אור שמח/עבדים/ו
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אבן האזל |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ד[עריכה]
צוה ואמר (שחרורה) [שחררוה] כו':
נ"ב יעוין פ"ט מזכיה הלכה י"א ובההמ"ג שם:
ו[עריכה]
ובגט שחרור הוא אומר או חפשה לא נתן לה כו':
תנן בתוספתא גיטין פרק ב' ה"ז גיטך כו' ה"ז מגורשת ע"מ שהנייר שלי או שנתנו לה הנייר עצמו או שכתבו לה על יד עצמה אינה מגורשת. הפירוש דספר בעי שיתן לה וכי נותן לה בלא הנייר שמשייר אותו לעצמו לא נתן לה רק אותיות פורחות באויר בלבד, וכן אם שייר לעצמו הכתב היינו האותיות לבד בלא נייר ונתן לה הנייר בלא האותיות נעשה כאילו נתן לה נייר חלק שהדיו מהכתב שייר לעצמו ואין זה נתינת ספר וזה שאמר שנתנו לה הנייר עצמו בלא הכתב, וכי כתב על ידה ג"כ יהיב לה אותיות בלא נייר ואינו מגורשת:
ולפ"ז נראה דבעבד שכתב גט שחרור על יד עצמו צריך להיות משוחרר דכאן הלא יהיב ליה ספר זה יד עצמו שכתוב עליו הגט שעל ידי שחרורו נעשה היד עם הכתב של עצמו ונתן לו ספר והוי ככותב לאשתו על יד עבדו ונותן לה העבד דתנן דמגורשת אלמא דמיקרי ספר. ולפי מה שבארנו בהלכות גירושין פ"א דמש"ה לא מיקרי יד עבד מחובר דאיהו ספר בכללו, יתכן לומר דשאני גבי גט שחרור דעבד דאיהו גופיה המשוחרר ובעל המעשה, א"כ היד מחובר להמשוחרר ולאו ספר מיקרי. אולם לפי מה שבארנו תמן דלרבנן דספר לספירת דברים ולא בעי בתלוש רק מטעמא דפרשתי שם א"כ כאן בעבד הלא צריך להיות משוחרר דבכל עבד נותן היד לעבדו שגיטו וידו באין כאחד ומה איכפת לן כאן שכתב האדון לעבדו על ידו כיון דיד דעבד מקרי ספר. ואולי דיד דבן חורין לא מיקרי ספר כיון דברשותו למוחקו ולא מקבל העבד מידי דספר דכיון שישתחרר תו פקע ממנו שם ספר, אבל מהך תוספתא מוכח טעמא משום דלא יהיב לה מידי שהגט נכתב עליו, ובעבד הלא נותן לו יד עצמו כמש"ב, וצ"ב:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |