אליה רבה/אורח חיים/תקלז

אליה רבה ‏ אורח חיים תקלז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] [לבוש] שהתירו חכמים וכו'. ספק דבר אבד מותר (רש"ך). אדם חשוב צריך ליזהר אפילו בדבר אבוד שלא יטעה העולם ואמר שכיון מלאכתו במועד (ט"ז בשיטת בית יוסף), ולא ראה בבדק הבית שחזר בו בית יוסף ומתיר אפילו לאדם חשוב:

ב

[ב] [לבוש] אף שנפסדת וכו'. וכן בהג"ה כתב אפילו במקום פסידא וכו' והוא דעת הרמב"ם אבל בשולחן ערוך משמע קצת שפסק כראב"ד שאם אירע אונס שלא היה יכול להשקותה קודם מועד מותר להשקותו במועד כשהיא נפסדת, גם צריך עיון על דרכי משה שכתב אבל ברמב"ם משמע דבכל ענין אסור וכן נראה לדעת רש"י, עד כאן, הא אדרבה מרש"י שהביאו בית יוסף שכתב דהואיל ולא משקה וכו' לא הוי פסידא משמע דפסידא מותר:

ג

[ג] [לבוש] מפני שמחסרין וכו'. פירוש מתוך שנתמעט לא מהני המשכה אלא יצטרך לדלות והוי טורח גדול:

ד

[ד] [לבוש] אם פוסקים וכו'. אף שלא יפסיק בחול המועד אסור כמו שכתב בית יוסף:

ה

[ה] עוברת וכו'. כתב דרכי משה דאין חילוק בין יוצא ממנו לצד שני לחוץ או לא דלעולם אין דרכן לפסוק אסורים ואם לאו מותרין ודלא כבית יוסף שחלק בין הכי:

ו

[ו] ונתקלקלו וכו'. אבל נסתמו לגמרי אסור לעשותן דהוי כחדתי:

ז

[ז] [לבוש] עוד חמישה וכו'. אבל פחות מכאן כיון דלא עברי ביה מיא אסור:

ח

[ח] לאוכלן וכו'. ואף דבסימן תקל"ג סעיף ד' מתיר לצוד רק כשאפשר שיאכל צריך לומר דהכא על ידי חפירה שאני (עיין מגן אברהם). כתב שם דבריכה גדולה אסור לחפור בחול המועד כדי שיזובו מימיו כדי שיצודו דגים:

ט

[ט] ואם ניכר וכו'. והב"ח אוסר גם בזה וצריך עיון:

י

[י] ויש אומרים וכו'. ונקטינן לחומרא (ב"ח), וצריך עיון:

יא

[יא] שלא ישכרנו וכו' הרמב"ם כתב וכו'. ומשמע דבמועד שוכרין אותו ממש שלא כדברי נימוקי יוסף וכן כתב הכלבו (בית יוסף), וצריך עיון דרמב"ם מודה דאסור רק בשומר מתיר לשכור וכן מבואר בכלבו שכתב תחילה דברי רמב"ם וכתב עלה הרבינו יונה כתב שמותר לדייר לכתחילה בשכר משמע דרמב"ם אוסר וכן עיקר לדינא:

יב

[יב] ולא יסייענו וכו'. קצת קשה פשיטא הא כבר כתב דאסור לומר לכותי גם בבית יוסף לא כתבו, ועוד קשה למה השמיט מה שכתבו הטור ושולחן ערוך דאסור לסייע אף בשאינו שוכרו, לכן נראה לי למחוק תיבת אפילו וצריך לומר ולא יסייענו וקאי למעלה כשאינו שוכרו וכמו שכתב בשולחן ערוך:

יג

[יג] [לבוש] ומותר למסור וכו'. משמע משולחן ערוך דבשבת אף למסור שומר אסור וצריך עיון שהוא דלא כגירסת רש"י ולא כגירסת הרי"ף והרא"ש (ב"ח), ועיינתי ברי"ף והרא"ש ולא כתבו אלא אין מדיירין במועד משמע דסבירא ליה דמה דאמרינן מסייעין ומוסרין שומר קאי אמועד דוקא וכן משמע באגודה ורבינו ירוחם:

יד

[יד] [לבוש] משום דאוושא וכו'. ולפי זה לאו דוקא פרות דבשאר בעלי חיים נמי אוושא מילתא הוא:

טו

[טו] [לבוש] שהרי פועלים כותי וכו'. צריך עיון מנא ליה הא דילמא כיון שהותרה משום פסידא דבעל הבית הותרה על ידי ישראלים אף באפשר בכותי ולפעמים מתעכב הדבר ויבוא לידי פסידא גם בדין פועל שאין לו מה יאכל אפשר דמותר לישראל ליתן לו מלאכה אף שאפשר לו בכותי, ונראה דלמד מדכתב השולחן ערוך דין זה גבי יין דאי אפשר בכותים מיהו בדרכי משה כתבו בשאר מלאכות, ומכל מקום אין להקל בלי ראיה כי דברי בית יוסף בשם ר"י משמע כן קצת:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.