אליה רבה/אורח חיים/תקמב

אליה רבה ‏ אורח חיים תקמב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] אבל אסור וכו'. כן כתב בית יוסף בסתם, ומזה תימא גדולה על שיירי כנסת הגדולה שכתב וליכא למימר מדכתב הבית יוסף בסוף סימן תקמ"ב דדוקא לצורך מצוה מותר ליתן שכר שחולק על ריא"ז דמתיר גם לצורך מועד דיש לומר דבית יוסף מיירי שלא לצורך מועד אבל לצורך מועד מתיר הבית יוסף, עד כאן, הא אסרו בפירוש מיהו לדינא כבר כתבתי בסימן שקודם זה דהרבה פוסקים חולקים ומתירין גם צריך עיון על בית יוסף שהוא גופיה מביא דברי נימוקי יוסף הנזכר לעיל בסוף סימן:

ב

[ב] מותר וכו'. במגן אברהם סוף סימן תקל"ד למד משם דוקא בצינעה, ולעניות דעתי לחלק דהתם בדרך לא ידעו מאיזה אומן הוא אבל פועל שאין לו מה יאכל ידוע הוא דוגמא לדבר דמי שאין לו אלא חלוק אחד שהוא דבר ידוע כמו שנתבאר, ועוד דהא כתב נימוקי יוסף דאין לו מה יאכל שרי בדבר האבד ובדבר אבד משמע מותר בפרהסיא, ועיין מתוספות מועד קטן דף י"ג ד"ה אין וכו' וצריך עיון, ופשוט כשאי אפשר בצינעה עושה בפרהסיא:

ג

[ג] מה יאכל וכו'. ואם יש לו לאכול אפילו לחם ומים אסור (מגן אברהם). בלחם משנה פרק מי שהפך שכתב זה לשונו, בירושלמי משמע לאו דוקא אין לו כלל מה לאכול אלא שאין לו בהרווחה לצורך המועד, עד כאן, ואין לומר דפירש זה אמתניתין דמיירי למכור עבדים דהא בש"ס [מועד קטן] דף י"ג פירש למתניתין בשכר פעולה. כתב בית יוסף ואחרונים אם יש לו סחורה למכור אסור אבל כלי תשמישו אין מחייבין אותו למכור וכן מצאתי בספר החינוך פרשות אמור עוד דאף שיש לו בית וכלי תשמישו מותר ועיין ב"ח דאשתמיטתיה:

ד

[ד] כדי שישתכר וירויח וכו'. כפל לשון בא ללמד דמותר לקבל שכר הרבה מכדי אכילתו כיון שהוא מאותה מלאכה שמקבל בשעה שאין לו מה לאכול אבל אחר שקיבל אחד אסור אחר כך באחרים (ט"ז), ולמאי דפירשתי לעיל אפשר דלמד אף שיש לו לחם ומים מותר כדי שיהא בהרווחה:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.