אליה רבה/אורח חיים/שיט

אליה רבה ‏ אורח חיים שיט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] [לבוש] ואין עיקר וכו'. פירוש בנפה וכברה עיקר ברירה האוכל מפסולת אבל שאר ברירות עיין סעיף ד':

ב

[ב] בקנין. פירוש ציל ברעט בלשון אשכנז, ותמחוי פירוש קערה גדולה שמערה כל האילפס לתוכה ומשם לקערות:

ג

[ג] [לבוש] או סמוך לה וכו'. ומבית יוסף בשם ר"י משמע דאין צריך סמוך לה רק כשאוכל אותו בסעודה ראשונה סגי לאפוקי שלא ישהא לסעודה שניה מיהו מדמייתא הבית יוסף לסוף דברי מרדכי משמע כלבוש ועיין בתשובת ר' יום טוב צהלון סימן ר"ג וצריך עיון לי:

ד

[ד] [לבוש] ואם שיירו וכו'. ואין נראה לי כיון דבהותר ובדינה לא יתחייב למפרע (מלבושי יום טוב) ועיין בית יוסף:

ה

[ה] מן העלין וכו'. אבל העלין מעופשין אפילו ראויין לאכילה על ידי הדחק אסור לבוררן מאוכל כמו שכתב סוף סימן תרי"א (מגן אברהם), ושם הביא דברי המגיד ואינו ראיה דיש לומר האיסור שמכין לחול או דאינו לאלתר ועיין בשלטי גיבורים פרק אלו קשרים שנהג לבררו מערב שבת ומלבושי יום טוב כתב המחמיר תבוא עליו ברכה:

ו

[ו] בורר אותו וכו'. אבל איפכא לברור מה שאין רוצה לאכול מיד אסור דהוי כפסולת מתוך האוכל:

ז

[ז] אבל כל שהוא וכו'. כן כתב תרומת הדשן ורמ"א והט"ז חולק דמשמע דאף במין אחד מיקרי ברירה ולא יברור אפילו גדולות מתוך קטנות רק מה שהוא רוצה לאכול עתה או שיקח סתם מן הבא בידו להניח לסעודה אחרת ולא דרך ברירה וכן משמע ברש"ל פרק קמא דביצה סימן מ"ב, וצריך עיון דהא כתב רש"ל שם גבי אגוזים שנשתברו דמותר כיון שהוא מין אחד הביאו מגן אברהם סימן תק"י ס"ק ד' ודוחק ליישב, ומכל מקום נראה לי ראיה מירושלמי פרק קמא דביצה ופרק כלל גדול זה לשונו על דעתיה דחזקיה אפילו רימונים מגו רימונים וכו', ועיין מה שכתב ט"ז ס"ק י"ג ואינו ראיה כמו שכתב מגן אברהם שם לעולם אסור וכו' וכן עיקר כי כן פסקו השולחן ערוך וב"ח ורש"ל סוף פרק קמא דביצה וכן משמע לי מהכא:

ח

[ח] [לבוש] וכשהפסולת וכו'. כתב הב"ח מדכתב השולחן ערוך סתם דבוררין אוכל מפסולת וכו' משמע דוקא כשהאוכל הרבה אבל כשהאוכל מעט יש להחמיר כהרא"ש שלא לטלטלו כלל, עד כאן, ולעניות דעתי אינו נכון דאדרבה מסתימת השולחן ערוך משמע דאף כשהאוכל הרבה מותר, ותדע דהא העתיק לשון הרמב"ם ומלשון זה דקדק הבנימין זאב דמותר וכן משמע מדכתב רמ"א עלה ואפילו אוכל מרובה לא יברור הפסולת, וקשה לי גם תמיהני דהא בשולחן ערוך סימן תק"י סעיף ב' פסק דמותר לברור האוכל ואין לדחות ולחלק בין שבת ליום טוב דדוקא לענין ברירה שהוא מלאכה מחלקין כמו שכתב הב"ח ופוסקים אבל לענין מוקצה אדרבה יום טוב גרע משבת כמו שכתב סימן תצ"ה גם עיקר דין הוא גבי יום טוב בביצה דף י"ד וממנו למדו הפוסקים לענין וכן משמע בב"ח גופיה בסימן תק"י דיום טוב ושבת שוין בזה וכן עיקר כי מצאתי שרבינו ירוחם דל"א וספר עבודת הקודש ושלטי גיבורים בשם ריא"ז פרק קמא דביצה ורש"ל שם הסכימו להקל ועוד דעיקר פוסק הוא מפירוש רש"י ובר"ן פרק קמא דביצה מוכח לי במה שמגיה בשם רש"י דלא סבירא ליה הכי ודו"ק. מותר להסיר צרעין או יתושין או יבחושין אפילו עפר או פסולת שביין דאין ברירה בלח תשובת ר' יום טוב שם:

ט

[ט] [לבוש] ולדברי הטור וכו'. זה לשון מלבושי יום טוב טעה בכאן טעות גדול שאין הטור חולק על הרמב"ם בזה שהרי ש"ס ערוכה הוא והלבוש תלה סברתו דתורמסין הוי כלוזים ובוטנים דלעיל וליתא דתורמסין עצמן מיקרי פסולת ולכך אסורין גם להרא"ש וטור אלא לאותם שלנו כתב הטור דמותרין משום דלא דמיין לאותן שבש"ס ולא הוי פסולת ומיהו על הטור ודאי קשה ההיא דתורמסין עד כאן לשונו, ומדבריו ניכר שלא ראה מה שכתב רבינו ירוחם דף ע"ו זה לשונו הרי"ף הביא הא דתורמסין ותמהתי כי לא גרעי מאגוזים דלעיל ומכל מקום בפולין מותר דלא מסריח אי לא שקיל לקליפתן עד כאן לשונו ודו"ק, גם נראה לי בכוונת הלבוש דאפשר דמודה דלכולי עלמא אסור בתורמסין דש"ס ואין הפלוגתא אלא בשלנו דלטעם הרא"ש וטור משום דמסריח מתוך הקליפה מותרין כמו שכתב ר"י הנזכר לעיל דשלנו אין מסריחין אבל לרמב"ם שכתב טעם דש"ס שהפסולת ממתקת וכו' אם כן אפשר הוא הדין בשלנו וצריך עיון:

י

[י] ויש מחמירין וכו'. ורש"ל פרק ו' דביצה סימן ל"ח פסק כסברא ראשונה וכן פסק הנחלת צבי וכשנתפרקו הדגן מן השיבלים מערב שבת מותר לקלפו לכולי עלמא וכן לקלוף האגוזים מעור הדק שלהם עיין סוף סימן שכ"א:

יא

[יא] אסור לפרק וכו'. ומהר"ש תמה למה אוכלין פולין או קיטניות מתוך שרביטיהן והא הוי מפרק, ותירץ הואיל וכל אחד דבוקה על השרביט ולא הבינותי זה ולי נראה והואיל ושרביטן עצמן מאכל (מלבושי יום טוב), וכן כתב מגן אברהם ודברי מהר"ש הם במהרי"ל בשם מהרי"ל ופירש הבנתו נראה דסבירא ליה דאין שייך מפרק אלא בדבר שאינו דבוק רק הם תוך הקליפה בלבד וצריך עיון:

יב

[יב] [לבוש] ויש אומרים וכו'. בשולחן ערוך סתם כסברא זו וכן עיקר בפוסקים:

יג

[יג] אין שורין וכו'. כן כתב שולחן ערוך וכתב הב"ח וט"ז שטעות סופר הוא וצריך לומר אין שולין כדאיתא בש"ס [שבת] דף ק"מ ע"ב, ועיינתי בכל ספרי משניות ואיתא נמי אין שורין וכן הוא בירושלמי במשנה וגמרא וכן ברי"ף ור"ן ולענין ליתן קטניות ושאר זרעוני במים עיין סימן תק"י ס"ק [ד']:

יד

[יד] [לבוש] הפסולת וכו'. ולא שפין אותו ביד כדי להסיר הפסולת דהוה ליה כבורר כן צריך לומר (מלבושי יום טוב) וכן הוא בטור ושולחן ערוך, אך תמיהני דבירושלמי פרק תולין קאמר אין שורין משום בורר ואין שפין משום דש ועיין פירוש רש"י דף ק"מ וצריך עיון:
[אות יד*] [לבוש] מן הקמחים וכו'. הטעתו הדפוס מוטעה בפירוש רש"י שלא נפסק דיבור קודם היין דמאי קמחים שייך בשמרים והפסק דיבור צריך לומר בפירוש רש"י וקמחים קאי איין (מלבושי יום טוב). כתב הרמב"ם פרק כ"א אסור לתלות המשמרת כדרך שהוא עושה בחול שמא יבוא לשמור ואפילו אם יש בהם וכו' פשוט דאף ליתן מים במשמרת שאין בו שמרים מותר מהאי טעמא:

טו

[טו] שהם צלולים וכו'. פירוש אף שיש בו שמרים מכל מקום כיון דשתי רובא דאינשי אף שעכור עד שמיעוט מקפידים מיקרי צלול ושרי (בית יוסף בשם הר"ן), ודעת הב"ח דלא מיקרי צלול אלא צלול לגמרי ואינו מסננו אלא מפני קצת קיסמים וקשין שבתוכו או כדי שיהא צלול יותר וחולק אר"ן ובאחרונים לא הוזכרו אלא דברי ר"ן, ונראה לי ראיה קצת מש"ס [שבת] דף ק"ט לדעת הב"ח דקאמר כיון דמשתתי הכי משמע דכל העולם שותין כך וכמו דאמר כיון דמיתבל הני בצלי בלא שירקא ועוד דרמב"ם אוסר לגמרי כמו שיתבאר:

טז

[טז] [לבוש] עשוי לכך וכו'. צריך עיון כיון דאמרינן בבגד שרייתו זהו כבוסו אם כן מה לי עשוי לכך או לא ובסמ"ג וכו', ונראה לי דהטור סבירא ליה דכשאין ליכלוך לא הוי כיבוס (מגן אברהם), ואינו נכון דבסימן ש"ב מבואר בטור דסבירא ליה כסברתו שאוסרים בסעיף ט' שם וכן מבואר ברמזים ריש פרק י"ב וכן הדרישה כתב דהטור סבירא ליה הכי ומסמ"ג וספר התרומות אין ראיה דסבירא ליה כסברא ראשונה שם. כתב הט"ז קשה ממה שכתב בית יוסף בשם הר"ן סוף סימן שכ"ו דיין מלבן אם כן אמאי מותר ביין, עד כאן, ותימא הא משנה מפורשת שם מסננין ביין ובר"ן גופיה סוף פרק שמונה שרצים משמע שאין דרך ליבון בכך:

יז

[יז] אם הם עכורים וכו'. פירוש עכורין לגמרי אבל כשאפשר לשתותו אף שרוב בני אדם מקפידם מותר (הר"ן ואחרונים), ולדעת הב"ח נראה לי דלעיל דכל שרובן מקפידים אסור אף בסודרין:

יח

[יח] ולהרמב"ם במשמרת אסור וכו'. כתב ט"ז ועמק הברכה קשה הא בדף קל"ט קאמר זעירא נותן אדם יין צלול לתוך משמרת והבית יוסף פירש דהאי משמרת פירושו סודר והוא דחוק דמנא ליה לרמב"ם להוציא הדבר מפשוטו, עד כאן, ואישתמיט ליה ספר לחם משנה פרק ח' שברמב"ם דייק כן אדפריך הש"ס על זעירא ממערב חבית בשמרים ונותן למשמרת ולא פריך על מתניתין דתנא יין בסודרין דוקא ולא במשמרת אלא דמשמרת מיירי בסודרים, עד כאן, ועוד דזעירא הוה ליה למימר אנא דאמרי כמתניתין, וכן בכנסת הגדולה כתב בשם הרשב"א כפירוש בית יוסף, ומה שתירץ הט"ז ועולת שבת דרמב"ם פירש הך צלולים דנקט זעירא היינו שאין בו שמרים כלל ואינו מסננו אלא בשביל קסמים ובזה מותר במשמרת, עד כאן, קשה דרמב"ם פרק כ"א נקט בלשון זעירא יין צלול אפילו הכי אוסר במשמרת, ועוד קשה אמאי אוסר ביין מגיתו במשמרת, שוב מצאתי שגם בשלטי גיבורים פרק תולין דחה התירוץ זה ותימא על ט"ז ועולת שבת, גם עולת שבת לא ראה אלא ברמב"ם פרק ח' ולא בפרק כ"א, ועיין בכנסת הגדולה עוד פירושו ברמב"ם וקיצרתי כיון דנראה לי מרוב פוסקים בכולם דהלכה כסברא ראשונה ומה שתירץ כנסת הגדולה בקושיות הש"ס הנזכר לעיל דלעולם גם משמרת מותר והא דנקט סודרין היינו לאשמועינן חידוש דלא חיישינן שיעשה גומא, עד כאן, תמיהני הא כתב הרמב"ם פרק כ"א דטעמיה דגומא אסור משום גזירה דמשמרת ואם כן אי הוי תנא דמשמרת מותר גם גומא עצמו מותר ועיין בתשובת ר' יום טוב צהלון סימן נ"ז וצריך עיון:

יט

[יט] [לבוש] ולא התירו צלולין וכו'. קאי בין איין בין אמים וצריך עיון טובא יהא אסור משום סחיטה או ליבון (מלבושי יום טוב), וכן ראיתי בשלטי גיבורים פרק תולין אבל אישתמיט להו ברטנורה פרק תולין דמיירי בסודרין המיוחדים לכך, גם תמיהני על שלטי גיבורים גופיה שכתב בפרק נוטל דרמב"ם התיר לסננו המים בסודרין משום דסבירא ליה דבבגד נקי לא שייך ליבון ועיין סימן ש"ב סעיף ט':

כ

[כ] [לבוש] אבל לסברא וכו'. יין מגתו וכו' וכן כתב שלטי גיבורים בפרק תולין וכן משמע בטור והוא ש"ס מפורשת הבאתיו לעיל וכתב ט"ז דהוא הדין חומץ עב מותר שדרכו בכך אם לא שהוא עב הרבה שאין ראוי כלל להשתמש בלא סינון. כתב מגן אברהם כלי העשוי כנפה שמסננין בו דינו כמשמרת הואיל ומיוחד לכך, עד כאן, ומברטנורה הנזכר לעיל קצת לא משמע הכי:

כא

[כא] [לבוש] כדי שישנה. ובסודר די בשינוי שאין עושה גומא (ר"ן), ובכפיפה אם אינה מכסה כולה אלא מחזיק הכפיפה בידו אחת ושופך בידו השניה הוי כשינוי (ט"ז), ולענין אוהל עיין סוף סימן שט"ו:

כב

[כב] שאין לך מסננת וכו'. כן פירש רש"י ור"ן פרק תולין ומה שכתב הר"ן דלאו משמרת ממש הוא שהרי עוברין בה שמרים אלא כיון דאיכא קסמין וטינופת דלא עוברין בהו דמי למשמרת, עד כאן, היינו דלא משמרת ממש הוא אבל לענין מסננת משום קסמין אין לך גדולה מזו, ומגן אברהם לא ירד לזה וכמדומה שלא עיין ברש"י גם בר"ן גופיה בזה במחילה מכבודו ובצלול שרי (שלטי גיבורים) עיין סעיף י'. כתב מגן אברהם נהגו שלא ליתן שמרים במשקה בשבת כדי להעמידן ובצלול שרי (שלטי גיבורים) עיין סעיף י' אף שראוי לשתותו בשבת דהוי תולדת בורר דשמרים יורדים ממשקה בשולי הכלי, עד כאן, וברטנורה שם כתב דמותר ליתן בשבת מים על גבי שמרים שנשארו בחביות וקולטין המים טעם יין ומוציאין אותן בשבת ושותין אותו:

כג

[כג] [לבוש] ובלבד שיכוין וכו'. דוקא כשרוצה לשתות לאחר זמן אבל לאלתר שרי אם לא שנתן קסמין בפי כלי (מגן אברהם):

כד

[כד] [לבוש] חשוב כבורר וכו'. ותחילת שפיתן כשאין הפסולת ניכר לאו בורר הוא (ר"ן), ולפי זה אסור לערות שומן מהמאכל דהא שני מיני אוכלין הם עיין סעיף ג', ואפשר דלא שייך ברירה אלא בדברים המעורבים אבל לחודא קאי (מגן אברהם), ונראה לי דבסעיף ג' בבורר חתיכות גדולות נקרא מעורב יותר וצריך עיון, וכששופכין עמו מרק מעט נראה להקל בפשיטות:

כה

[כה] שנתן בה חרדל וכו'. מערב שבת דבשבת חייב משום בורר (ב"ח):

כו

[כו] [לבוש] שני מינים וכו'. ומגן אברהם ועולת שבת כתבו דמיקרי מין אחד כמו מחבץ ומשמרים וצריך עיון:

כז

[כז] [לבוש] ועיין לעיל סימן ש"ב וכו'. פירוש ששם מבואר דאמרינן שרייתו זהו כיבוס אף כשאין טינוף וזה סתירה לדבריו גם בסימן זה מבואר כן, וכן בשיירי כנסת הגדולה האריך בקושיות ומסיק דבאמת אסור רק דנפקא מינה ביין ושאר משקין דאין איסור ליבון וכן משמע במגן אברהם אבל אין נראה כן משולחן ערוך ולבוש, ונראה לי דסבירא ליה להקל אפילו במים כיון שאין נשרה אלא דבר מועט:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.