אורים/חושן משפט/קיד

אורים ‏ חושן משפט קיד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) אבל אם טרף שלא בב"ד וכו'. אף בטריפת בני חורין צריך דוקא ב"ד רק שם איכא מ"ד בעבר זמן שקבע אין צריך ב"ד אבל לגבות משעבדי לכ"ע צריך ב"ד:

(ב) וקורעין ב"ד שטר אדרכתא. כי מתחלה כותבין שטר אדרכתא לחקור אחר נכסים ואם נמצא וטורף קורעין אדרכתא לבל ילך עוד אחרי נכסים אחרים:

(ג) ושלא לבוא בעקיפין. כי זמן ב"ד הוא חוץ לדין רק מתורת רחמנות נהגו חז"ל כך ליתן לו זמן ואין לבוא בדחי' הרא"ש וכתב הכה"ג עכשיו דתקנו הגאונים דישבע הלוה שבועת אין לו אי אפשר לגבות מלוקח עד שישבע הלוה דאולי יש לו ואין נפרעין ממשעבדי במקום שיש ב"ח אם לא שהלוה אינו מצוי פה לא ממתינים על שבועתו וגובים מלוקח:

(ד) אם רוצה הלוקח וכו'. דעת הסמ"ע אפילו דרוצה הלוקח ליתן דמי שוי השדה במעות ואינו עולה כפי כל החוב של המלוה באופן שעדיין הלוה נשאר חייב למלוה מ"מ יכול לסלקו בזוזי והא דפסק לקמן בסעיף ו' דאם אין כל החוב פרוע דאין שומעין לו התם איירי שכבר נעשה שומא והכרזה והכא איירי שעדיין לא נעשה שומא והכרזה. ולכך בכל אופן יכול לסלקו. ועיין תומים שהארכתי ובררתי דליתא כי בשום אופן א"י לסלקו עד שיהיה המלוה מסולק מלוה ואין לו שיור תביעה על הלוה כלל יהיה באיזה אופן שיהיה אבל כל זמן שנשאר למלוה תביעה על הלוה א"י לסלקו ולשון סילוק מורה על כך דהוא מסולק לגמרי ולכך נקט לשון סילוק ולא לשון פרעון. וזהו הכל אם אין המלוה אומר לדידי שוה יותר אבל אם המלוה אמר לדידי שוה יותר עיין מש"ל בסימן קט"ו:

(ה) אלא מנה. דהשדה לא היה שוה יותר ממנה רק המלוה חפץ בו במאתים אין לו אלא מנה ואם קיבל הב"ח ק"ק פשיטא דחוזר הלוקח וגובה מהלוה הק"ק וכ"כ הריטב"א להדיא בכתובות ע"ש:

(ו) שומא והכרזה. כך דעת רמ"א בשומא והכרזה א"י לסלק והך הנזכר בש"ע די"ל קח ק"ק והסתלק דהוא מבואר בגמרא להדיא איירי דלא היה עדיין הכרזה לגמרי. אבל דעת הסמ"ע אינו כן דכל זמן שלא היה הורדה וחלטה אף דהיה שומא והכרזה יכול הלוקח לסלק למלוה לכ"ע אם לא דאין מסלקו בכל החוב דאז א"י כמ"ש הש"ע לקמן סעיף ו' ועיין תומים דכתבתי הנכון לדינא כמ"ש הסמ"ע:

(ז) וכל זה איירי וכו'. עיין תומים דכתבתי דזה יתכן לאחר גמר הכרזה אבל מקדם מאן מעכב שיכול לומר אם אין אתה רוצה אני אתן לך מעות ואקח הקרקע דהיינו אעלה אותו בהכרזה כפי המעות ההוא ופשוט:

(ח) וחצי שבח. עיין לקמן סימן קט"ו מזה באריכות:

(ט) בנק"ח. אף ששבועת אין לי ג"כ בנק"ח מ"מ שם שבועת תקנה וזהו שבועת המשנה סמ"ע:

(י) וכולל בשבועתו וכו'. ודאי אף טענת מכירה ומחילה הוא בכולל וג"ש רק אלו שבועה אם טען ברי שמכרו ולאו בעל דברים דידי את או מחלו היה יכול להטיל עליו שבועה בפ"ע משא"כ בטוען אמנה בברי א"י להטיל שום שבועה רק בכולל אבל בפ"ע לא וכמש"ל סימן פ"ב:

(יא) ב"ד ששמו לטורף וכו'. עיין מש"ל בסימן ק"ג:

(יב) ולא יהיה כל חוב פרוע וכו'. דמה שלוקח מוסיף הוא לתועלת שלו כי אח"כ חוזר על לוה ולכך בשלמא כשמסלקו בכל החוב ניחא ליה ללוה דאין לו הרבה תובעים משא"כ כשאין מסלקו בכל החוב עדיין נפישי תובעים על הלוה לא מצי מסלקי ולפ"ז בלוקח שלא באחריות דלא מצי הדר על הלוה לכ"ע יכול לסלקו כמו שאר אדם ואין הבדל ביניהם ופשוט:

(יג) אין שומעין לו. עיין תומים שהקשיתי לדעת מחבר דס"ל שומא הדרא ללוקח איך יתכן דין זה וע"ש דכתבתי ב' אופנים ע"ש:

(יד) אין שומעין. משום דהוי פסידא דלוה דהוא מקבל בכל חובו ואין יכול לחזור על הלוה בחובו משא"כ כשיקבלו הלוקח בשומא יחזור על הלוה ביתרון חובו ועיין תומים מ"ש בזה באריכות. ואם הלוה מת אף לוקח יכול לטעון כן כמו ביורש לעיל סימן ק"ט דהא אין מקום לחזור ומה פסידא ללוה יש אבל לפמ"ש בתומים דאיירי דמלוה נפרע בחובו ע"ש בלא"ה לא שייך כן ביורשים ועיין תומים שהארכתי בזה ועיין שם בהבדל בין דלוקח מצי לסלק למלוה בדמים מדינא אי מטעם עשיית ישר וטוב עיין שם כמה דברים נכונים:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.