אליה רבה/אורח חיים/תרלח

אליה רבה ‏ אורח חיים תרלח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] עצי הסוכה וכו'. עצים הסמוכים לסוכה מותרים ועיין סימן תקי"ח סעיף ח' (רמ"א), משמע אף בסוכת מצוה דבהכי מיירי כאן והוא הדין בחבילות על הסכך אלא דהט"ז מחלק שם מסברא דנפשיה ולא נהירא, אבל בלבוש שם אוסר בכולם והוא מבית יוסף, מיהו בים של שלמה ומגן אברהם מבואר כרמ"א:

ב

[ב] [לבוש] וגם בדפנות יש אומרים וכו'. דעת הט"ז באריכות דאין שום דיעה שמותר מדרבנן הדפנות דאם כן תיקשי מסוכה דף י' דאפילו נוי סוכה התלוין מן הצד אסור, אבל מגן אברהם תירץ דנויין גרע מדפנות עצמן, עד כאן, ואינו נכון למעיין אלא נראה לי עיקר כט"ז, וכן מצאתי מבואר בשבלי הלקט ותניא שיש מפרשים דופן מהני תנאי אלמא דאסורים מיהו בלא תנאי וזה ברור דעת הרמב"ם כי משמע ברמב"ם דגם בדפנות לא מהני תנאי כמו שכתבו הכלבו ומגיד, ועל זה פליג הרא"ש דמהני תנאי אך מה דמשמע בט"ז דלכולי עלמא אין איסור דאורייתא בדפנות ליתא דבספר יריאים מפורש דכיון דדפנות צורך סכך הוא אסור מדאורייתא וכן כתבו בשבלי לקט וים של שלמה:

ג

[ג] דהזמנה וכו'. וקשה דבסימן מ"ב סעיף ג' כתב דהזמנה לגוף הקדושה מילתא, ויש לומר דתשמישי מצוה קיל טפי, וצריך עיון ממה שאביא מספר עבודת קודש ועיין בט"ז:

ד

[ד] [לבוש] אבל אם ישב וכו'. כתב רי"ו וכל דינו כמו כן בסוכה ישנה ואפילו לא חידש בה דבר ולא נעשית לשם סוכה עד כאן (מגן אברהם). ולעניות דעתי רי"ו לטעמיה דחידוש אינו אלא למצוה מן המובחר כמו שכתב בסימן תרל"ו. ובספר עבודת הקודש לרשב"א מצאתי זה לשונו, דוקא עשוי לשם חג, אבל בסוכת רועים ובורגנין וקייצין הרי הם כסוכה בעלמא שבשביל שנכנס זה ואוכל שם פתו לא נתקדשה זו, עד כאן. ומגן אברהם כתב מי שיש לו סוכה בנויה משנה לשנה אינה אסורה עד שישב בה בחג דבכל שנה צריך מעשה אחר שתחול קדושתו, עד כאן, וצריך עיון ועיין סימן תרס"ה:

ה

[ה] אפילו נפלו וכו'. וביום טוב ושבת אסור לטלטלן דמוקצין הם (רמ"א). נפלו בחול המועד אסורין באכילה ומחזירן למקומן (טור), וכן פסקו כל האחרונים בשם בעל הלכות גדולות, אבל בבעל הלכות גדולות גופיה ראיתי דאף ביום טוב מתיר להחזירן, ובזה מיושב קושיית הטור דמאי שנא טילטול שבת מיום טוב דמתיר בעל הלכות גדולות, דיש לומר דגם ביום טוב אוסר טילטול רק להחזירן מותר ביום טוב ולא בשבת, וכן יש ליישב גירסת המרדכי שכתב בית יוסף עיין שם ודו"ק, ואין להאריך. ובספר תפארת תירץ דבעל הלכות גדולות מיירי שנפל על השולחן דמותר להסירן ביום טוב משום אוכל נפש לאכול על השולחן:

ו

[ו] אסור לטלטלו וכו'. משמע אף בחול המועד כל שלא נפלו:

ז

[ז] [לבוש] ובהדס יש מתירין וכו'. וכן הסכים בט"ז:

ח

[ח] [לבוש] ואפילו אם לא נפלו וכו'. זה דעת הרא"ש בתשובת כלל כ"ד שהקשה על הסמ"ק ותוס' שכתבו דכל שלא נפלו לא מהני תנאי דאסור משום ביזוי מצוה אם כן היכי קאמר בביצה דף ל' דנוי סוכה מהני תנאי ועצי סוכה לא מהני, ופירש רש"י משום דעל כרחך יבדל מהם בין השמשות משום דסתר אהלא, הא גם בנוי סוכה על כרחך יבדיל בין השמשות משום ביזוי מצוה דאסור בתלוין אף בתנאי. ובים של שלמה סימן ד' תירץ דכיון דביזוי מצוה אינו אלא איסור דרבנן ואיכא תנאי חל התנאי כשנפלה עיין שם באריכות ואינו נכון למעיין. והנראה לעניות דעתי לתרץ דהא קיימא לן בסעיף א' דהזמנה לאו מילתא היא עד שישב בסוכה, ואם כן לא הוי סוכת מצוה כלל בין השמשות כל שלא ישב בה אבל משום סתירת אהל איכא. ועוד אני אומר דלא קשה מידי אש"ס דאפשר לפרשו כמו שכתב הר"ן דעצי סוכה לא מהני תנאי משום שהוא דאורייתא ולא כפירוש רש"י משום דעל כרחך יבדל וכו', וכן משמע בתוס' שבת דף כ"ב ושבלי הלקט ותניא, ובעבודת הקודש מבואר יותר זה לשונו, שהרי הוקשו לחגיגה, ואין תנאי מועיל להוציא קדושת הגוף מקדושתו שאין קדושת הגוף נפדית בכדי, עד כאן, עיין סימן מ"ב סעיף ג' בהתנה וצריך עיון. כללא דמילתא להחמיר בלא נפלו, וכן פסק אגודה פרק המביא וכן פסק הב"ח ורש"ל ועיין סימן תרס"ה:

ט

[ט] של כל שמונת וכו'. וחומרא יתירה זו אלא סגי בין השמשות סתם רש"ל ואחרונים:

י

[י] [לבוש] יש אומרים וכו' אין נוהגין וכו'. תפס מנהג אשכנז ובשאר מקומות לא נתפשט חומרא זו (שם):

יא

[יא] סדינים ויעשה עניבה בהם ולא קשירה (אגודה). שעטנ"ז יתלה גבוה מתשמיש אדם (יו"ד סימן ש"א ועיין סימן תרס"ז). כתב מגן אברהם זה לשונו כתב ספר חסידים סימן רס"ג אם יודע שהילדים יאכלו מפירות מוטב שלא לתלותם עד כאן לשונו ולי נראה דיתנה עליהם, עד כאן. וצריך עיון דעיינתי בגוף ספר חסידים וזה לשונו הילדים ינתקו מפירות והחוטים שתלוין בהם הפירות בשבת עד כאן לשונו, משמע שאין החשש משום שנהנה אלא משום חילול שבת. כתב כנסת הגדולה יתלה בגובה שאין הילדים יכולין להגיע:

יב

[יב] [לבוש] שהרי יש אומרים וכו'. כבר כתב בריש סימן דלכולי עלמא אסור בלא התנה גם למה שכתב בלא נפלה לא מהני תנאה היה ראוי להחמיר ואולי משום הפסד הקילו ומסתמא הוי כאילו התנה שלא יבוא לידי הפסד:

יג

[יג] [לבוש] דאפילו נפלה וכו'. אפילו הדפנות ואפילו יתר מהכשר סוכה לא מהני תנאי רש"ל פרק המביא, ואפילו עשאה בחול המועד ונפלה החמיר עיין שם:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.