אליה רבה/אורח חיים/תקמג
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
[א] לכותים וכו'. נראה לי לצורך מצוה הצריך בחול המועד שרי לומר לכותי דהא יש מתירין אפילו בשבת (מגן אברהם), עיין סימן תקמ"א סעיף ד':
ב[עריכה]
[ב] אסור וכו'. אם בנו באיסור לא ליכנס בו עיין סימן [רמד] ס"ק ח'. אריס מותר בשדה כמו שנתבאר סימן רמ"ג ואפילו כותים בנו ביתו של ישראל האוכלין אצלו מסייעין אצלו לאריסים שרי כיון שאין הישראל נותן להם שכר על כך (גמרא מגן אברהם):
ג[עריכה]
[ג] לכותי וכו'. והוא הדין דלישראל שרי ליתן (מגן אברהם), וכל הפוסקים הזכירו כותים אפשר דסבירא ליה דאסור בישראל משום חשד כמו שכתב סוף סימן תקל"ד:
ד[עריכה]
[ד] [לבוש] ויש אומרים שצריך וכו' לפסוק וכו'. לעניות דעתי משמע בבית יוסף דהני יש אומרים לא חידשו אלא דאין צריך למחות אם עושה כותי במועד אבל לא צריך להתנות שלא יעשה עד אחר מועד אלא כיון דנותן לו לעשות אחר מועד סגי דאמרינן בגמרא פוסק עמו לשבות היינו דשם נותן לו קודם שבת ומתחיל תיכף במלאכה אבל הכא שנותן לו במועד לעשות אחר המועד סגי בהכי וכן יש לכוין דברי רמ"א גם לא כתבו בלשון יש אומרים אלא פסקו בסתם:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |