יצחק ירנן/עבדים/ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יצחק ירנן ‏ עבדים ו

א

כתוב אצלי בחי' גיטין דף ט' ע"ב רש"י ד"ה לא יתנו לאחר מיתה וכו' נהי דלהכי זכה ביה דלא מצי למהדר ביה וכו' עכ"ל וזו היא דעת הרי"ף בהלכות יעו"ש וזו היא דעת הרמב"ם פ"ו מהל' עבדים ה"א לדעת הטור יו"ד סי' רס"ז והכ"מ והלח"מ.
ולענ"ד לא כן אדמה בכוונתו דלפי דעתם ז"ל הו"ל להר"מ לכתוב אבל אם אמר תן אינו יכול לחזור לפיכך האומר תן וכו' כיון שהוא מחלק בין זכה לתן אלא דעתו כדעת רש"י בחזרתו שהוא דעת ר"ת דמיד זכה בגט ויצא בן חורין ומתני' היינו בתנו דלאו שליח שויא אלא מצוה אבל בעשה שליח גם בתן הוי כזוכה ומיד יצא לחירות והרמב"ם כבר כתב פ"ד מזכיה ומתנה דתן כזכה ולכן כתב בזכה דהיינו גם בתן דשניהם אחד דיצא לחירות גם בשלא הגיע גט לידו אבל בתן אינו יכול לחזור ואינו יוצא לחירות. ומתוך דברי אלה אחרי נשיקת ידיו ורגליו ממרן אין מקום למ"ש בב"י הל' עבדים סימן הנזכר יעו"ש וכתב הפרישה שם ס"ק קמ"ד וז"ל אבל אמר תנו לו וכו' אבל בעבד כהן יכול לחזור בו דחוב הוא לו שמפסיד מלאכול בתרומה כך איתא בתוס' פ"ק דכתובות דף י"א עכ"ל ודבריו תמוהים דעד כאן לא כתבו כן התוס' אלא לר' מאיר אבל לרבנן דהלכתא כוותייהו חולקין וכ"כ הב"ח להיפך ממ"ש הפרישה על שם התוס' והוא הנכון.

ו

כל שטר שיש עליו אפי' עד אחד פסול וכו' והוא שיהיה כותי חבר. ועיין מה שגמגם הלח"מ ז"ל עליו דלא כתב דחתים ישראל לבסוף. ולענ"ד נראה דא"צ דכיון דכתב דצריך שיהיה חבר מובן או דידעינן ליה שהוא חבר או מכח דחתים ישראל לבסוף ואופן הידיעה יהיה על אופן שיהיה וכתב רבינו הכי לאורויי דאי ידעינן ליה שהוא כותי חבר אף דחתים לבסוף שפיר דמי.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.