אליה רבה/אורח חיים/תקא

אליה רבה ‏ אורח חיים תקא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] וקרובה להשבר וכו'. וצריך לומר דבכלי אפילו היה שלם אתמול ונשבר ביום טוב שרי לכולי עלמא דכלי עשוי להשבר וכן משמע בביצה דף ל"ב דפריך שתי ברייתות אהדדי ולא קאמר כאן שהיה בריא מערב יום טוב כאן שהיה רעועה אלא בכלי אין חילוק מכל מקום למגן אברהם וליש אומרים דקיימא לן נולד אסור גם בכלי אסור דלא עדיף מקורה הקרובה לשבור, והנה בנחלת צבי דייק מהך דקורה רעועה דסבירא ליה דרמ"א כשולחן ערוך בסימן תצ"ה דמוקצה מותר ולא דק דהא נולד גם ליש אומרים שהביא רמ"א שם אסור:

ב

[ב] ויש אוסרין וכו'. וכן הסכים רש"ל פרק המביא:

ג

[ג] [לבוש] דטוחן וכו'. רש"ל השיג מתיר מיד משום דאין איסור טחינה ביד ועולת שבת כתב בשם רש"ל להחמיר וליתא. מיהו הט"ז תירץ דמכל מקום אסור משום טירחא שלא לצורך וכן עיקר אף שכתב דמרש"י [ביצה] דף ל"א דפירש למסקנא טעמא משום מוקצה אלמא דלא סבירא ליה טעם דטירחא, לעניות דעתי לאו ראיה דהש"ס מיירי בגדולה שאי אפשר להסיק בלא ביקוע אם כן הוי טירחא לצורך, אך צריך עיון דבית יוסף ורש"ל הביאו ראיה מתוספתא דתניא לא יתן אבן על גבי בקעת כדי לשבור אותה אבל מכניסה בחור ושוברה אלמא דשרי ביד עד כאן לשונו. ונראה לי דבקעת דתוספתא אפשר דמיירי כשהוא גדול שאי אפשר להסיק בלא ביקוע, וכן נראה לי לפירוש תוס' דף ל"א שם דמתיר ביד מיירי בהכי ודלא כב"ח שהביא ראיה מתוס', לכן ראוי לאסור ביד, ועיין סימן תקל"ג:

ד

[ד] [לבוש] הוה מכשירין וכו'. וראב"ד פירש דעשו אותה כדיכת מלח ותמה הב"ח דדיכת מלח אוכל נפש ממש הוא, וראיתי בתמים דעים זה לשונו, דמלח ששם באוכל הוא ובוקע עצים נמי צורך אוכל נפש הוא כיון דאי אפשר לאוכל נפש בלא הבערה וכן כתב בשבלי הלקט סימן פ"א דביקוע צורך אוכל נפש ולא מכשירי אוכל:

ה

[ה] [לבוש] שהן מוקצין וכו'. ור"ן פירש דהוי כמעמר ומכונסין דשדה מיחלף במפוזר ולפי זה אף שמוכן מערב יום טוב אסור ומכל שאר פוסקים לא משמע הכי:

ו

[ו] [לבוש] מסגרת וכו'. פירוש של עץ (רש"ל), ורש"ל וט"ז ומגן אברהם פסקו בשיטת הראב"ד וטור דכל שהוא סמוך לעיר שבעים אמה וארבעה טפחים אפילו אין מסוגרת מותר, ונראה לי דאין לזוז מפסק השולחן ערוך שהוא שיטת רמב"ם דאף סמוך לעיר בעי מסוגרת שהרי הב"ח ולחם משנה כתבו שכן דעת הרי"ף וכן המגיד הכריע כך ועוד שהוא מידי דרבנן ועיין בפירוש רש"י דף ל"א ומהרש"א שם ולחם משנה שם כתבו, וליכא למיפרך לרש"י דאי לא הוי קתני כל שנכנסים סלקא דעתה אמינא דאפילו בקרוב בעי פותחת דאם כן הוי קתני כל שנכנסין בפותחת ולא הוי צריך למיתני אפילו תוך התחום שבת:

ז

[ז] בשדה וכו'. ורש"ל וב"ח ומגן אברהם החמירו בשדה דהוי מעמר במקום גידולו:

ח

[ח] שנשברה ביום טוב וכו'. דוקא בשלא נשתייר תואר כלי אבל כשעדיין בהם תואר כלי מותר עץ שמיוחד לחתות בו האש שנשבר אסור להסיקו דהוה ליה נולד (עבודת הקודש):

ט

[ט] אין מסיקין וכו'. אפילו לשורפן במקומן אסור דמוקצה אסור ליהנות ממנו אבל כשמדליק כלי שלם אף שנתקלקל לסוף הנאה באה אחר כך מאליה (מגן אברהם), וצריך עיון דבסימן תק"ז ס"ק ג' כתב דמוקצה מותר ליהנות, ומכל מקום נראה לי דאסור לשורפו במקומו דמכל מקום חיישינן דאתא לידי טילטול, ועוד מצאתי בסוף סימן תקנ"ו דוקא בדיעבד מותר ליהנות אבל לכתחילה אסור להשתמש בו:

י

[י] שקדים ואגוזים וכו'. אבל תמרים אפשר דמותר להסיק משום דחזי לבהמה (ב"ח), אבל מגן אברהם כתב בשם הרא"ש דמכל מקום הוה ליה נולד דאתמול היה עומדים לאדם וכן משמע סימן תצ"ט ס"ק ח' וכן משמע בעבודת הקודש דף מ"ו, ועיין סימן ש"ח סעיף ל', וצריך לומר דלענין מוקצה קיל שבת יותר:

יא

[יא] אם אכלן ביום טוב וכו'. ואין לומר הא מותר כשעדיין אוכל בתוכו דכיון דעכשיו אינו שלם הקליפה הוי כשברי כלי כסעיף הקודם:

יב

[יב] אפילו ביום טוב שני וכו'. תמיה לי דהכא סתם ופסק להתיר ובסימן שכ"ב סתם לאיסור ובסימן תקי"ד סעיף ד' כתב שני הסברות, ולענין הלכה הבית יוסף ורמ"א פסקו להתיר ורש"ל פסק לאיסור הביאו אחרונים והב"ח הכריע דבשני ימים טובים של ראש השנה מותר וביום טוב אחר שבת אסור, ולעניות דעתי להתיר כי ראיתי בשבלי הלקט סימן ע"ט וספר תניא סימן נ"ח האריכו בטענת דין זה והביאו כל הסברות ופוסקים הפליגו בזה והסכימו ריא"ז בשלטי גיבורים, ומכל מקום המחמיר תבוא עליו ברכה, ופשוט דלכולי עלמא אם מרבה עצים מוכנים דמותר וכן משמע בפוסקים הנזכרים לעיל ואגודה פרק קמא דביצה דלא כתרומת הדשן וים של שלמה סימן ד' שהחמירו ביום טוב אחר שבת:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.