מגן אברהם/אורח חיים/תקלז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מגן אברהםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקלז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



מפרשי המג"א
פרי מגדים מחצית השקל

טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) ספק דבר האבד מות' (רש"ך ח"א קי"ג): ממי הגשמים. ואפי' אינו דולה אלא ממשיך ברגל אסור מפני שסופו לדלות כשיחסרו:

(ב) שלא פסקו. וימשוך מן הנהר הגדול אבל פסקו אפי' אית בהו הרבה מים שלא יבואו לדלו' בדלי אסור משום לא פלוג:

(ג) יכול לדלות. דכל שהוא לצורך אפי' טירח' יתירה התירו:

(ד) ונתקלקלו. אבל נסתמו לגמרי אסור לעשותם דהוי כחדתי:

(ה) היתה עמוקה טפח. משמע דס"ל אפי' לא חפר בה טפח מותר לחפור יותר וכ"ש כשהית' חפורה ונסתמו עד טפח ומיהו בגמ' קאמר ומתקני' את המקולקלו' משמע דאסור לחפור בתחלה עבב"י:

(ו) עד ו'. אבל פחות מכאן כיון דלא עברי בי' מיא אסור:

(ז) עד ז'. אבל כשהיתה עמוקה ג' אפשר דאסור לחפו' עד ח' דטרחא יתירה היא להשליך העפר לחוץ עבב"י:

(ח) כדי לאוכלן. לכאורה צ"ע דבסי' תקל"ג ס"ד מתיר לצוד אפי' אינו רוצה לאכול מהן כיון שאפשר שיאכל מהן ואפשר דהכא חמיר טפי דאוושא מלתא עמ"ש שם:

(ט) כגון שפותח. דאפי' נתכוין לדבר המותר בעי' שיעשה מעשה שניכר שעושה לדבר המותר הא לא"ה אסור:

(י) אין מתליעין. שנוטל התולע' שבאילן אף על פי שנפסד האילן אסור דטירחא יתירה היא:

(יא) מזהמין. כשנשרה קצת קליפתו מדביקין שם זבל שלא ימות:

(יב) לזבל השדה. דהוי תולדת זורע או חורש (נ"י):

(יג) יכול ליתן לו. אבל במלאכה גמור' אסור ליתן לו שכר מזונו:

(יד) שלא יתן לו שכר. צ"ע דבסי' רנ"ב ורמ"ז שרינן טפי כשנותן לו שכר דעכו"ם אדעתא דנפשיה קעביד וצ"ל כיון דמלאכת מחובר הוא לא מהני קצץ כמ"ש סי' רמ"ד וה"ה בחנם אסור אלא כיון שמזבל אינה מלאכה גמור' אם עשה העכו"ם מעצמו א"צ למחות אבל כשנותן לו שכר ידעו שעושה מדעת ישראל ויסברו ששכרו לעשות מלאכה לימים כנ"ל:

(טו) מוסרין לו. אבל לשכור לו שומר אסור בשבת אפי' למסור לו אסור כ"נ דעת הש"ע עב"י:

(טז) שלא ידוש בפרות. משום דאושא מלתא ולפי זה אסור גם בשאר ב"ח והרמב"ם מפ' הטעם משום שינוי וא"כ בשאר ב"ח מותר (ב"י) ולדידן שאין נוהגין לדוש בפרות א"כ צריך שינוי אחר:

(יז) יכול לבוצרו. ופועלים ישראלים יכולים ליטול שכר ועסי' תקמ"ב ס"א:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון