כף החיים/אורח חיים/תקמג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקמג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] כל דבר שאסור לעשותו אסור לומר וכו'. דעשו חז"ל בענין זה מועד כשבת ויו"ט:

ב[עריכה]

ב) שם. אסור לומר לעכו"ם לעשותו. מיהו לצורך מצוה הצריך בחו"ה שרי לומר לעכו"ם לעשותו דהא יש מתירין אפי בשבת עיין סי' ש"ז סעי' ה' מ"א סק"א. א"ר או' א' י"א בהגה"ט. ח"א כלל קט"ו או' ג' מק"ק סי' נ"ו או' א' מ"ב או' א' והיינו כל דבר מעשה אומן שאסור נישראל לעשותו אפי' לצורך מועד כמבואר בסי' הקודמים אם הוא לצורך מצוה הצריך בחו"ה ע"י עכו"ם שרי. ועיין בא"א או' א' שכתב בע"א ומסתמיות הפו' הנז' משמע כמו שכתבנו:

ג[עריכה]

ג) שם. אסור לומר לעכו"ם וכו' ואפי' אינה מלאכה כגון סחורה נמי כיון שאינו עושה אינו אומר לעכו"ם ועושה. ב"ח. א"א או' א' מק"ק שם בליקוטי רימ"א או' א' ועיין לעיל רסי' תקל"ט איזה סחורה אסורה יעו"ש:

ד[עריכה]

ד) שם. אסור לומר לעכו"ם לעשותו. ואסור לשכור פועלים נכרים לעשות לו במועד ואעפ"י שאם לא ישכיר עכשיו יצטרך לשלם ביוקר גדול לאחר המועד אעפ"י כן אסור ח"א כלל ק"ו או' י"ב. מק"ק שם או' ו' מ"ב או' ב':

ה[עריכה]

ה) שם. אסור לומר לעכו"ם לעשותו. ואם עשה עכו"ם מלאכתו במועד שרי. פסקי תו' פ"ב דמו"ק או' מ"ו. פת"ע או' א':

ו[עריכה]

ו) [סעיף ב'] עכו"ם שקיבל מעיו"ט לבנות וכו'. ואפי' דבר שמותר לעשות ביו"ט כגון עכו"ם שקבל לבנות ביתו של ישראל מעיו"ט בקבלנות שמותר לו לבנותו ביו"ט אם הוא חוץ לתחום העיר וגם אין עיר אחרת בתוך תחומו של הבית בחו"ה אסור אפי' חוץ לתחום שהרי יכולין לילך שם הילכך אין חילוק בין חוץ לתחום או תוך התחום. טור וב"י. לבוש:

ז[עריכה]

ז) שם. בקבלנות וכו' ר"ל אף שהוא בקבלנות ולא בשכיר יום וגם אינו מצוהו שיעשה במועד וכל דעביד אדעתא דנפשיה עביד כדי לגמור במהרה את מלאכתו אפ"ה אסור שהרואה יאמר שהוא שכיר אצלו. מ"ב או' ג' ועיין לעיל סי' רמ"ד סעי' א' ובדברינו לשם דינים השייכים לזה יעו"ש:

ח[עריכה]

ח) שם. עכו"ם שקבל מעיו"ט לבנות וכו' אפי' התחילו לבנות קודם יו"ט ואינם רוצים ליבטל ואם אינם מניחים אותם לגמור שוב לא יהיו גומרים אסור להניחם לגמור בחו"ה. מהר"ם בר ברוך בתשו' דפוס קדימונה סי' קמ"ב, ובשה"ל סי' ע"א הביאה בשם הגאונים. ברכ"י או' א' שע"ת, ומ"ש שם השע"ת בשם הנוב"י בענין בנין בהכ"נ ית' בסי' שאח"ז:

ט[עריכה]

ט) שם. אסור להניח לעשות בחו"ה. ואם נבנה הבית באיסור ע"י עכו"ם נכון להחמיר שלא יכנסו בו. טור. ור"ל אע"ג דמדינא שרי נכון להחמיר. ב"י. ט"ז סק"א וכתב המ"א סק"ב דמשמע מדברי הש"ע שלא העתיק דברי הטור דמותר ליכנס בו ור"ל דאפי' מצד חומרא בחו"ה א"צ להחמיר מליכנס בו כמו שפי' דבריו המחה"ש וא"א והלב"ש ובגדי ישע יעו"ש. וכ"פ מק"ק סי' נ"ו או' ב' מ"ב או' ג':

י[עריכה]

י) שם. אעפ"י שהוא חוץ לתחום. לפי שהולכים שם בני אדם ויראו המלאכה ויאמרו בשליחות ישראל הוא עושה משא"כ בשבת שמותר חוץ לתחום כיון שאין ישראל שם. ט"ז שם מ"א סק"ג. ואריס פשיטא דמותר לעשות בשדה כמ"ש סי' רמ"ג ואפי' עכו"ם בני ביתו של ישראל האוכלים אצלו מסייעים להאריסים שרי כיון שאין הישראל נותן להם שכר על כך. מ"א שם. א"ר או' ב' ח"א כלל קט"ו או' ב' מק"ק סי' נ"ו או' ג' מ"ב או' ה':

יא[עריכה]

יא) שם. בקבלנות לעשותה בתוך ביתו וכו' ר"ל דבזה תו לא אתי לידי חשד ומותר כיון שהוא בקבלנות. מ"ב או' ו' אבל בשכיר יום הכל אסור:

יב[עריכה]

יב) [סעיף ג'] מותר ליתן לעכו"ם וכו'. וה"ה לישראל שרי ליתן. מ"א סק"ד. והא"ר או' ג' כתב דכל הפו' הזכירו עכו"ם ואפשר דס"ל דאסור בישראל משום חשד יעו"ש. אבל מדברי הרמב"ם סוף פ"ז שכתב סתמא משמע כדברי מ"א דאין חילוק בזה בין נכרי לישראל יעו"ש. וכן מוכח בחי' הריטב"א וכ"פ מ"ב או' ז':

יג[עריכה]

יג) שם. שיעשנה אחר המועד. פי' שיאמר לו בהדיא שיעשנה אחר המועד. מ"א שם ומחה"ש. מיהו הא"ר או' ד' כתב דא"צ להתנות שלא יעשה עד אחר המועד אלא כיון דנותן לו לעשות אחר המועד סגי יעו"ש. והב"ד הברכ"י או' ב' וכתב דכ"מ מדברי הנ"י והמרדכי ורי"ו יעו"ש אמנם ח"א שם או' א' פסק כדברי מ"א. וכ"כ מק"ק שם או' ה' מ"ב או' ח':

יד[עריכה]

יד) שם. ובלבד שלא ימדוד וישקול. כגון מטוה שנותנים לארוג לא ישקול מפני שהוא דרך חול וכן כסף שנותנים לצורף לעשות כלי אסור לשקול. ב"י:

טו[עריכה]

טו) שם. וימנה. וא"כ כשנותן כליו לכובס אסור למנות. מ"א סק"ה. ח"א כלל קט"ו או' א' מק"ק שם. מ"ב או' יו"ד. ובכלי פשתן מותר למנות. דג"מ. וכ"כ לעיל סי' תקל"ד או' ך' ועיין באו' שאח"ז:

טז[עריכה]

טז) שם. וימנה. ומנהג העולם שלא ליתן לכובס עכו"ם בחו"ה אעפ"י שפשוט היתרא בש"ע ואפשר משום דכתב דלא ימנה ואינו מאמינו בלא מנין. בגדי ישע. והב"ד מ"ב שם וכתב דבשעת הדחק בכלי פשתן יש לסמוך אדג"מ יעו"ש:

יז[עריכה]

טוב) שם הגה. ואף אם יעשה העכו"ם אח"כ מלאכה שרי וכו' פי' וא"צ למחות בידו. מ"א סק"ו. ח"א שם. מק"ק שם. מ"ב או' י"א. והני חלוקים שידועים שהם של ישראל והעכו"ם מכבסן ע"ג הנהר צריך למחות בידו כשרואהו. כ"כ המ"א סי' רנ"ב סק"י גבי שבת יעו"ש וכתב הא"א בסי' זה או' ו' דה"ה לענין חו"ה. ומיהו עיין בדברינו לשם או' ל"ג שכתבנו דיש חולקין על דברי מ"א הנז' יעו"ש וא"כ כ"ש בחו"ה:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון