ציוני מהר"ן/תרומות/יב

ציוני מהר"ן ‏ תרומות יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יז

אין ישראל חייבין להטפל בתרומה כו' ואם היתה חיה או בהמה אוכלתה שם עד הרי זה חילל השם. בכ"מ ציין ס"פ הזרוע (דף קל"ד), והנה שם לא נזכר רק תחילת דברי רבינו אבל הא דאם היתה חיה או בהמה אוכלתה ליתא שם, אך דברי רבינו נובעים מהתוספתא פ"י דתרומות דאיתא שם אין מביאין מן הגורן לעיר ומן המדבר ליישוב, אבל במקום שחיה אוכלתה ובהמה אוכלתה התקינו שיהא מביא ונוטל שכר מכהן מפני חילול השם, וכן הוא בירושלמי דמאי פ"א ה"ב וע"ש במרה"פ ובגה"ש:

כ

ורשאי ישראל לומר לישראל אחר הילך סלע זו ותן תרומה או בכור כו'. עי' בכ"מ שציין מקור לזה בבכורות (דף כ"ז), ובטור יו"ד סי' של"א העתיק דברי רבינו הללו והשיג עליו דשם בפ' עד כמה משמע דדוקא בתרומה ומעשר שרי למימר הילך סלע כו' אבל בבכור זרוע לחיים וקבה אסור ע"ש, ועי' בב"י שם שתירץ דרבינו מפרש דהאי תנא שם בבכורות ס"ל כב"ש דאמרו לא ימנה ישראל עם הכהן על הבכור כו' ואנן קי"ל כב"ה כו' ע"ש. ובאמת כדברי רבינו מבואר להדיא במשנה ערוכה בערכין (דף כ"ח:) הבכור בין תם בין בעל מום מחרימין אותו וכיצד פודין אותו אומדין כמה אדם רוצה ליתן בבכור זה ליתנו לבן בתו או לבן אחותו וע"ש ברש"י. אך ראיתי בדברי רבינו בפ"ו מהל' ערכין הלכה י"ד וכפי פירושו במשנה דערכין אין משם ראיה ע"ש ותבין. שוב ראיתי בירושלמי דדמאי פ"ו ה"ג ובנדרים פי"א ה"ג ובקדושין פ"ב ה"ט דאיתא שם מתניתא פליגא על ר"י אומר הוא לישראל הילך סלע זו ותן בכור זה לבן בתו כהן וע"ש במרה"פ בנדרים. ויש לתמוה על הב"י שעמש"כ רבינו בד"א שהיו הבעלים רוצים ליתן כו' ציין בכ"מ ובב"י על הירושלמי דדמאי ולא העיר שבברייתא דירושלמי שם נזכר ג"כ בכור, ועיין גם בתוספתא דדמאי פ"ה רשאי ישראל שיאמר לישראל אחר הילך סלע זה ותן תרומה לבן בתי כהן ותן בכור לבן בתי כהן, רשב"א אומר אני אף במתנות כן, כיצד הרי עלי מאתים זוז לכל מת"כ רשאי שיאמר לו הילך סלע זה ותנם לבן בתי כהן ע"כ, ובתוספתא שם נכתבה קצת משובש ע"ש. אחר כתבי זה מצאתי ברי"ט אלגזי רפ"ד דבכורות אריכות דברים בדברי רבינו הללו והביא שם המשנה והתוספתא שהבאתי והביא ג"כ בשם רגמ"ה שפירש דהא דפריך הגמרא ות"ק מ"ט לא קאמר מת"כ לא קאי אלא ארישא דברייתא דאין נותנין להן תרומ"ע בשכרן ואם עשו כן חיללו ועלה הוא דמשני הש"ס אבל לענין ט"ה לא נזכר בש"ס כלל חילוק בין תרומה לשאר מת"כ ואין ספק שפירש זה ס"ל ג"כ לרבינו ז"ל ומש"ה פסק בפשיטות דט"ה מותר בכל גוונא ופירש זה מחוור יותר כי היכי דלא תקשי לן ממתני' דערכין הנזכר ומשאר דוכתין, ואפשר דמכח זה הכריעו דהעיקר כפירוש זה ע"ש באריכות אלא שכפי הנראה לא ראה את דברי הטור והב"י שעמדו ע"ד רבינו הללו ע"ש. וגם כבר רמזתי לדברי רבינו בהל' ערכין שלפירושו אין ראיה מהמשנה דערכין:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.