ביאור הגר"א/אורח חיים/שיט

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים שיט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ס"א או שם היו לפניו כו'. ל"ק כו' וכפי' תוס' שם ד"ה והתניא כו':

לאלתר. כאביי:

וכל מה. מדקאמר שם ולבו ביום כו' משמע דלאלתר לאו לאלתר ממש:

ואפי'. תוס' ד"ה בורר:

ג

ס"ג היו לפניו. עתוס' ד"ה היו:

אבל כל. מדנקט ב' מיני אוכלין כו':

לאכול בין כו'. עמ"א וכנ"ל מדקאמר לבו ביום:

ד

ס"ד הבורר כו'. נלמד מס"ה:

ואפילו כו' ויש. שבי"ט בכה"ג בורר פסולת מתוך אוכל משא"כ בשבת ועיין ספ"ק די"ט י"ד ב' וראיה מדב"ש אוסרין אף בי"ט אף בכה"ג לברור הפסולת אלא בורר אוכל ש"מ דאף בכה"ג נקרא בורר בבורר פסולת מתוך אוכל אלא שב"ה מתירין משום שמחת י"ט ובשבת מודו לב"ש ועסי' שח סי' ט' וכתי' ראשון של תו' שם ד"ה הבורר ומתורץ קושיית תוס' בשבת ע"ד א' ד"ה בורר וא"א לומר כתי' הב' של תוס' שם א"נ כו' אלא דעדיפא כו' דלפי' הרמב"ם שמפרש מי איכא מאן כו' פי' פשיטא דבורר אוכל וכמ"ש בסי' תק"י ס"ב נשאר הקושיא וע"כ בכ"ע בורר פסולת נקרא בורר וזה הדין דייק ב"י מדברי הרמב"ם אבל הטור כ' שהכל כדין י"ט וכדעת רש"י והרא"ש בפ"ק די"ט במתני' הבורר כו' וגמ' שם וכ"ד תוס' שם ובפ"ו דשבת:

מפני. כגי' ואי לא שלקי כו':

ו

ס"ו אין כו'. פ"ק די"ט י"ב ב':

אלא. שבת קכח א':

ואע"פ. כפירש"י בשבת שם שמפרש כיצד מולל דפ"ק די"ט קאי אשבת וראי' שהרי בתוספתא די"ט תניא המולל מלילות מע"ש והמולל מלילות בשבת מנפח כו' רשב"א ע"ש:

וי"מ. כפי' הר"ן בשם אחרים דוקא לרכך מותר וז"ש בשבת מולל כו' וכפי' תוס' בי"ט יג ב' ד"ה כיצד כו' אלמא דבשבת אסור למלול כלל וכמש"ש י"ג ב' וס' ראשונה ס"ל כרי"ף ורא"ש דס"ל דקאי אשבת כנ"ל ומ"ש שבשבת אסור היינו שלא ע"י שינוי וחדא אכולהו היינו בראשי אצבעותיו דשבת:

ז

ס"ז ולא בשתי. שם בידו אחת:

י

ס"י ואע"פ שיש כו'. ק"ט א':

אבל כו'. כשיטתו וכמ"ש בסי' שב ובסי' שלד דאף אם אין עליו לכלוך יש בו משום כיבוס ודברי מ"א נראין עיקר שטעמו משום סחיטה ומ"ש משום ליבון ל"ד דאין זה ליבון כמ"ש תוס' דשבת קיא א' בד"ה האי ובכתובות ו' א' ד"ה האי. ואלו בפ' תולין כו' דדוקא יין בסודרין מותר דל"ל משום סחיטה והוא כשיטת הטור ומ"מ אפשר לומר דנקט הטור ליבון משום דאפילו חיוב חטאת משא"כ משום סחיטה דהוא רק גזירה אבל עיקר הטעם כמ"ש תו' הנ"ל בספי"ד דשבת ופ"ק דכתובות ומרדכי ש"פ משום שמא יסחוט וכמ"ש גבי ההולך ופגע באמת המים כו' וגבי אלונטית וגבי הני נשי דלא משניין בפרוס סודרא כו' אבל משום ליבון כבר כתבו שם דבדבר שאין בו לכלוך או שהוא דרך לכלוך אין בו משום ליבון וכמש"ל סי' שב וכ' שם והא דלא גזרו בההולך להקביל פני רבו כו' ונדה מערמת וטובלת משום דבמקום מצוה לא גזרי' לשמא יסחוט וכ"כ במרדכי והגמ"ר וש"פ וצ"ל שהוא דלא כרב יוסף בפ"ב די"ט דגזר בטבילת כלים שמא יסחוט וכן פריך לרב יוסף שם מההיא דנדה מערמת כו' ומשני שם שינויא אחרינא אלא כרבה או כרבא שם:

ויין כו'. כשיטת ר"ת דב' מיני סחיטות הן במים משום כיבון וביין ושאר משקין משום מפרק והיכא דאזיל לאיבוד ליכא למיגזר ביין דמפרק איני אלא בשצריך למשקין ופ"ר בדלא ניחא ליה ד"ה פטור כמ"ש ק"ג א' וכ"ש שאינו משום ליבון ואפשר אף להחולקין על ר"ת והערוך ואוסרין פ"ר דלא ניחא ליה מ"מ י"ל דלא גזרינן כיון שאינו אלא שבות ועיין בתוס' דכתובות הנ"ל דעת ר"ת ור"י שמחולקין בשאר משקין אם חייב בסוחט משום מפרק או מלבן ואפי' את"ל משום מלבן פ"ר דלא נ"ל אם מותר או אסור כשיטתו ומ"מ אף לר"י לא גזרינן שמא יסחוט בשאר משקין אף שהסחיטה אסור לצורך מצוה אף במים מותר כמש"ש אבל תי' אחר שכ' דבמתכוין ל"ג שמא יסחוט אינו נראה לי דא"כ מאי קאמר לינחות כו' ובכמה מקומות וגם בענין ליבון מחולקין כנ"ל ועיין בספי"ד דשבת וכמ"ש בסי' שב:

ואם הם ולהרמב"ם במשמרת. מדקאמר במתני' מסודרין וע"כ בצלולים כמ"ש בגמ' ואפ"ה דוקא בסודרין וז"ש ואפי' בסודרין כו' וס"ל דמשמרת שאמרו בגמ' ל"ד אלא סודר וז"ש ויין כו' לתוך הסודר ושיטתם דהטור ס"ל דלהכי תניא במתניתין בסודרין לגריעותא דבו מים אסור ומשמרת דגמרא משמרת דוקא ולהרמב"ם סודרין למעליותא דמשמרת בכ"ע אסור ומשמרת דגמרא ל"ד ויין דמתני' ג"כ ל"ד ואזיל לשיטתו דס"ל דכל סחיטה משום ליבון וא"כ אף ביין ע"כ שייך ליבון והביא הר"ן ראיה מדאמרינן פ' לולב הגזול ופ' הגוזל לאכלה ולא לכביסה וצ"ל כמ"ש הסמ"ג כיון דאינו מתכוין לכיבוס א"א שרייתו זהו כיבוסו ועמ"א בשם המ"מ בסי' שיח ס"ק לו וטור אזיל לשיטתו דס"ל דאין ביין משום כיבוס וס"ל דאף בלא מתכוין הוי כיבוס וכמ"ש תוס' וכנ"ל. ואמר ואפי' בסודרין לאפוקי משיטת המ"מ ור"ן שכתבו דסודרין דמתני' גם כן למעליותא רק שפי' דצלולין מותר אף במשמרת ובסודרין מותר אף עכורין רק שלא יהיו בו שמרים ומשתתי הכי וע"ש בר"ן:

יב

סי"ב ויזהר כו'. משום שינוי ולא משום אוהל כפי' רש"י דא"כ אף בסודר ועמ"א ס"ק יג וכ"ז לשיטת הר"ן דסודרין וכפיפה מצרית מותר אף בעכורין ומפ' משום שעושה שינוי ועיין ר"ן וכן שיטת הרמב"ם אפשר לפרש כן אבל לפי' הטור ביין דאין בו משום כיבוס ולסחיטה ל"ל שינוי הא אף במשמרת מותר בלא שינוי:

יג

סי"ג קשין כו'. רש"י:

יד

סי"ד ובלבד. שם:

טז

ס"טז מים עסי' ש"כ ס"א בהג"ה:

ס"ז המחבץ. צ"ה א':

לפיכך. תוספתא:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.