אליה רבה/אורח חיים/תקלח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקלח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] בין קטנות וכו'. בגמרא איכא פלוגתא ופסק כדברי שניהם להקל (בית יוסף) וצריך עיון דבסימן תק"ד כתב הרא"ש דלא אמרינן בשל סופרים הלך אחר המיקל כיון דכל אחד מיקל בחד צד (מגן אברהם):

ב[עריכה]

[ב] [לבוש] איכא פסידא וכו'. אף דבריש סימן תקל"ד אפילו במקום פסידא לא טרחינן התם במחובר אבל בתלוש לא מחמרינן (בית יוסף), ועיין סוף סימן תקל"ו מה שהקשיתי בזה:

ג[עריכה]

[ג] המכוין וכו'. שהיה יכול לעשות קודם מועד אלא להניחה ולהתחיל אחר המועד וצמצם להתחיל לסמוך למועד שאם לא יגמרנו במועד יהא דבר אבוד (רש"י גיטין מ"ד):

ד[עריכה]

[ד] לא יקנסו בנו וכו'. משולחן ערוך ולבוש משמע אפילו עשה בדבר שאינו אבוד ואזיל לטעמיה בבית יוסף שהשיג על רבינו ירוחם שכתב דקנסו בניו מהא דפשטינן בבכורות דלא קנסינן בצרם אוזן עיין שם, ואני תמה איך לא ראה מה שכתב הר"ן פרק מי שהפך זה לשונו צרם אוזן לא קנסינן וכן במכוין במלאכתו במועד בדבר אבד אבל בדבר שאינו אבד קנסו עד כאן לשון בית יוסף, הרי דעל כרחך צריכין לחלק, ובאמת נראה לי לחלק כיון דהכא קנסו לדידיה בדבר אבד שהוא דרבנן אם כן צריכין ליתן חומרא יתירה בדבר שאין אבד שהוא דאורייתא ועוד דהכא עושה תרתי דאיסורא מכוין מלאכתו במועד ועושה דבר שאינו אבד, וחילוק זה מצאתי עתה בפרישה וט"ז ובאליה זוטא כתבתי מזה עוד:

ה[עריכה]

[ה] [לבוש] ומלקינין וכו'. נראה לי דלבוש מתרץ בדבריו תמיהות הרבה שהקשה בדק הבית על נימוקי יוסף וזה לשון נימוקי יוסף היכא דליכא ממונא וכו' דשמתינן ליה עד שיקבל דינא ומלקינין ליה וכתב עליו בדק הבית וכנסת הגדולה אינו מבין הא איכא ממון למיקנסיה שכר פעולתו ושמא שלקח השכר ואכלו ואכתי קשה מאי עד שיקבל דינא דקאמר ושמא שיתן השכירות שקיבל לבית דין שיאבדוהו, ועוד קשה מאי ומלקינן דלא אשכחן בגמ' מלקות וממון דיאבדו תנן ומסתיים פסידא, עד כאן. ונראה לי דלבוש מתרץ קושיא אחרונה דמה שכתב נימוקי יוסף מלקינין קאי על משמתינן רצה לומר קודם שמקבל דינו מלקינן ליה עד שיקבל וכן מצאתי בספר אדם וחוה, ומאי שהקשה מאי עד שיקבל דין מתרץ הלבוש דרצה לומר שמקבל עליו שלא לעשות עוד כל ימיו. וכן משמע ברבינו ירוחם שם, ובקושיא ראשונה נראה לי דלעולם מודה נימוקי יוסף שמאבדין השכירות ממנו ואפילו מה שאכלו אפשר דצריך לפרוע לבית דין והא שכתב היכא דליכא ממונא היינו דליכא קרן ריוח לא סגי בזה דלא גרע מעושה דבר בשלו דמאבדין ממנו כולו ולא הנאות שכירות לבד לכך משמתינן ומלקינן ליה:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.