מגדל עוז/עבדים/ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ עבדים ו

א

הכותב גט שחרור וכו' עד שלא בפניו. פ"ק דקידושין (דף כ"ג) :

אבל אם אמר תנו וכו' עד לאחר מיתה. פרק קמא דגיטין (דף י"א):

ב

הכותב בשטר וכו' עד לשחרר אותה. בגיטין פרק השולח (דף מ'):

ג

הכותב בשטר וכו' עד לשחרר אותה. בגיטין פרק השולח (דף מ'):

ד

הכותב בשטר וכו' עד לשחרר אותה. בגיטין פרק השולח (דף מ'):

ה

בששה דברים שוין עד בהלכות הלואה. פ"ק דגיטין (דף ט') והביאור פכ"ה שם:

חוץ מגיטי נשים עד חבר. פ"ק דגיטין:

ובזמן הזה וכו' עד לכל דבריהם. כ"כ ר"י אלפס בהלכות פ"ק דגיטין:

בגט אשה הוא אומר וכתב לה עד וכבר ביארנו טעם הדבר בהלכות גירושין. עיקר ההלכה פרק קמא דגיטין והביאור פ"א שם:

ו

בששה דברים שוין עד בהלכות הלואה. פ"ק דגיטין (דף ט') והביאור פכ"ה שם:

חוץ מגיטי נשים עד חבר. פ"ק דגיטין:

ובזמן הזה וכו' עד לכל דבריהם. כ"כ ר"י אלפס בהלכות פ"ק דגיטין:

בגט אשה הוא אומר וכתב לה עד וכבר ביארנו טעם הדבר בהלכות גירושין. עיקר ההלכה פרק קמא דגיטין והביאור פ"א שם:

ז

כשם שהאשה עצמה מביאה גיטה ואינה צריכה לקיימו הואיל והגט יוצא מתחת ידה כן העבד ששטר שחרורו יוצא מתחת ידו אינו צריך לקיימו: כתב הראב"ד ז"ל זה הדרך הולך על דרך לא טוב וכו': ואני אומר הדרך הזה דרכיה דרכי נועם כבר דרכו עליה גאוני עולם נ"ע פ"ק דגיטין ואף כי מחלוקת ישנה בפירושה ומה שמקשה הראב"ד ז"ל כמעט הכל תלוי על אשכול אחד יש מתעשר ואין כל שכבר מוסכם דהלכה כר"א דאמר עדי מסירה כרתי ומה שאומרת בפני נכתב ובפני נחתם לאו לאפוקי מדין זיוף קא אתי אלא כלומר לשמה נכתב ולשמה נחתם וגם ידוע ומוסכם כמו שכתבתי פעמים בזה החיבור כי כשהתלמוד מקשה או תמה או אומר אותו בפשיטות הלכה פסוקה היא ומרגלא בפומיה מקובלת דהכי הילכתא וכוליה פירקין דגיטין דצ"ל בפ"נ משום לשמה הוא הילכך מה שהקשה תחילה היכן מצינו שטר שקרא עליו ערער שיגבה בו בלא קיום אתמהה והלא זאת האשה כיון שהגיע הגט לידה בעדי מסירה נתגרשה וכמו שאומר פשט התלמוד להדיא מעתה הגע עצמך שאבד הגט וכי לא נתגרשה מאותה שעה בין לגבות בין לכל דבר והערער שמוזכר בדבריו אין התלמוד מדבר בכך כלל בדין הזה ולא יאות לדבר בכך בענין רבינו ז"ל דמה הוא מערער אחר עדי מסירה דהא קי"ל עדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן ולא דמיא לשטר חוב דבשטר חוב קי"ל כרב נחמן דאמר כי אתו לקמן לדינא אמרינן להו קיימו שטרייכו וחותו לדינא ואע"ג דאיהו לא טעין טענינן ליה אנן דאלמא כל זמן שלא נתקיימה עדותן שטרא חספא בעלמא הוא אבל בגט אינו כן שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם והעיקר תלוי בעדי המסירה כמו שכתבתי ומה שאמרו גם בפירוש דמתני' מתורץ בזה שאין אמירת בפני נכתב כו' אלא משום לשמה גם מה שסתם דבריו יפה עשה על דרך התלמוד וכמו שמוכיח לשונו שבסמוך והם שכל ומושכל וכלכל סברות לא אוכל:

וכשם שהאשה אומרת בפני נכתב ובפני נחתם עד ואינו צריך קיום. גם זה פ"ק דגיטין והוא מורה על הראשונה שבארתי להבין דרך ר"ם ז"ל הסלולה ולכך העתקתי לך כל לשונו והביאור פרק ו' מהלכות גירושין:

ח

כל הכשר להביא גט לאשה כו' עד סוף הפרק. במסכת גיטין פ"ב ופרק השולח ובמסכת תמורה פרק כיצד מערימין:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.