אליה רבה/אורח חיים/שפ

אליה רבה ‏ אורח חיים שפ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] ויש אומרים וכו'. וסברא ראשונה עיקר שכן פסק בעבודת הקודש דף כ"ו וטור וצידה לדרך ועוד שגם הרמב"ם יש לומר דסבירא ליה כן ואם לא ביטל לכולם אסור אף למי שביטל (עבודת הקודש ש"ס). מצוה על האדם לבטל רשות אם היה אדם גדול הרשות בידו (תוספתא פרק ה'):

ב

[ב] רשותו סתם וכו'. פירוש אף שלא הזכיר נמי חצר רק רשותו לחוד וכן מצאתי להדיא בסמ"ג ולהב"ח אשתמיט זה:

ג

[ג] וגם הוא וכו'. כתב הפרישה דאפילו קודם שהחזיקו מותר ולא דמי לסעיף ב' כשביטל גם ביתו דלא יכול להוציאו קודם שהחזיקו דשם מסתמא מוציא כליו ונראה כחוזר מביטול אבל כאן שמוציא מבתיהם מסתמא הם כלים שלהם ולא נראה כחוזר מביטולו, עד כאן, ונראה לי ראיה ממתניתין דף ס"ט דתנא ושלהם מותרין לו ולהם מדהקדים לו קודם להם משמע דמותר מיד:

ד

[ד] [לבוש] שחוזר בו וכו'. ואף על פי שאינו יכול לחזור בו כיון שהחזיקו בני מבוי אפילו הכי אסור דנראה כחוכא וטלולא או שיראה לכל שבאיסורא משתמש וכו' רבי יהונתן:

ה

[ה] [לבוש] עד שיבטל בפירוש וכו'. הקשה עולת שבת למה אמרינן בעירובין דף ע"ט נועל ביתו הוה ליה למימר לבטל גם רשות ביתו, עד כאן. ולא קשה מידי לתוס' שם דמחלק בין מתבן דדש ביה וכו' ובין דהכא מיהו לדעת תוס' שם משמע דאף במבטל חצר לבד אין צריך נעילה וכן משמע מרמב"ם ור' יהונתן, ומגן אברהם תירץ דש"ס שם מיירי ביחידים ואז אסור כמו שנתבאר סעיף ד', או דמיירי שאינו רוצה לבטל רשות ביתו שלא להרבות עליו נכנסים ויוצאין, עד כאן. ועל תירוץ ראשון קצת קשה הא סתם חצר יש בו שתי בתים כמו שכתבו בית יוסף ולבוש סימן שפ"א, ועל תירוץ שני קצת קשה היאך קאמר בש"ס סתם כיצד הוא עושה. כתב מהרי"ל דלא רצה להתיר על ידי שיבטלו הדיורין את רשותן אל הציבור מלאסור עליהם משום דבעי נמי נעילת הפתח, וגם על ידי נעילה לא רצה להתיר באותו הפעם כי הדור פרוץ וילגלגו על דברי חז"ל, עד כאן, וכתב שיירי כנסת הגדולה או סבירא ליה למהרי"ל כבית יוסף דביטל בפירוש גם רשות ביתו מהני לדעת הרא"ש למה לא תיקון שיבטלו רשות ביתם בפירוש אלא ודאי סבירא ליה דאפילו אם יבטלו בפירוש רשות ביתו אסור להוציא מביתו, עד כאן. והוא תמוה דבטור ובית יוסף ושולחן ערוך מבואר דלהרא"ש מותר, ולעניות דעתי לא דק דהא רבים אצל רבים אסורים ולא הוי אורחים כמו שכתב פרק ד' ומעשה דמהרי"ל בהכי מיירי:

ו

[ו] ויש אומרים שאינו וכו'. הטעם כתב הט"ז כיון דבשכירות שוכרין אפילו בפחות לכך דוקא בכותים שנהרג על פחות משוה פרוטה מה שאין כן בישראל על כן בטלו השכירות לגמרי בישראל, עד כאן. ומגן אברהם כתב דבשבת אסור לשכור דהוי כמקח וממכר ובכותים דמותר דאין דירתו דירה אלא שאסור משום גזירה לא מקרי קנין ולפי זה בחול שוכר אף מישראל, עד כאן. וצריך עיון דבמרדכי ריש פרק הדר כתב דשוכרין מכותים בשבת ולא דמי למקח וממכר דאין זה אלא כמתנה בעלמא שאין עושין אלא להתיר להם טילטול, עד כאן, וכן כתבו תוס' דף ו', ואם כן הוא הדין בישראל וכן משמע באגודה שם זה לשונו, ולא דמי למקח וממכר אך מבטל רשותו עבור השכר, עד כאן, וכן משמע מרמב"ם ריש פרק ב' הלכה י"ב, ולפי זה גם בפחות משוה פרוטה יש פנים להתיר לישראל. והנה גם מרמב"ם סוף פרק ב' ומרש"י ריש פרק הדר שכתב בית יוסף דמשמע דסבירא ליה שאינו מועיל מבואר דאף בחול אינו מועיל וכן משמע בפירוש משנה לרמב"ם שם, ובאמת לכאורה קשיא על בית יוסף דילמא סבירא ליה לרש"י דמועיל אלא שלא שכרו מצדוקי אלא בטלו, אך כד נעיין נאמר דכיון שהיה דר שם היה לו לרבי גמליאל לומר שישכור ממנו ודאי ידע ר' גמליאל זה גם קודם שבת, ולענין הלכה נראה דאינו מועיל דהרא"ש יחידאה הוא נגד ר"מ ומרדכי ורש"י והגהות אשירי שם וכן מבואר בכסף משנה שם, אך ראיתי בעבודת הקודש לרשב"א דף כ"ו זה לשונו מבטלו ואין צריך לשכור ממנו, עד כאן, ואפשר דהכי קאמר דחכמים לא הצריכו לשכור וכיון שלא תיקנו לא מהני ועוד דפוסקים הנזכרים לעיל רבים הם:

ז

[ז] אף מביתו לחצר וכו'. עיין ס"ק ד', כתב מגן אברהם משמע דמותרים להכניסו מחצר לביתו, עד כאן, וצריך עיון דר' יהונתן פרק הדר כתב דגם להכניס אסור וכן כתב בעבודת הקודש דף כ"ו ורבינו ירוחם דף צ' ועיין סימן שפ"א ס"ק ב':

ח

[ח] מותר בשל עצמו וכו'. כן הוא בבית יוסף ומגיד ועבודת הקודש, ולשון שולחן ערוך אף בשל עצמו ואינו נכון:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.