אור שמח/תמורה/א
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אבן האזל |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
ואחד מן השותפין כו'.
הנה אמר לא תיתני מימר דבדיבורו איתעביד מעשה, וא"כ באחד מן הצבור או שותפין שהמיר הא לא איתעביד מעשה דהתמורה לא תפסה בהן, רק דבאמת כתב ההמ"ג בשיטת רבינו סוף הלכות שכירות דכל היכי דאיכא בלאו מעשה אז גם אם חסמה בקול מיחשב העקימת שפתיו למעשה לכן חסמה בקול לוקה יעו"ש, לכן כיון דבכל תמורה איתעביד מעשה גם בצבור ושותפין מיחשב עקימת שפתיו מעשה, אבל זה רק לשנויא קמא דלא אתי חד עשה ועקר תרי לאוי אבל לשנויא בתרא דבכל מקום דתפסה תמורה הוי לאו שניתק לעשה רק דמשו"ה לקי הואיל דבציבור לא תפסה תמורה לוקה דאין שם עשה תו בכל מקום נמי לקי א"כ ממ"נ היכי דתפסה תמורה הוי לאו הניתק לעשה והיכי דלא תפסה תמורה הוי לאו שאין בו מעשה וא"כ ליכא מלקות בהך לאו כלל ושפיר תני מימר ודוק:
יד[עריכה]
או שהמיר אחד במאה או מאה באחד כו' ולוקה כמנין הבהמות שהמיר.
מפורש שם (דף כ"ז) והובא לקמן פ"ג ה"ג. ונראה דקאי על דסליק מיניה שהמיר מאה באחד אבל המיר אחד במאה אינו לוקה רק אחד, הן דלפי מה דאמרו דמימר הוי לאו שאין בו מעשה רק הואיל ואיתעביד בדבורו מעשה לוקה וא"כ בהמיר אחד במאה לא איתעביד מעשה רק בבהמה אחת ודאי דלא לקי רק חדא, אלא אף לפסק רבינו דשותפין שהמירו או בקרבן צבור דלא תפיס התמורה ג"כ לוקה מכל מקום בהמיר מאה באחד דאיתא בזא"ז דממירין וחוזרין וממירין חשבינן לגופין מחולקין ואע"ג שהמיר כולן בבת אחת גופין מחלקין ולקי אכל חדא, אבל בהמיר אחד במאה דבזא"ז הרי כבר קדוש ותו לא שייך תמורה ורק בבת אחת יתכן א"כ חשיבא מעשה אחת ואין גופין מחלקין דהוי דומיא דשחט שני בניה ואח"כ שחט האם דאינו סופג רק ארבעים לחודא ודוק:
כ[עריכה]
כל החטאות שדינן שימותו כו'.
נ"ב משנה מפורשת (דף כ"א):
כא[עריכה]
אבל המפריש שעיר לחטאתו כו' שכל המשנה בחטאות כו'.
מדברי רבינו מבורר דמחלק בין חטאות לקרבנות דעלמא, ואע"ג דפוסק הלכה כחכמים דעל דבר שאינו ראוי לקרבן חל קדושת הגוף וימתין עד שיסתאב ויפדה, זה במפריש נקיבה לעולתו או לאשמו או שהפריש אשם בן שתים לבן שנה וכיו"ב, אבל בחטאות לא חלה עליה קדושה אם שינה לא קדושת דמים ולא קדושת הגוף וכמו שביאר בפ"ד מפסוהמ"ק. וכבר השיגו ראב"ד שם דהסוגיא דתמורה דפריך לר' שמעון דמחלק בין עולה לאשם דבעולה משום דאיכא עולת העוף דכשר נקיבה א"כ לודי ר"ש לרבנן גם בכה"ג שהפריש פרה לפרו נשיא שהפריש שעירה וכו' אבל לרבנן דגם באשם סברי דחלה קדושה לא מקשי מידי. אמנם דברי רבינו מפורשים בירושלמי פסחים פ"ט דאיתפלגון ציבור שהפריש נקיבה וכן נשיא שהפריש שעירה ר' ירמיה אמר לא קדשה וולדה קרב ר' יוסי אמר קדשה וולדה מת ומייתי סייעתא לר"י מהא דאמר אין את יכול לומר וולד חטאת בציבור שאין ציבור מביאין נקיבה לא אמר אלא אין את יכול הא אם הקדישה קדשה א"ר יוסי ב"ב יאות א"ר ירמיה, פירוש דעל כרחין הדקדוק שלך אינו כלום ולא ר"ש היא דר"ש אמר נקיבה לעולה לא קדשה אלא הקדש דמים הרי דלדידיה בודאי לא חלה קדוה"ג ואפ"ה אמר אינו יכול מוכרח דלאו דיוק הוא והוה"ד אם הקדישו לא קדוש, אלמא דר' ירמיה סבר דלא קדשה ובודאי דלא קדשה גם קדושת דמים דאל"ה הא סברי רבנן מגו דנחתא קדושת דמים נחתא קדושת הגוף, ומזה יצא לרבינו דדין חטאת שאני מכל הקדש וברור:
אמנם טעמא דמילתא נראה אולי משום דעל חמש דאינן קדושין פירשה הגמרא דהוי בכלל בהמה הטמאה וכל דליכא במינם מקרי כבהמה טמאה יעוין תמורה (דף י"ז), וכיון שכן נתבונן דאם נאמר דחל הקדושה ונחית קדוה"ג דחטאת יתכן דדינו דתמות דהוי נתכפרו בעליה באחר והוי כמו משך אחת מהן דכיון דדחיה בידים תמות וכרב הונא כש"כ כאן דדחיה בידים דהפריש דבר שאינו ראוי להקריבו בחטאת, ובבכורות פ"ב מרבי מקרא דממפריסי הפרסה טמא לחמש חטאות המתות וא"כ טמאים איקרו ולא חלה עליהן קדושה כמו על בהמה טמאה וסוגיא דתמורה קאי לר' אבא דאפילו דחייה בידים אינה מתה וא"כ הכא רועה ולא מקרי טמאה וחלה קדושה עלייהו לרבנן קדוה"ג ולכך פריך רק לר"ש, יהיה איך שיהיה דברי רבינו מבוארים בירושלמי וכמוש"ב ודוק. ולפי מה שבארנו הא דחיילא תמורת חטאת דלמיתה אזלא הוא ע"כ מהלמ"מ דגמירי לה, וראיתי בירושלמי יומא בפרק שני שעירי וקשיא על דר' יודא וכי יש אדם מגריל למיתה משעה ראשונה כו' קשיתא על מתניתא דתנינן תמן ותמורת חטאת מתה וכי יש אדם ממיר למיתה, ואמוראי קמאי דלא חשו לזה משום דהלכה היא בחטאת, ויש להאריך ואכ"מ:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |