אוצר:בית המדרש/מועדים/חנוכה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בדף זה ירוכזו כל הדיונים הנוגעים לחנוכה.

תוכלו לעיין בפורטל:חנוכה שם מרוכזים כל העניינים הקשורים לחנוכה מתורתם של חז"ל ורז"ל.

נא, נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה").

מרדכי היהודי בנס חנוכה[עריכה]

לדעת רש"י במנחות (סד:) שמרדכי היהודי האריך ימים עד לאחר נס חנוכה, יל"ע היכן היה בזמן הנס והאם היו עוד צדיקים שלא הצטרפו לחשמונאים במלחמתם, ומדוע? (ראה רש"י וזאת הברכה שרק י"א נלחמו חשמונאי ובניו וכו'). שי עולמות (שיחה) 10:22, 27 באפריל 2022 (IDT)

חנוכה ימי שמחה?[עריכה]

הרמב"ם (חנוכה פ"ג ה"ג) כתב: ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו כו' ימי שמחה והלל כו'. ואילו הטור (או"ח סימן תרע) הביא דעת ר"מ מרוטנבורג שריבוי הסעודות שמרבים בהם בימי החנוכה הן סעודת הראשות שלא קבעו אלא להלל ולהודות ולא שמחה ומשתה.

ואף שהיה מקום לומר שנחלקו בזה הני ראשונים, אך אכתי יקשה כן בדעת המשנה ברורה שהרי הזכיר (שם סק"א) דברי הרמב"ם כלשונו. ואחר כך (סק"ו) הביא טעם הלבוש שלא קבעות למשתה ולשמחה, והזכיר "ונראה הטעם דלא קבעו כאן לשמחה" כו', ופשטות לשונו שאין דעתו שיש דין שמחה בחנוכה, אא"כ כתב כן בדעת מהר"ם מרוטנבורג וליה לא סבירא ליה. מצולות ים (שיחה) 12:22, 23 בנובמבר 2020 (IST)

נראה שאין כאן מחלוקת אלא שישנם "שני דינים" בשמחה, וגם המהר"ם מרוטנבורג והמשנה ברורה מודים להרמב"ם שיש דין שמחה מסויימת בחנוכה יותר מבחול, אלא שאין דין שמחה של סעודות. והרמב"ם לא התכוון לשמחה של סעודה. ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. (קצת דומה לעניין זה, עי' שדי חמד (כללים מערכת א' פאת השדה אות פ"ב) שהאריך לעניין השאלה אם יש דין שמחה בשבת, ובתוך הדברים כתב: ואפשר לומר שגם הרב סדר היום מודה דאין חיוב שמחה בשבת אלא שמכל מקום שייך לומר דאנחנו מקבלים את השבת בשמחה ובצהלה ודוד המלך ע"ה אמר עבדו את ה' בשמחה וכל עבודתו יתברך צריכה להיות בשמחה בין בשבת ויום טוב בין בחול עכ"ל, והוא דומה להנ"ל שיש שני דינים בשמחה). בברכת "חנוכה שמח (!)", Sije (שיחה) 02:59, 24 בנובמבר 2020 (IST)

נר למהדרין או נר של שבת[עריכה]

איתא בשו"ע (או"ח סימן תרעח ס"א), דמי שאין לו אלא או נר חנוכה או של שבת, יקח של שבת מפני שלום ביתו, ובמשנ"ב (סק"א) הביא מפמ"ג, דאם יש לו נר אחד לביתו, יקנה בשאר כספו נרות לחנוכה ולהוי מהמהדרין, דבמקום הדחק סגי בנר אחד לשבת.

וצ"ע ממה דכתב במשנ"ב (סימן תרעד סק"ה), דאף דבנר חנוכה אין מדליקים מנר לנר כמבואר ברמ"א, מ"מ בנר שבת מדליקין מנר לנר. חזינן, דנר שבת חשיב גוף המצוה, ולהכי מדליקין נר מנר, משא"כ בנר חנוכה דעיקר מצותו נר אחד והשאר אינו למצוה כל כך כדביאר ברמ"א. וא"כ אמאי עדיף ליקח נר דמהדרין דאינו מצוה כ"כ מנר שני של שבת דהוא גוף המצוה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי

נראה שיש לחלק דבנר של שבת תוספת הנר אמנם היא חלק מגוף המצווה אבל אינו מעלה בפנ"ע אלא שכל נר שנוסיף גם יהא בכלל נר שבת אך אין זו מצווה להוסיף בנרות, דנהי ששלא בשעת הדחק צריך להוסיף היינו דהקיום של אותה מצווה עצמה יותר טוב בב' נרות אבל אינו תוספת קיום ובעת הדחק ניתן לקיים את המצווה בנר א', משא"כ גבי נר חנוכה הגם שאינו מגוף המצווה יש מעלת מהדרין להוסיף עוד נרות ומעלה זו היא עוד מצוווה חוץ מהקיום של הנר הא' ולא ניתן לקייימה בדיעבד בנר א'.פלוני (שיחה) 13:15, 12 בדצמבר 2023 (IST)