אליה רבה/אורח חיים/תקב

אליה רבה ‏ אורח חיים תקב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] מן האבנים וכו'. ולא מן המתכות כגון שחוככין אותן זו בזו או מכין זו בזו עד שתצא אש ומן הנפט החד ביותר שהוא במים שמנידין אותם עד שידליק או כלי זך קשה או זכוכית וכו' כל זה וכיוצא בו אסור (רמב"ם פרק ד'):

ב

[ב] העפר וכו'. קרקע קשה כשחופרין אותה מוציאה אור (רש"י), ור"ן פירש צפעי בקר או צאן מטמינין בעפר וכשמרקיבין יוצא מהן אור:

ג

[ג] [לבוש] מותר להשתמש וכו'. הט"ז תמה על המגיד ושולחן ערוך כיון דהוא מכשירי אוכל נפש שאין דוחה יום טוב הוי דינו כמעשר פירותיו במזיד בשבת או מבשל דאפילו דיעבד אסור ואין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד, עד כאן, ולעניות דעתי לא קשה מידי דאין בין כו' קאי על לכתחילה ולא על עבר כמו שכתבו תוס' ורש"י במגילה דף ט', גם אשתמיטתיה מה שכתב בית יוסף סוף סימן תק"ג בשם הרשב"א דדוקא באיסורא דשבת אסרינן למזיד דידהו (והיינו מעשר וטובל אף שהוא דרבנן) אבל ביום טוב כלל לא, גם מה שהקשה על מה שדקדק הב"ח כתב הטור סתם אין מוציאין ולא כתב דאסור משמע דמותר, הא אמרינן אין אופין מיום טוב לשבת ואפילו הכי מיבעי בש"ס עבר ואפה מאי, עד כאן, לא קשה מידי דהא פשיט לה דמותר בים של שלמה בסימן תק"ג ועל כל פנים הוה ליה לטור הכא לפרש דאסור:

ד

[ד] [לבוש] שהאש אינו ראוי וכו'. ואם תאמר מאי שנא משברי כלי בסימן תק"א סעיף ו' דנמי אינו ראוי אלא לבשל בו, ויש לומר דמכל מקום נהנין מהם בעצמם לענין בישול דמתמעט והולך בבישול אצלו אבל האש אין צריכין לאש הנולד אלא שידליק העצים להסקה אף שהוא יהיה כבתחילה (לחם משנה):

ה

[ה] בכלי וכו'. זה לשון דרכי משה כתב מהרי"ל באגודה התיר לכסות והרא"ש אוסר ואמר הר"ש דלא פליגי דבזמן שאינו מכבה האש וגם העפר הוא מהמוכן מותר אבל לכסות בכלי או בעפר שאינו מוכן אסור עד כאן לשונו, וצריך עיון דאמאי לא מכסה בכלי הא מותר לטלטלו לצורך גופו אף שמלאכתו לאיסור ובתוס' והגהות אשירי משמע דדוקא בדרך שגורם לו כיבוי אבל בלאו הכי שרי אפילו בכלי כן נראה לי עד כאן לשון דרכי משה. ותמיהני שראיתי במהרי"ל שאינו מחלק כלל בין כלי מוכן או לא רק בין עפר מוכן ובכלי מחלק בין פסכתור שמכבה לשאר כלי שאינו מכבה, ועוד תימא דמהרי"ל מסיק אפילו בעפר שאינו מוכן מותר מטעם שכתב רמ"א ולבוש סוף סימן ק"ט דבאוכל נפש התירו מוקצה וכן משמע בים של שלמה פרק יום טוב סימן כ"ט, ועוד מתיר שם אף במקום שאפשר שיכבה בדבר שאין מתכוין הוא הביא בפרט למאי דקיימא לן כר' שמעון דכל כיבוי הוי מלאכה שאין צריך לגופו ואין איסור אלא מדרבנן, ועוד דצורך אוכל נפש הוא וכן פסק ט"ז סוף סימן תקי"ד, והנה בעולת שבת שם ס"ק ג' תמה על רש"ל אי הלכה כר' שמעון למה אנו אוסרין ליתן שפופרת שמן על הנר שמא יסתפק ממנו ויתחייב משום מכבה הא אפילו יסתפק אין איסור דאורייתא והוי גזירה לגזירה, עד כאן, ותמיהני עליו מאי הקשה על רש"ל הא הטור ורוב פוסקים ושולחן ערוך סימן רע"ח פסק כר' שמעון ועיין סימן ש"א סעיף י"ג, גם לא קשה מידי כמו שכתבו תוס' סוף פרק כירה, גם לזה לא הוי גזירה לגזירה, גם בדוכתי טובא אמרינן גזירה לגזירה כמו שכתב מגן אברהם שם:

ו

[ו] [לבוש] שבו ביום וכו'. פירש שמכסה בלילה האש להשמר מכיבוי לצורך מחר ובשחר לצורך צהריים אך לא יכסה יום לצורך לילה דבתריה:

ז

[ז] תחתיו וכו'. כן לשון רמב"ם פרק ד' ומשמע דאף שיש רק שני שורות זה כנגד זה אסור ואין צריך ארבע שורות כעין ארבע דופני התיבה וכן משמע בעבודת הקודש להדיא ודלא כמגן אברהם. אם היו מסודרים מבעוד יום מותר להניח עליהם (תוס' ור"ן פרק המביא), וזה לשון עבודת הקודש לא אסרו אלא בעושה הצדדין בידיו אבל ליתן הקדירה על גבי כירה או על גבי כלי אחר מותר:

ח

[ח] לא יניח האבנים וכו'. וכן כשנותן עצים על האבנים צריך שיתפוס העצים בידו ויתן האבנים תחתיהם:

ט

[ט] שורה על גבי שורה וכו'. הקשה הכסף משנה הרי אין צריך לאויר שתחתיו, עד כאן, ולעניות דעתי פירוש הרמב"ם כמו שכתב בעבודת הקודש דף מ"א זה לשונו, וכן ביצים לא יעמוד שורה מכאן ושורה מכאן ונותן אחרים על גביהן ויתן האור בחלל שביניהם, עד כאן, אם כן צריך לאויר ליתן האור שם וכן משמע בסודר אחד על גבי שתים ויתן האור וכו' וכן חבית מיירי שצריך לאויר שלא יתעפשו עיין סימן שט"ו ס"ק [י"ד]:

י

[י] [לבוש] ואף על גב שדבר וכו'. ולי נראה דלא קשה מידי דהא פסיק רישיה הוא (עולת שבת), וקשה דבסימן שט"ו כתב באיסור דרבנן מותר פסיק רישיה:

יא

[יא] [לבוש] והוי כלבוד וכו'. כן כתב בית יוסף ואין נראה דלא אמרינן לבוד להחמיר (כמו שכתב הטור סוף סימן תרל"ב דרכי משה) ומגן אברהם האריך ומחמיר:

יב

[יב] ויש אומרים דאפילו וכו'. ועיין סימן שט"ו סעיף ז' פסקו כן בסתם. ואם צריך לאויר ואין מחיצות האריך מלבושי יום טוב לאיסור ושכן משמע בלבוש סוף סימן שט"ו ובסוף סעיף ג' גם הביא ראיה מדאסרינן בגמרא גוד והוא עור שטוח על גבי יתידות או קונדיסין לצנן אותה באויר שמתחת, עד כאן, ויש לדחות ועיין סימן שט"ו ס"ק ו':

יג

[יג] של עצים וכו'. מדכתב סתם משמע אפילו גסים אסור כשאחז בהם האור וכן משמע מבית יוסף וב"ח ומגן אברהם כתב בשם בית יוסף דבגסים כשאין אגודים יחד אפילו אחז האור מותר לסלקן, עד כאן, ולעניות דעתי דמסתמא אגודין בדקים ולא בגסים אבל באין אגודים אף בדקים מותר וכן נראה לי פירוש בית יוסף ודו"ק וכן משמע ברי"ף ורמב"ם:

יד

[יד] ומותר ליקח וכו'. פירוש להניח בצד אחר דוקא ומה שכתב ולוקח וכו' הוא פירוש לזה, והוא הדין אם מניחה למדורה אחרת דמותר (ט"ז):

טו

[טו] [לבוש] אבל ליקח אחד וכו' להאיר וכו'. פירוש שלוקח ממדורה העשוי עץ אחד להאריכו וצריך עיון דבסימן תקי"ד ס"ס חזר וכתבו והביא שני סברות ונראה דאפשר להקל בגסים, ובמהרי"ל כתב על דין דלוקח קיסם וכו' זה לשונו אכן עץ שקורין בו קינ"ה שגודל בו הזפת ודולק כמו נר מותר לילך לאורו ביום טוב, עד כאן, משמע קצת דאפילו לוקח ממדורה מותר בעץ:

טז

[טז] בבקעת וכו'. משמע אפילו יבש וכן משמע מדכתב אחר כך ואם הוא עץ לח וכו' וכן משמע בשולחן ערוך והוא שיטת רי"ף ורמב"ם וכן משמע בעבודת הקודש ור"ן ואחרונים כתבו בשם רש"ל דפסק כטור דיבש מותר ולעניות דעתי אין להקל כלל נגד גדולים שזכרתי:

יז

[יז] [לבוש] ואם הוא חד וכו'. משמע אפילו לח והוא תמוה דבש"ס ורי"ף ורמב"ם ורשב"א אוסרין לצלות בלח וכן משמע בשאר פוסקים:

יח

[יח] על ידי הדחק וכו'. כתב הט"ז אף דכתב רמ"א שמנהגינו לבשל החדשות קודם יום טוב מכל מקום אם הוא שעת הדחק והוא שכח לבשלם קודם יום טוב או שלא מצא קדירות רק ביום טוב מותר לבשלם ביום טוב, עד כאן, ולכאורה תמוה הא גם רמ"א כתב קודם וכן המנהג אם לא על ידי הדחק, אם כן ודאי מה שכתב אחר כך וכן נהגו וכו' היינו לכתחילה, ואפשר דברמ"א יש לפרש שעת הדחק שאין לו מה לאכול וכמו שכתבו בית יוסף ומגן אברהם לכן חידש דאף שיש לו מה לאכול אם רוצה לבשלם וכו'. או שלא מצא וכו' וצריך עיון:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.