שער המלך/שבת/יט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שער המלךTriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png יט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
ברכת אברהם
יצחק ירנן
מעשה רקח
סדר משנה
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
שער המלך


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


כג[עריכה]

המוצא תפילין בשבת כו' ויוצא ולובש זוג שני כו'. הנה רבינו פסק כת"ק דקאמר מכניסן זוג זוג ודלא כר"ג דאמר מכניסן ב' ב' וכן פסקו הרי"ף והרא"ש וכל הפוסקים ז"ל ועיין בהרב תי"ט שתמה על כל הפוסקים ז"ל דכיון דבגמרא מוקמינן לפלוגתייהו דת"ק סבר שבת זמן תפילין ור"א סבר דשבת לאו זמן תפילין וקי"ל הלכה רווחת דשבת לאו זמן תפילין אם כן איך אפשר לפסוק כת"ק הא הוה לי' תרתי דסתרן אהדדי יע"ש שהניחו בצ"ע ועיין בהר"ב מג"א ז"ל סי' ש"א ס"ק נ"ד שכתב ישוב לזה על פי מ"ש הר"ב ח"ה ז"ל שם באותה סוגייא דאפי' למ"ד שבת לאו זמן תפילין הוא אסור ללבוש יותר מזוג אחד דלא שרי ליה יותר ממלבושו בחול והא דאוקימנא כמ"ד שבת זמן תפילין הוא משום דמתני' ר"מ היא דסבירא לי' כן יע"ש וכתב עוד וז"ל אבל אשה אסורה להכניסם ואע"ג דקי"ל דמותר לצאת בשוק כו' שאני נשים שהן עם בפ"ע ולכן נ"ל שאם יצאה בטלית המצוייצת חייב חטאת כו' אלו דבריו יע"ש. והנה מ"ש דאשה אסורה להכניסם ואם יצאה בטלית המצוייצת חייבת חטאת הן דברים תמוהים דבעירובין דף צ"ו ע"ב בעי לאוכוחי דר"מ ור"י סברי דתפילין מ"ע שלא הז"ג היא מדקאמר מכניסן זוג זוג אחד האיש ואחד האשה ודחינן ודלמא סבר לה כר"י דאמר נשים סומכות רשות לא ס"ד כו' הרי מבואר דלמאן דס"ל נשים סומכות רשות אפי' אשה יכולה להכניסן וא"כ כיון דקי"ל כר"י כמ"ש התוס' שם והרא"ש פ"ק דקידושין והר"ן בפ"ג דר"ה איך כתב הרב ז"ל דאשה אסורה להכניסן וכן ראיתי בס' חזון נחום ח"א שתמה עליו בזה. ועי' בספר יד אליהו סי' י':
ומצאתי להרשב"א ז"ל בשיטה כ"י על מס' עירובין שכתב וז"ל כתב הראב"ד ז"ל דאע"ג דקי"ל שבת לאו זמן תפילין כר"ג לענין הצלה קי"ל דזוג אחד טפי לא הואיל וסתם לן תנא הכי דדילמא הוי טעמא משום דלא שרי אלא כדרך מלבושו בחול כיון דבחול א' אין טפי לא בשבת נמי אחד אין טפי לא ואשה נמי כלל לא דהא לאו דרך מלבוש בחול הוא ומתני' נמי דייקא דאם איתא ליתני אחד האיש ואחד האשה כדקתני ברייתא ואע"ג דסתם לן תנא כר"מ לענין זוג זוג לענין אשה לא סתם לן תנא כותיה והרי"ף ז"ל נראה שכן דעתו שהביא מתניתין כצורתה לבד ולא הזכיר אשה כלל ודברי רש"י נכונים בעיני דאם איתא אמאי ל"ק בגמרא ואבע"א דכ"ע שבת לאו זמן תפילין מ"ס כדרך מלבושו בחול שרו ליה רבנן זוג חד אין טפי לא ומ"ס כדרך מקום הנחת תפילין שרו ליה רבנן אלא ודאי משמע מדלא אשכח פירוקא אחרינא אלא לומר דבשבת זמן תפילין פליגי ש"מ דטעמא דמתני' ע"כ מש"ה הוא:
גם מ"ש הרב ז"ל דנשים אינן מצילות דאינו דרך מלבוש תמי' לי טובא כיון דקיי"ל דנשים סומכות רשות דרך מלבוש הן בחול ותדע לך מדדחי דילמא ס"ל כמ"ד נשים סומכות רשות כו' ולולי שאמרה הרב ז"ל וגם מהלכות הרי"ף נראה כדבריו הייתי אומר דהלכה כר"מ דמכניס אפילו שנים כו' כיון דקי"ל כר"ע דשבת לאו זמן תפילין כו' ואשה נמי מכנסת הואיל וסומכות רשות אף לאשה דרך מלבוש הוא לה עכ"ד יע"ש הנה מבואר שדברי הרב מג"א הוא מחלוקת הראב"ד והרשב"א:
והנראה ודאי שדעת הראב"ד ז"ל דס"ל דלא קי"ל כר"י דס"ל דנשים סומכות רשות מדסתם לן תנא דלא כותיה במתני' דאין מעכבין התנוקות מלתקוע כדדייקינן התם הא נשים מעכבין וכן נראה מדברי רבינו ז"ל בהלכות שופר שהביא מתני' כצורתה גם בפ"ג מהלכ' מעה"ק כת' בסתם גם כן דנשים אין סומכין וכלישנא דת"ק דר"י ולא ביאר דנשים סומכות רשות משמע שדעתו לפסוק דלא כר"י וכן נראה שהוא דעת הכלבו שהביא מרן ז"ל בסימן ל"ח שאם רצו נשים להניח תפילין אין שומעין כו' יע"ש משמע דס"ל דההיא דמיכל בת שאול שהיתה מנחת תפילין ולא מיחו בה חכמים היינו אליבא דר"י ולכן לא קיי"ל כותיה ומעתה מ"ש הרב מ"א דאם יצאה בטלית מצוייצת חייבת חטאת נראה דליתא שלפי דעת הראב"ד ז"ל שכתבנו לא כ"כ אלא גבי תפילין משום דצריכין גוף נקי ואסורה להניחן בחול דלא קי"ל כר"י אבל גבי ציצית דאין כאן חשש איסור פשיטא ודאי דאינה חייבת וזה פשוט:
ודרך אגב ראיתי להרב מג"א ז"ל בה' נשיאות כפים סי' קנ"ח סק"א שכתב ליישב דברי התוס' שכתבו פ' כל כתבי לא ידע ר"י מה איסור יש בזר העולה אם לא משום כו' שדבריהם סותרים תלמוד ערוך בפ"ב דכתובות דף כ"ד דאמרינן התם דזר עובר בעשה וז"ל ועי"ל דמצינו פ"י דעירובין דרבי יוסי סבר אע"ג דכתיב בני ישראל וסמך נשים סומכות רשות אם כן ס"ל ג"כ אע"ג דכתיב דבר אל אהרן מ"מ רשות לזר לישא כפיו וההוא דכתובות אתיא אליבא דר"י דאית ליה מעלין מתרומה ליוחסין ולדידיה נשים אסורות לסמוך כדאיתא בעירובין ולכן זר הנושא כפיו עובר בעשה כנ"ל עיקר ע"ש:
ודבריו תמוהים בעיני דאם כן משמע דלרב יוסי דסבירא ליה נשים סומכות רשות ואין איסור בזר הנושא כפיו פשיטא ודאי דאין מעלין מנשיאת כפים ליוחסין ואלו התם אמרי' הלכתא מאי א"ל אנא מתניתא ידענא דתניא רבי יוסי אומר גדולה חזקה כו' ואי אמרת מעלין מנ"כ כו' ומאי ראיה הא לר"י ודאי דאין מעלין כיון דאין כאן חשש איסור כלל ותו מאי קמבעיא ליה הלכתא מאי פשיטא ודאי דהלכתא אין מעלין כיון דקיימא לן כר"י כמ"ש התוס' והרא"ש ור"י מכללם ובר מן דין ק' טובא שהרי התוס' ז"ל בעירובין ד' הנז' ד"ה מיכל דחו פרש"י משם ר"י וכתבו דטעמא דמ"ד נשים אין סומכות רשות לאו משום דמחזי מוסיף אלא משום דמחזי כעבודה בקדשים יע"ש ואם כן גבי נשיאת כפים ליכא חשש איסור כלל הכי נמי נימא דאפי' למאן דס"ל דנשים אין סומכות רשות שרי לזר לישא כפיו שהרי אי לאו טעמא דמחזי כעבודה בקדשים לכ"ע הוי ס"ל דסומכות רשות סוף דבר שדבריו תמוהים בעיני ועיין בשה"ג פ"ג דר"ה ד"ה אין מעכבין התנוקות ודו"ק:
ודע שמסוגיא הלזו מבואר דר"מ ור"י ס"ל דנשים חייבות בתפילין משום דהוי מ"ע שלא הזמן גרמא ומהתימא על רש"י ז"ל שכתב פ"ק דקידושין דל"ה ע"א ד"ה מאי איכא למימר וז"ל א"כ איפכא איכא למילף דמ"ע שלא הז"ג נשים פטורות מתפילין כו' יע"ש גם התוס' שם ד"ה אלא העתיקו לשון רש"י הלזו והוא תימא שהרי לר"מ ור"י דס"ל תפילין מ"ע שלא הז"ג נשים חייבות וכבר ראיתי להרב ח"ה שתמה על רש"י ז"ל כן משם התוספות ישנים וכתב עוד דמדברי התוס' שם בסמוך ד"ה משום שהקשה דמ"ע שלא הז"ג מנא לן דחייבות אימא דפטורות מת"ת ופדיון ונדחקו לומר דלית להו כריב"ב יש להוכיח דס"ל שלא כדעת רש"י דאי סבירא ליה דנשים פטורות מתפילין לר"מ ור"י הא ניחא אפילו לריב"ב דה"ל תפילין ות"ת ופדיון הבן ג' כתובים ואין מלמדין יע"ש ודבריו תמוהים בעיני דאיך אפשר לומר כן שהרי עדיין לחלוחית הדיו קיימת בדיבור שקודם זה שהעתיקו לשון רש"י ז"ל ולא חלקו עליו ובר מן דין אדרבא איפכא איכא למידק מדבריהם דאי ס"ל דלר"מ ור"י נשים חייבות בתפילין מאי ק"ל דמ"ע שלא הז"ג מנ"ל דחייבות אימא דפטורות מת"ת ופדיון הבן הא בפשיטות איכא לתירוצי דילפינן מדהוקשה כל התורה כולה לתפילין מה תפילין נשים חייבות ולכן הנראה אצלי ליישב דברי רש"י ותוס' ז"ל דס"ל דהא דאמרינן בעירובין דלר"מ נשים חייבות בתפילין משום דהוי מ"ע שלא הז"ג היינו דוקא לפום קושטא דמילתא דילפינן מ"ע שלא הז"ג נשים חייבות מב' כתובים דת"ת ופדיון הבן או מג' כתובים ודלא כריב"ב והלכך מסתבר ליה טפי לר"מ לאקושי תפילין למזוזה אע"ג דלא איתקש אלא בפרשה שניה כדי שלא לסתור הכלל שבידינו דמ"ע שלא הז"ג נשים חייבות אמנם לפום ס"ד דמקשה דלא שמיע לי' הא דר"מ ס"ל ב' כתובים אין מלמדין ק"ל שפיר דאדרבא טפי אית לן למימר דנשים פטורות מתפילין מדאתקשו לת"ת בין בפ' ראשון בין בשניה וילפינן מת"ה ופדיון הבן לפטורה ולא לומר דנשים חייבות והיינו דק"ל להתוס' ז"ל דמ"ע שלא הז"ג נילף מת"ת ופדיון הבן לפוטרו ומיניה נימא דנשים פטורות מתפילין ותירץ דאתי דלא כריב"ב וכיון דאיכא ג' כתובים מסתבר טפי לאקושי למזוזה כדי שלא לסתור כלל שבידינו כנ"ל נכון ודו"ק:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.