ביאור הגר"א/אורח חיים/תרלח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרלח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ס"א בין כו'. ממש"ש י' ב' דילמא מן הצד וכ"ש בדפנות עצמן כמ"ש ברפ"ד די"ט דחמירי מנויין:

מפני כו'. שם מ"ו ב':

אפי' נפלה כו'. ע' תוס' רפ"ד די"ט ל' ב' ד"ה אבל. ור"י פי' כו' ואף לפי' ר"ת ממ"ש בגמרא שם הכא בסוכה נופלת כו' וקאמר שם ושוין בסוכת החג כו':

ולא מהני כו'. כפירש"י שם סיפא אתאן לסוכה דעלמא כו' אבל רמב"ן ור"ן שם לא פי' כן וע"ל סי' רע"ט ס"ד וסי' תקי"ח ס"ח מש"ש:

ואם אחר כו'. ממש"ש מנין שכשם שחל כו' ובחגיגה לאחר שהפריש את חגיגתו א"י להפריש עוד ועבפ"ק דחגיגה ח' ב':

אבל אם כו'. כמ"ש שם בחגיגה וע' תוס' דפ"ד די"ט שם ד"ה הנ"ל ותירץ ר"ת כו':

וכ"ז כו'. דקי"ל כרבא סנהדרין מ"ז ב':

ב[עריכה]

ס"ב אפי' נפלו. דלכן אמרו שם משום דאתקצאי כו' ולא סגי מ"ש בפ"ב דשבת משום ביזוי דמשום ביזוי אין אסור אלא בעודן תלוים ואי לאו טעמא דביזוי הוי מותר בח"ה אפילו בעודן תלויין והשתא דאסור בעודן תלויין משום ביזוי אסור אף כשנפלו בח"ה. תוס' בפ"ב דשבת כ"ב א' ד"ה סוכה וכמ"ש הרא"ש בתשובה דלא כהג"א ורש"א שכתבו דנפלו בח"ה מותר וכ' בתשובה שם אע"ג דבעצי סוכה אמרינן פ"ד די"ט שם דאתקצאי לשבעה ובנפלה מיירי כמ"ש ר"י שם אלמא אמרינן מוקצה אף בח"ה דוקא בעצי סוכה אמרינן דהוקצה לפי שצריך לתזור ולבנותה משא"כ בנויין:

ובי"ט כו'. שכל שאסור באכילה אסור בטלטול אפי' אינו אסור רק מדרבנן כמ"ש בפי"ח דשבת טבל פשיטא כו' וכמ"ש שם מ"ה א' אין מוקצה לר"ש אלא שמן כו'. הואיל והוקצה למצותו כו' אלמא דאף בטלטול אסור כמש"ש במתני' רש"א כל הנרות מטלטלין חוץ כו' ומדמה שם בגמרא לנויי סוכה ובירושל' פ"ג גבי לולב ביום טוב הראשון הניחו בארץ אסור לטלטלו א"ר אבין זאת אומרת דאסור בהנייה ולכך הוא מוקצה:

של ח' ימים. רמב"ן דלא כרש"י שם דאף אם אינו בודל יום ראשון מ"מ בה"ש של שאר ימים חיילא כמו בהפריש שבעה אתרוגים לשבעה ימים בפ"ד דסוכה:

ודוקא שמתנה כו'. ממש"ש אבל עצי סוכה דחלה כו' וערש"י שם ואם איתא אפי' בעצי סוכה היה מהני:

ואם אמר כו'. תוספתא בפ"א דסוכה תלה בה אגוזים כו' ואם התנה עליהן שיאכל מהן בחג ה"ז מותר ושם בפ"ג דיום טוב אין נוטלין עצים מן הסוכה אפי' בי"ט האחרון של חג אם אמר לכשארצה אטול ה"ז מותר:

וצריך לעשות כו'. רש"י דניון שנכנס בה"ש איתקצאי כמ"ש דמגו דאיתקצאי בה"ש איתקצאי כו':

הראשון. אבל אח"כ לא מהני כיון דאיתקצאי בה"ש ראשון וכמ"ש בפ"ד דסוכה אתרוג שנפסלה אסור לאוכלה כל שבעה אע"ג שנפסלה ביום הראשון ולא איתקצאי בה"ש השני:

יש מן כו'. עט"ז:

די"א שאין כו'. הוא דעת הרא"ש וצ"ל לסברא זו דמ"ש דילמא מן הצד דחיה בעלמא ולא קיימא במסקנא ועמ"א:

אם סיכך. כו' וי"א כו'. כמש"ש ל"ז ב' וסברא ראשונה ס"ל דל"ד לשם דשם אינו יוצא אלא בו אבל כאן דאפשר בעצים דעלמא אקציה ממעשה עץ בעלמא משימוש והבערה וז"ש הדס של מצוה כו':


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.