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי וכו' (וע"ע ביאור הגר"א סי' תכ"ה ס"ק ח' וברא"ש פ"ד דמגילה סי' יו"ד) ומ"ש שאנו קורין בתענית ויחל ובגמ' כתוב ברכות וקללות היינו משום דמ"ש ברכות וקללות היינו בשבע תעניות אחרונות אבל בג' הראשונות קורין ויחל. ואנן לית לן ז' אחרונות לכך אנחנו קורין ויחל. (וע"ע ברא"ש מגילה פ"ד סי' יו"ד וביאור הגר"א סי' תקס"ו ס"ק ג'):
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |