אור שמח/תרומות/יב

אור שמח ‏ תרומות יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ולא יביאנה לידי טומאה כו'.

ירושלמי תרומות פ"ח ה"ד ר' חמא בר עוקבא בשם ר' יוסי ב"ח כלי שתוכו טהור ואחוריו טמאים אין מטמאין בו דבר ממועט כדי להציל בו דבר מרובה שאין מצילין אף שהניצול בתוכו הוא דבר מרובה הואיל ומטמא לתרומה באחורי הכלים והוי כמטמא בידים, והתנינן תרד ותטמא ואל יטמאנה בידיו, פירוש דמרישא מקשה דקתני מודה ר"א ור"י שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה יציל ואם לאו ר"א אומר תרד ותטמא ואל יטמאנה בידיו מוכח דאם יכול להציל רביעית בטהרה יטמאנה אפילו בידיו כדי להציל ואיך משכחת לה דיטמאנה להציל בטהרה על כרחך שמציל בכלי שתוכו טהור ואחוריו טמאים שמציל בטהרה מה שבתוכה ומטמא בידים באחורי הכלי להנשפך כו' תפתר בבור טהור. פירוש היכי שאינו רק שהולך לאיבוד שם אל יציל בכלי שתוכו טהור ואחוריו טמאין, מה דמתני בבור טמא היינו שהגת התחתונה טמאה ובלא"ה אזלה לטומאה הנשפך בגת תחתונה לכן מציל בכלי כזו, והתנינן תרד ותבלע ואל יבליענה בידיו וגם שם דייקת דקתני מודה ר"א כו' שאם יכול להציל רביעית בטהרה יציל פירוש אף שיבלענה בידיו והיינו שמציל בכלי שאחוריו טמאין ושם לא מיירי שהולכת לטומאה ומשני שנתגלגלה לבית הפרס דבלא"ה תטמא הנשפכת לכן שרי להציל בכלי שאחוריו טמאין ותוכו טהור וכן הוא המסקנא בספ"ק דפסחים עיי"ש ודוק היטב:

ה

ואם לאו יציל בטומאה שכיון שנשברה החבית אינו מוזהר כו' מפני שהוא בהול.

פירוש שהדבר בהול שאי אפשר להציל אם לא בטומאה ואם לא יציל ישפך הכל ותבלענו קרקע לכן יציל בטומאה ויהא ראוי להדלקה ונמצא מציל ממון כהן והוי כמו עמוד וחטא בתרומה כדי שתזכה בתרומה וזה אמרינן כמו דתני ר"ח מנחות (דף מ"ח), אבל בחביות של יין שנשברה בגת העליונה דכשהוא טמא לא חזי למידי רק מפני שסופו לאיבוד אזיל לכן להציל החולין אמרו דיציל אע"ג דהוי כמו עמוד וחטא בתרומה כדי שתזכה בחולין, לכן אמר ר' יהושע בברייתא דיטמא ביד פירוש בידים שמטמאות תרומה דהוי מגזירה די"ח דבר אבל מן התורה טהור הוי ונמצא דאין זה מטמא מה"ת רק הוי מאבד ומפסיד אבל להציל בכלים טמאים אסור אבל כאן שמציל התרומה עצמה דיהי' חזי לכהן להסקה שרי להציל בכלים טמאים ודוק. ומשום זה שינה רבינו לשון המשנה דאין זה מוזהר לטמאה רק גבי חביות שנשפכה ובמשנה אמר לא זה וזה ודוק:

ח

ובלבד שלא יהיו פירות מוכשרין.

אע"ג דעם הארץ נאמן על ההכשר כדתניא חגיגה (דף כ"ב) ולקמן סוף טומאת אוכלין פט"ז, בכ"ז חיישינן כמו שכתוב לקמן פ"ג ממעשר שני ה"ח דחייש שמא ימות ונמצא דבן הנפקד אינו יודע דתרומה הוא ובעי איזדהורי ביה ואתי להכשירם ויטמאו אצלו אבל כי הן בכ"ח מוקף צ"פ חזי דמידי דקודש הוא ומזדהר בו דלא ליתי מים עליו ולא ליכשרינהו וברור. ולשיטת רבינו לקמן רק במע"ש החמירו אף אצל חבר משום שיכול לפדותן והדמים לעלות לירושלים:

יב

ומשקין שאין ראוין להדלקה וכו' כגון היין קוברין אותן.

עיין כסף משנה בשם הר"י קורקוס, ודע דמוכח מסוגיא דב"ק (דף קט"ו) דאף ביין של תרומת מעשר של דמאי ג"כ קוברין אותן דאין מזלפין מפני תקלה, ויתכן לפי סוגיא דתמן דהא דפליגי ב"ה ג"כ על תרומת מעשר של דמאי סברי דמזלפין בהם ולא חיישי לתקלה, ואולי לפי שיטת רמב"ן במלחמות בסוכה דג"כ מאכילין העניים תרומ"ע של דמאי לכן לא חיישי ב"ה לתקלה בדמאי, וזה היה נכון רק דשמועה זו בסוף פ"ק דפסחים לא משמע כן יעו"ש ודוק:

כ

ותן תרומה או בכור.

נ"ב ערכין (דף כ"ח) במשנה עיי"ש ופסק כמשמעות המשנה דפליגא על הך תנא וכרשב"א בתוספתא דמאי פ"ה ע"ש. ועיין טור סימן של"א:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.