אליה רבה/אורח חיים/תרעה

אליה רבה ‏ אורח חיים תרעה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] הדלקה עושה וכו'. פירש רש"י דומיא דמנורה ואם כן לא שייך כן בנר של שבת (ים של שלמה וט"ז), ואינו נכון דזה פשוט השנוי בנר חנוכה דהדלקה עושה מצוה מדמברכין להדליק אם כן הוא הדין בנר שבת ויום טוב דמברכין להדליק כמו שכתב סימן רס"ג סעיף ה' והוא מירושלמי וכן פסק המרדכי פרק במה מדליקין להדיא דגם בשבת הדלקה וכו', ועיין סימן רס"ג סעיף י' דגם בדין מדליקין מנר לנר קיימא לן דמותר בשבת:

ב

[ב] שידליק במקום וכו'. דיניחנו שם חצי שעה (דרכי משה ומגן אברהם). ועיין בית יוסף דנרות בית הכנסת יש אומרים דמותר להדליק במקום זה ולהניחן במקום אחר, ומכל מקום יש ליזהר לכתחילה:

ג

[ג] שהרואה וכו'. הקשה הב"ח דבש"ס שבת דף כ"ב קאמר טעם דהדלקה במקומו בעינן, וכן כתב הרמב"ם ותירץ דקא משמע לן אפילו לדידן שמדליקין בפנים אם הוציאם לחוץ לא יצא. שהרואה וכו' והקשה על זה דמכל מקום הוה ליה לכתוב גם טעם דהדלקה במקומה דנמי הלכה הוא. ונראה לי דאזיל לטעמיה שכתב קודם דיש נפקא מינה דלטעם הדלקה במקומה גם בשבת ויום טוב בעינן, אבל לטעם הרואה וכו' לא בעינן בנר שבת ויום טוב דליכא פרסומי ניסא ניחא, ואני תמה שהרי במהרי"ו בהלכות פסח כתב דלטעם הרואה נמי בעינן בשבת ויום טוב. וראיתי בתשובת בית יעקב בסימן נ"ג שכתב נפקא מינה הנזכר לעיל בשם המרדכי ולא דק דהמרדכי פרק במה מדליקין לא כתבו כלל אלא כתב דין דשבת ויום טוב על טעם דהדלקה במקומה והיינו משום דקיימא לן דהדלקה עושה מצוה אין צריך לטעם הרואה כקושיא דילן, ובאמת דהוא הדין לטעם הרואה כמו שכתב מהרי"ו. והשתא ניחא בתוס' ד"ה דאיבעי וכו' דלא כתבו נפקא מינה זה, ובזה נדחה נמי התירוץ ראשון דב"ח אשר לזה כיון הט"ז בהאריכתו דסבירא ליה להטור דלמסקנא נדחה הטעם דהדלקה במקומה אף למאן דאמר הדלקה עושה מצוה דכיון דליכא נפקא מינה למאי נימא דמצוה דנדחה, ועוד דתקשה לדידיה דאיכא נפקא מינה, אם כן אמאי פסק רמ"א ולבוש בסימן רס"ג סעיף י' גם בשבת ויום טוב בעינן במקומה, ובלאו הכי דחוק גם בתשובת בית יעקב האריך בדחוקים. גם קשה על מה שפירש דעת רש"י דלמאן דאמר הנחה עושה מצוה מודה דהדלקה נמי מצוה אלא שהנחה עיקר, ולמאן דאמר דהדלקה עושה מצוה אין בהנחה מצוה כלל, ולכך קאמר הש"ס למאן דאמר הדלקה וכו' משום הכי לא עשה ולא כלום, על כן קשה אם כן מאי קאמר הש"ס על רבא דאמר היה תפוס נר חנוכה לא עשה ולא כלום, שמע מינה הנחה עושה מצוה הא אכתי הדלקה נמי מצוה, ומאי קאמר לא עשה ולא כלום. גם מה שמתרץ קושיית תוס' ד"ה מכבה כו' בדף כ"ג דלכך קאמר מדליקה כיון דנמי מצוה, לא דק דהא סיימו התוס' מי גרע דלוקה ועומדת מהדליקו חרש שוטה וקטן. ורצה לומר ובחרש שוטה וקטן אין צריך לרואה להדליק דזה הוא נפקא מינה כמו שכתבו תוס' קודם זה. גם תיקשי למה שפירש אחר כך דהטור פוסק דלמאן דאמר הדלקה עושה מצוה הנחה נמי מצוה היא אם כן מאי קאמר הש"ס אלא אם כן הדלקה עושה מצוה שפיר הא אכתי קשה מניחה מיבעיא ליה כיון דהנחה נמי מצוה והוא גופיה פירש כן אחר כך סותר עצמו:

ד

[ד] ואוחזה בידו וכו'. רש"י פירש משהדליקה עד שכבתה עד כאן לשונו משמע דאם אחזה בידו קצת זמן ואחר כך מניחה כשהיא דולקת יצא (ט"ז), וצריך עיון דמלבוש שסיים צריך להניחה ואחר כך להדליק משמע דאם רק הדליק בידו לא יצא, וכן משמע בדרשות מהרש"א שהבאתי בסימן רס"ג ס"ק י"ד, גם דמי להדליקה בפנים דאף שמניחה מיד בחוץ לא יצא, ואולי גם הט"ז מודה לזה אלא מיירי שאוחזה בידו אחר הדלקה. ומכל מקום צריך עיון ממה שכתב בס"ק ב'. דצריך שיניח שם חצי שעה וכן משמע בסימן תרע"ב סוף ס"ק ב'. ואולי כוונת רש"י משהדליקה עד שכבתה אימת שנטלה בידו באותו חצי שעה לא יצא אבל אין צריך שיהא כל זמנו בידו, עוד יש לומר דבכל זמנו לא יצא אבל בקצת זמנו לכתחילה לא ובדיעבד (לא) יצא, עוד אפשר דרש"י קאי למקשן ולא למסקנא דרואה וכו':

ה

[ה] הדליק חרש שוטה וקטן וכו'. ויש מי שאומר בקטן שהגיע לחינוך מותר (שולחן ערוך), והלבוש שהשמיטו נראה לי דסבירא ליה דהעיטור לטעמיה דסבירא ליה בסימן תרפ"ט שגם במגילה מוציאו לא קיימא לן הכי בשולחן ערוך ולבוש שם. ואין לומר דהתם הוי כקורא בתורה כמו בנשים, דהא בסימן רפ"ב פסק דקטן קורא בתורה, וכן ריא"ז בשלטי גיבורים פרק מי שמתו פסק דבחנוכה ובמגילה דמוציא אלמא דשוין הן ודעת השולחן ערוך אפשר דסבירא ליה כיון דר"ן הביא לעיטור דפסק במגילה דפסול משמע דיש חילוק בין מגילה לחנוכה, וכמו שכתב בשם התוס' מיהו הר"ן גופיה סיים דתליא במנהגא לכן אין להקל:

ו

[ו] [לבוש] ומוציאה וכו'. כתב שלטי גיבורים דף קע"א שכתבו התוס' אף על גב דמקרא מגילה לא פטרה שמא נר חנוכה קולא הוא כדאמר לקמן דמשתתף בפריטי, עד כאן. וסמ"ג תירץ דמגילה הוי כקריאת התורה שאינה מוציאה את האיש ולב"ח ורא"ם אשתמיט מהם דברי התוס':

ז

[ז] [לבוש] ואנו וכו'. קטן כן כתב רמ"א וקשה הא השולחן ערוך ריש סימן תרע"א פסק דאחד מדליק לכל בני בית, אפילו הכי פסק בסימן תרע"ז סעיף ב' דקטן שהגיע לחינוך צריך להדליק ונראה לי דהכא הכי קאמר אף שגדול מדליק באותו בית צריך הקטן להדליק דכיון שהגיע לחינוך הוא נמי בכלל מהדרין, וכל שכן כשיש לקטן בית בפני עצמו וכן פסק בשער אפרים סימן מ"ב ומזה קשיא למה שכתב מגן אברהם שם. כתב רש"ל בתשובה סימן ע"ז סומא אם הוא בבית שאחרים דולקים ויכול להשתתף בפריטי ויברכו עליו הוא עדיף וכן אם יש לו אשה אשתו מדלקת עליו, ואם הוא בבית מיוחד ואין לו אשה ידליק על ידי סיוע של אחר:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.