אליה רבה/אורח חיים/שפא

אליה רבה ‏ אורח חיים שפא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] המבטל וכו'. פירוש שלא ביטל רשות ביתו אבל ביטל גם ביתו לא שייך לומר דחוזר מביטולו (עולת שבת), ואשתמיטיתיה דברי לבוש בסימן ש"פ סעיף ב' וכן כתב הבית יוסף בסימן ש"פ וכן מבואר ברש"י דף כ"ו ע"א ד"ה אנשי וכו' וכן משמע בשבלי הלקט דאמרינן גם בביטול רשות ביתו דחוזר אם לא שהחזיקו כבר:

ב

[ב] והוציא וכו'. אבל להכניס מותר אלא אם כן ביטל גם רשות ביתו דאז אסור להכניס עיין סעיף ד' (מגן אברהם), דלא הוי כחוזר ומחזיק אלא כמכניס לרשות שביטל, אך צריך עיון דאם כן מאי הקשו תוס' דף ס"ח ד"ה והוציאו מדתנא והוציא דילמא מיירי כשלא ביטל לביתו ובאמת מוקי הש"ס דף ס"ט מתניתין כסתם עיין שם:

ג

[ג] שהרי חוזר וכו'. הקשה הט"ז מאי שנא מסימן שע"א סעיף ב' דשבת כיון שהותרה לא תיאסור ותירץ דהתם ההיתר תלוי בכניסת שבת דהא צריך להסיע מדעתו בכניסת שבת שלא יהא שבת בביתו על כן תלו ההיתר בכניסת שבת מה שאין כן דיכול לבטל רשות אפילו מחשיכה על כן צריך להיות ההיתר כל השבת דוקא, עד כאן. ואינו נכון דכבר בארתי בריש סימן שע"א דאף כשהולך בשבת ונמלך מותר, ועוד קשה הא במתניתין דף ע"ט מבואר דכולי עלמא סבירא להו דאסור ואם כן תיקשי לבית שמאי דפסק שם דמבטלין מבעוד יום דוקא ואי נאמר דבית שמאי סבירא ליה כרבי מאיר במתניתין דף פ"ו אם כן נימא כתנאי ובלאו הכי תירוצו דחוק. ולעניות דעתי מעיקרא לא קשה מידי דהתם נמלך על כל השבת מה שאין כן הכא כשבטלו לא בטלו על כל השבת אלא כל זמן שלא יצטרך כמו שכתב סוף סימן זה ועיין סעיף ג' סעיף ד' בסימן שע"א:

ד

[ד] ולרש"י וכו'. ועיקר כסברא ראשונה (נחלת צבי):

ה

[ה] [לבוש] ואם עירבו זו וכו' אין צריך ביטול וכו'. ואין לומר דמכל מקום צריכין ביטול שיהא מותר להוציא ולהכניס לחצר חברתה כמו שכתב סימן שע"ח סעיף ב' דהא רבים הם ואין נעשים אורחים כמו שנתבאר סימן ש"פ סעיף ד':

ו

[ו] [לבוש] ואם עירבה פנימית וכו' דאין מבטלין וכו'. כן כתב בית יוסף וקשה הא מטעמא קמא סגי דרגל המותרת במקומה אינה אוסרת. ויש לומר דניחא להוי יותר מטעם זה דלא מצו מבטלי מטעמא קמא דאין צריכין:

ז

[ז] אפילו המבטל וכו'. בתוס' דף ס"ד מבואר דאפילו בתים רבים מבטלין לאחד מותר ואין להקשות מסימן ש"פ סעיף ד' דרבים לא מיקרי אורחים היינו דמבית לחצר הוי כחוזר מה שאין כן הכא דמוציא מביתו לבית חבירו כתבתי זה לאפוקי מפרישה שהאריך בחילוק אחר דחוק דכל בית ובית הוי כיחיד:

ח

[ח] [לבוש] אלא כשחוזר וכו'. משמע דאם כבר החזיקו בני חצירו מותר דשוב אינו יכול לחזור כמו שכתב סעיף א' וכן כתב בית יוסף וצריך עיון, אם כן בכל פעם יעשה כך ומה ישתכר בעירוב (עולת שבת), ואפשר דכיון שצריך להמתין עד שיחזיקנו תחילה לא ישתכח תורת עירוב, אך קשה מאי הקשה בתוס' דף ס"ד על מעשה דרש"י דילמא מיירי שהמתין עד שהחזיק גם צריך עיון חצר מאי בעי הכא, ועיין ס"ק ט':

ט

[ט] אסור להוציא מחדר וכו'. כן כתבו התוס' והרא"ש ולכאורה משמע דמבית לחדר מותר שהרי לא הכניס למקום שביטל אלא במרדכי פרק הדר ראיתי שכתב אסור להוציא מבית לחדר ומחדר לביתו, עד כאן. ודוחק לומר דהכי קאמר דעל ידי שמוציא מבית לחדר חוזר ונושא הכלים לבית דוגמא לזה הוא ממה שכתבו תוס' דף ס"ד כשנוטל כלי והכניסם לתוך בית חבירו וחזר והכניסם לביתו וקל להבין, אלא דשם אורחא דמילתא שאין כליו בבית חבירו אלא מה שמוציא מביתו ואפשר דהוא הדין בחדר וצריך עיון. וכל זה בשלא החזיקו בני החצר אבל אחר שהחזיקו כתב בית יוסף דיכול להוציא אפילו מחדרו ועיין ס"ק ח':

י

[י] ואז מותר להכניס וכו'. כן כתב בית יוסף ודבריהם תמוהין דהא דומה למי שביטל רשות חצרו ליחיד דאסור להוציא מבית חבירו לחצר דנראה כחוזר ומחזיק (מגן אברהם), ונראה דהלבוש הרגיש בזה וכיון שעדיין אסור וכו', אך צריך עיון על רמ"א וכל אחרונים מנא להו זה דבבית יוסף לא הביא אלא דברי תוס' והגמרא והמעיין בהם נראה דאפשר דסבירא ליה נמי דאסור להכניס אלא דלא חשבי זה להשתכר בעירוב כמו שכתב הלבוש קודם זה לכך בעינן שלא יבטל החדר ואי לאו דמסתפינא הייתי מפרש דברי רמ"א על פי נסחא ישנה שהביא ט"ז ואף מותר להכניס וכו' והכי פירושו דבתחילה אמר דאין לבטל אלא אם כן ישאר חדר וטעמא דאם לא כן לא ישתכר בעירוב וקאמר אף דבלא חדר ישתכר בעירוב דמותר להכניס לביתו מכל מקום צריך דוקא חדר וכל האחרונים וגם הלבוש לא ירדו לזה והגיהו ואז מותר להכניס וצריך עיון בר"מ כי נשרף ממנו:

יא

[יא] [לבוש] ואחר כך חוזרין וכו'. כיון דרבים הם אפילו ביטלו רשות ביתם אסורין להוציא לחצר כמו שנתבאר סימן ש"פ סעיף ה' דלא כבית יוסף וכו' (מגן אברהם) ועיין סימן שפ"א:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.