דרישה/אורח חיים/תקלז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקלז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

חריצין שהמים באים דרך שם מהנהר כו' בפ' מי שהפך ת"ר הפסיקות והבריכות שנתמלאו מים מעי"ט אסור להשקות מהם בח"ה ואם היתה אמת המים עוברת ביניהם מותר אמר רב פפא והוא שרובה של אותו שדה שותה מאותו אמת המים רב אשי אמר אעפ"י שאין רובה של אותה שדה שותה כיון דקא משכה ואתיא מימר אמר אי לא שתי' לחד יומי תשתי לתרי ותלתא יומי עכ"ל הגמרא ופירש"י פסיקות ובריכות חדא מלתא היא אם אמת המים זה עוברת ביניהם בין הבריכות האלו מותר להשקות מימי הגשמים דאי פסק מי גשמים משקם מאמת המים והוא שרובה של אותה שדה שותה מאותה אמת המים אבל אם אינו יכול להשקות בפעם אחת מאותו אמת המים רוב של שדה אינו משקה מפסיקות ובריכות דילמא מפסיק ואזיל. תשתי לתרי או תלתא יומי מההיא אמת המים ולא טרח ומייתו מאמת המים אחרינא ע"כ ונראה מדבריו דמיירי שחריצים אלו הם נתמלאו מים ממי הגשמים דעבידא דפסקי ולפי פי' משמע אעפ"י שאין החריצין מושכים מאמת המים אלא הם בפני עצמם ונתמלאו ממי גשמים אפ"ה אם אמת המים עוברת ביניהם שרי להשקות ממי גשמים משום דאי פסקי מי גשמים משקה מאמת המים אבל נ"י כתב ז"ל והראב"ד כתב דדוקא כשאמת המים עוברת בתוך הבריכה או הפסיקא מדקתני עוברת ביניהם ואז הוא דאמרי' מימר אמר כו' אבל אי לא עיילה לגווה אע"ג דעיילה לשדה אסור דאיכא למיחש דילמא אתי למיטרח ולאיתויי עכ"ל ונראה מדבריו דבהא פליג עם רש"י דלרש"י סגי אם אמת המים עובר' באותו שדה אע"פ שהבריכות אין נוגעות בה כלל ולב"י צריך שיהא הבריכה או הפסיקה מושכת מאמת המים הנובעים ולישנא הכי דייק שכתב שאם אמת המים עוברת בתוך הבריכה ונראה שדעת רבינו היא כדעת נ"י וביאור דברי רבינו כך הוא חריצין שהמים באין דרך שם מהנהר ושדה ונהר דנקט נראה שהוא מים מכונסים במקום אחד במי גשמים ואין נובעים וכמו נהרות המושכים מים מאגמים ופירשו כל המפרשים דהיינו מי גשמים והביאו ב"י קודם זה וה"ה נהר דנקט רבינו הוי ג"כ מים מכונסים ובהא הוא שוה לפירש"י וע"ש אם אמת המים עוברת ביניהם שאז אין פוסקים זה הוא כדעת ב"י דצריך שיהא הבריכה מושכת ממים הנובעים ונוגעים בה דאז אינם פוסקים וזה שכתב רבינו שאז אינם פוסקים דאי כשאין עוברת ביניהם כבר אפשר להם להפסיק. ולישנא דרבינו נמי הכי דייק דמתחלה כתב ל' נהר ובסיפא כתב אמת המים משמע דתרתי נינהו וכמו שפירש"י ולפ"ז א"צ לחלק כמו שחילק ב"י אם אין אמת המים עוברת ביניהם אסור להשקות כו' שבעלי שדות אחרים ממשיכים המים כו' ע"ש וצריך לומר דלא היה בדעתו לחלק בין נהר לאמת המים לכך האריך בחילוקים אחרים וגם מ"ש ב"י דמי הנהר נכנסים לתוך החריץ מצד זה ויוצאים בצד זה. ולפ"ז ק"ק למה לי כלל חריץ זה כיון שאמת המים עוברים דרך שם בלאו הכי היה עובר ולפי מה שפירשתי א"צ לכל זה גם מ"ש דדין הבריכות והפסיקות שוה לדין נהרות המושכים מן האגמים ולפי מה שפירשתי הוי ב' עניינים. ומ"ש שם בנ"י וז"ל ואם היתה אמת המים כו' והוא שרובה של אותה שדה יכולה לשתות מאותה אמת המים דודאי כיון דמיעוטא יכול להשקות מן הבריכות לא יטרח להביא מנהרות רחוקות ע"כ נראה דר"ל כיון דהמיעוט של שדה יכול להשקות מבריכות ורוב יכול להשקות מאותה אמת המים ליכא למיחש למידי דודאי לא יטרח להביא מנהרות רחוקים וק"ל.

ב"י הביא בס"ס דברי הרמב"ם שכתב וז"ל דהיכא דאין לו מה לאכול כו' ובלבד שלא ידוש בפרות שכל דבר שאין בו הפסד צריך לשנות ע"כ ולכאורה יש לתמוה על מה שכתב שכל דבר שאין בו הפסד והלא אפי' יש בו הפסד מודה כו' דצריך לשנות כמ"ש ב"י בסמוך ע"פ הגמרא וצ"ל דמאי דנקט כל דבר שאין בו הפסד ר"ל שע"י שינוי לא יגיע לו שום הפסד וכמ"ש ב"י בסמוך אבל לשונו אינו מכוון יפה לפ"ז ומ"ש אח"כ דאדם חשוב א"צ להחמיר נראה דהיינו דוקא בכדי אכילתו דאל"כ קשיא מהא דכתב בס"ס זה בשם רבינו ירוחם דאדם חשוב צריך ליזהר אפי' במלאכת דבר האבוד כו':


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.