אליה רבה/אורח חיים/תקמד

אליה רבה ‏ אורח חיים תקמד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] אפילו כיוונו וכו'. דהא קאי נמי ארישא שמותר לתקנן אף שאין רבים וכו' אף בכיון למועד אם נפלו אבנים ועפר ומונעים מרוצת הנהר נוטלין אותן אפילו שלא לצורך המועד דמעשה הדיוט הוא וכן הדין אם הנהר רחוק מן העיר שמותר לקדוח גדותיו ולהביא המים דרך החריץ אל העיר (רבינו ירוחם):

ב

[ב] אפילו אם צריך וכו'. אפילו אין לו מה ישתה אלא מפני דוחק הרבה אסור:

ג

[ג] [לבוש] אין בו טורח וכו'. פירוש שמקבלין מי גשמים מגג ומוליכן לבור אבל להביא מים דרך חריץ אסור:

ד

[ד] [לבוש] לעשות מרחץ וכו'. משמע אפילו מעשה אומן וכן עיקר:

ה

[ה] [לבוש] בית הכנסת וכו'. ובזמן הזה שרי שאם יתעכב חיישינן שימנעו מלבנות (בדק הבית):

ו

[ו] [לבוש] אבל דבר וכו'. מבואר דמעשה אומן אף לצורך מצוה אסור ובהכי מיירי הריב"ש שהביא רמ"א והבית יוסף דמתיר דמעשה אומן אסור ולכך אסור לבנות איזה בנין בחול המועד לצורך חתנים ולבנות ספסל או אצטבא לצורך קריאת ליל הושענא רבה אם להדיוט או לאומן מעשה הדיוט ולצורך מצות יחיד אף באין אומן אסור. כתב רבינו ירוחם יוצאין על הכלאים ועוקרין העשבים והעקירה מותרת במועד דמקלקל הוא וליכא טירחא יתירה, עד כאן. כתב תוספות יום טוב פרק קמא דמועד קטן תמיהני שהרמב"ם פרק ד' מהלכות שקלים כתבו כל הבא מתרומת הלשכה לא כתב להך דהכא שנותנים לפועלים שכרם לעקור כלאים מתרומת הלשכה כדאיתא בגמרא, עד כאן. ולעניות דעתי תירוץ כי במועד קטן דף ז' קאמר בראשונה היה עוקרין וכו' ועדיין היו שמחים וכו' התקינו שיהיו מפקירין וכו', ואם כן נראה לי דלא היה צריכין ליתן שכר כלל דדוקא קודם התקנה שהיו עוקרין רק זרע כלאים הוא דנאמר בש"ס שהיו צריכין ליתן להם שכר, ורמב"ם פרק ז' מהלכות יום טוב כתב יוצאין שלוחי בית דין להפקיר כל השדה וכו' הרי דמיירי אחר התקנה כן נראה לי וברור:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.