אור שמח/שבת/יט

אור שמח ‏ שבת יט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ד

בהגה"מ אות ה' שחצניות הן בירושלמי.

ה

והאיש פטור.

נ"ב עיין באור הגר"א והקדימו בתשובות רבינו אברהם בנו של רבינו.

כ

במגיד. הי' מי שסובר כו'.

נ"ב הרי"ף בשו"ת ועיין בתשובות רבינו ועוד מדלא אשכחן איסור לצאת בבגד מצויצת ערב שבת סמוך לחשיכה שמא יצא בלילה לרה"ר כמו גבי תפילין.

כג

המוצא תפילין בשבת בר"ה כו'.

השמיט רבינו מה ששנינו בברייתא שם אחד האיש ואחד האשה משום דמסיק הגמרא דזה למ"ד שבת ולילה זמן תפילין והוי מ"ע שהנשים חייבין בה לכן לדידהו הוי תכשיט ושרי, אבל למ"ד שבת לאו זמן תפילין שוב נשים אסירי דהוי משא לדידהו.

אולם השעה"מ הביא בשם הקדמונים שתמהו דהא קאמר הגמרא דאם נשים סומכות רשות שוב מצילין דרך מלבוש אפילו נשים אע"ג דהוי מצות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות ואנן הא קמי"ל נשים סומכות רשות ולדעתין לא מכרעא. דבשבת דף ס"ב קאמר עולא דנשים עם בפני עצמן הן ואם יצאו בטבעת שיש עלי' חותם חייבין דמשוי הוא לגבייהו אע"ג דלאנשים הוי תכשיט. ופריך אביי מהך דאחד האיש ואחד האשה אע"ג דמצות עשה שהזמן גרמא הוי תכשיט לגבייהו דלא אמרינן עם בפ"ע הן ומשני דסבר ר"מ דנשים חייבות. וא"כ ברור דהא דקאמר כאן ודילמא סבר לה כר' יוסי דאמר נשים סומכות רשות ולעולם שבת לאו זמן תפילין אלא משום דרשות הוא בידן להתחייב במצות תפילין תו אע"ג דלאו אורחייהו דנשי למינח תפילין ואחת היתה זו מיכל בת כושי ופרסמוה חכמים מ"מ הוי כטבעת שיש עליה חותם דאם נאמר דלא כעולא חשיב תכשיט לגבייהו הואיל וחשוב לאנשים ולית לן בהא כעולא דנשים עם בפני עצמן הן ומוכיח הגמרא דנשים אסורות בהנחת תפילין לדידהו דסברי נשים אינן סומכות ותו אפילו אם נאמר תמן בטבעת שחשוב תכשיט גם לנשים היינו דתמן אינן אסורות בטבעת שיש עליה חותם אבל כאן שאסורות ורחמנא שוינהו עם בפ"ע ודאי דאין זה מלבוש לגבייהו אפילו בחול כיון דאסורות להניח תפילין. וכ"ז למאי דהוי אמרינן דלא כעולא אבל לפי מאי דקיי"ל כעולא דנשים אף בטבעת הוי עם בפ"ע ודאי דאסורות להציל תפילין אף אם רשות הן. דטפי לאו אורחייהו למיפק בתפילין מלמיפק בטבעת שיש עליה חותם וזה נכון. אך א"כ הוי לרבינו לבאר דנשים אסורות להציל תפילין דרך מלבוש.

ונ"ל דתוספות בשבת שם הקשו דלמא נשים עם בפני עצמן הן ופטורות מתפילין ואפ"ה מצילין דלאו דרך הוצאה הוי והוי הוצאה כלאחר יד ושרו רבנן משום בזיונא דתפילין, וצ"ל, או דפריך דמשמע לי' דאם יש כאן איש עם אשה שניהן שוין בהצלה ואם נימא דלאשה לאו תכשיט נינהו ושרי רק משום הוצאה כלא"י א"כ טפי עדיף שיציל האיש דלגבי' הוי תכשיט משתציל האשה דלגבה משוי הוא או דפריך כיון דלגבה הוי משאוי אלא משום הוצאה כלא"י שרי א"כ לשרי נמי אפילו טפי מזוג אחד ואמאי קתני זוג זוג אחד האיש ואחד האשה דלגבי האיש לא שרו לי' טפי מדרך מלבושו בחול אבל אשה כיון דעם בפני עצמן הן ורק משום הוצאה כלא"י א"כ בדידהו לישרי טפי מזוג אחד. דלגבי איש קאמר בירושלמי מוטב לדחות דרך מלבוש ולא דרך משוי היינו ב' זוגות אבל באשה כיון דשניהן אינן דרך מלבוש תו מוטב לדחות השבת פעם אחת ולא ב' פעמים. וזה נכון מאד, ולכך לא הזכיר רבינו לאסור באשה. דאפשר דמותרת להציל תפילין דהוי לגבה הוצאה כלא"י, דלאו אורחה למיפק בתפילין אלא שאינה שוה עם האיש. ובאו דברי רבינו מדקדקים בס"ד.

כה

ואם היו גשמים יורדין כו'.

ולא התירו להלוך בהן פחות פחות מד' אמות דמה יעשה בס"ת כשיבוא לביתו איך יכניס לרה"י מרה"ר אם ישא הס"ת בידו תחת בגדו ואם תאמר דזריק לה כלאחר יד כמו לעיל פרק י"ג הלכה ט' הא אין מזרקין כתבי הקדש לכן שרי ללבוש ולהתעטף בה דרך מלבוש ולא כתב הא דאמר בירושלמי בקשה משוי הוא משום דפסק לעיל דיוצאין ביריעה ובסגוס עבה ובחמילה ובשק אלמא דדרך מלבוש שרי רק בי סדי' שאינו אלא על הראש בלבד חלקו בין דקין לקשין ופשוט. ובתפילין כי אתי לחצירו מכניסן זוג זוג כו' ודו"ק.

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.