אור שמח/תרומות/א

אור שמח ‏ תרומות א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ה

ורבינו הקדוש התיר בית שאן מאותם המקומות כו'.

לא בא רבינו למנות המקומות שהתיר רבי מפני שנשתנה שמן וכיו"ב אלא בא לבאר המפורשים בכתוב בשופטים א' ולא הוריש מנשה בית שאן כו' וישם את הכנעני למס ותרגם יונתן מסקי מסין. וכן כתוב שם וילכד יהודה כו' את אשקלון כו' לכן מביא כי הערים האלה לא כבשו עולי בבל ובטלה קדושתן. ואף כי בית שאן היו מסקי מסין כיו"ב אמר בירושלמי שביעית פרק ו' ר"א בעי ולא מבעלי [מיסין] כצ"ל הוו כו' סבר ר"א כמי שנתכבשו פי' דכיון דהיו למס הוי כאלו כבשו אותן יוצאי מצרים. ובגמ' מגילה אמרו דעקרון זו קסרין ורבי התיר. אך זה אינו מפורש בכתוב רק בשם עקרון וילכד יהודא כו' את עקרון כו' יהושע ט"ו יעו"ש. ורבינו בהלכה ט' חשיב אחלב מן סוריא ואין זה אחלב שכתוב בשופטים סימן א' ויעוי' יהושע סי' י"ט במטה אשר ואכמ"ל.

כו

התרומה בזה"ז ואפילו במקום שהחזיקו עולי בבל כו' וכן יראה לי שהוה"ד במעשרות כו'.

רבינו סלל לו דרך חדש, דלעולם קדושה שניה דעזרא קדשה לעתיד לבא רק מפני שאין יושביה עליה אמר דאין הפרשת תרומ"ע רק מדבריהם. והא דשקיל וטרי בסוף הערל הוא הכל אם קדושה שניה קדשה לע"ל ואם לא אז כולהו דברים התלוים בקרקע הוי רק מדבריהם, אבל אנן דקיי"ל דקדושה שניה קדשה לע"ל א"כ מפני מה אמרו בירושלמי ובמדרשים דמאליהן קבלו המעשרות ע"כ משום דילפינן מחלה דכתיב בבואכם דבעי שיבואו כולם ולא בביאת מקצת ואע"ג דרבה אמר בפ"ב דכתובות אפילו למ"ד תרומה בזה"ז דאורייתא חלה דרבנן דתניא בבואכם אל הארץ כו' וכי אסקינהו עזרא לאו לכולהו סליק, זה למ"ד תרומה דאורייתא אבל אנן קיי"ל כמאן דאמר מאליהן קבלו המעשרות הוי תרומה כמעשרות וכולהו כחלה, וטעמא משום דבספרי דריש מקרא והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לד' דעל תרומה קאי ואיתקש תרומה לחלה דבעי ביאת כולכם ולא ביאת מקצת ורבינו קיצר וכתב מכי תבואו אשר כתוב כ"פ בתורה וכוון למה שכתבנו. [ודכירנא שראיתי מכבר שכוונתי בזה למהרי"ט בשו"ת סימן ק"ה] ולכן כתב רבינו די"ל שמעשר ג"כ בזה"ז דרבנן דמעשר לא איתקוש לחלה, והא דאמרו בפרק האומר בגיטין במעשר בזה"ז דרבנן הוי מצינן לומר דקאי בשיטת הני דסברי דקדושה שניה בטלה וכפי השקלא וטריא בסוף פרק הערל יעו"ש ולכן כתב יראה לי. ומפרק חרש ביבמות (דף קי"ד) הוי מצינן למידק איפכא דמשני התם על מצא בידו פירות כו' בתרומה דרבנן וגבי מעשר אמר תמן מצא בידו פירות דרק בדמאי, מזה הוה אמינא דמעשר שניא מתרומה והוי דאורייתא לכן אמר דדין אחד להם ודוק:

והנה בפרק בתרא דמכות אמר ג' דברים עשו ב"ד של מטה כו' והבאת מעשר כו' ולפירוש רבינו א"ש כפשטיה שמאליהן קבלו המעשרות כיון דלא עלו כולם, וזה שהסכים הקב"ה על ידיהם ע"י מלאכי הביאו את כל המעשר אל בית האוצר כו', וזה עומק הפשט במארה אתם נארים ואותי אתם קובעים הגוי כולו, שעל המעשרות שקבלו בעלייתן בימי עזרא כתוב בנחמיה י' ושאר העם כו' מחזיקים על אחיהם כו' ובאים באלה ושבועה כו' וזה שקיבלו וקללו עצמן באלה, ולכן אמר במארה אתם נארים שאתם בעצמכם קבלתם באלה ובמארה ולסוף אותי אתם קובעים, הלא הגוי כולו קבלו בארור ובשבועה. ולכן דרשו רז"ל מזה בריש הוריות ובעו"ג דאין גוזרין וכו' שנאמר במארה אתם נארים וכו' הגוי כולו אי איכא הגוי כולו אין אי לא לא ועיין רש"י שם פרק אין מעמידין (דף ל"ו) ולפ"ז עומק הפשט כמו שפירשו רז"ל ודוק [ויעוין רשב"ם סוף פרק חזקת הבתים שפירש כן]. ולפ"ז א"ש ביחזקי' שכבר גלו שבט ראובן וגד ובטלו היובלות א"כ היו התרומות ומעשרות הכל מדבריהם לכן כתוב וכפרוץ הדבר הרבו כו' ראשית דגן כו' ומעשר הכל ויאמר להכין לשכות בבית ד' וע"ד שפירש הרמב"ן שם במכות ודוק. ואולי אפשר דתרומ"ע דקודם שנגמר הכיבוש והחילוק בי"ד שנה דיהושע לא נתחייבו א"כ הכיבוש גורם החיוב לכן אם בעת הכיבוש היה ביאת כולם תו לא פקע כל זמן שלא פקע הכיבוש דכיון דבעת הכיבוש היה ביאת כולם לא פקע החיוב כל זמן שהכיבוש קיים אף שאז בימי חזקיה לא היו כל יושביה עליה, ולכך לא כתוב חלה גבי חזקיה שחלה נתחייבו תיכף אחרי ביאתם לארץ לא ע"י הכיבוש ולכן כי גלו בימי יחזקיה היו פטורים מחלה, ויעוין לקמן פי"ג הי"ד בהשגות שתירץ מה שהביא הסמ"ג יעו"ש דקאי על מקומות שלא החזיקו עולי בבל, והדברים ארוכים ועיין מהרי"ט בזה ודוק:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.