אבן עוזר/עירובין/ה/ב
בד"ה ק"ו מחצר כו' ואמחיצה ד' הוא דעביד ק"ו כו'. עכ"ל.
לכאורה מבואר מדברי התוס' דמבוי שיש בו עומד מרובה מד' רוחות פסול וכן הבינו המפרשים.
וצ"ע דלפ"ז קשה היכי יליף הש"ס למבוי מחצר, הא איכא למיפרך מה לחצר שכן עומד מרובה מהני ביה בכל ד' מחיצות, תאמר במבוי דלא מהני בי' עומד מרובה בד' מחיצות לכן לא מהני ביה גם במחיצה רביעית, דכה"ג כתבו התוס' ד"ה שפרצתו בד', ועוד הא מבואר דמבוי פרצתו בי', הרי דמהני עומד מרובה במחיצות שבצדדין, ואין לומר דדוקא בכל המחיצות לא מהני, אבל במחיצה אחת דומיא דמחיצה ד' מהני, דא"כ גם למחיצה א' מנלן, נימא היא נותנת כמ"ש התוס' לקמן (בד"ה תאמר כו'), ועוד דלקמן דף י' (ע"א) אמר למילף מבוי מפסי ביראות בק"ו, ומה פסי ביראות דפרוץ מרובה על העומד מהני כו', ק"ו מבוי דפרוץ מרובה על העומד לא מהני בו כו' עיי"ש, וע"כ במחיצות שבצדדין מיירי, דאי במחיצה ד' ודאי מהני פרוץ מרובע על העומד היכא דאיכא לחי דומיא דפסי ביראות, אלא ע"כ בשאר מחיצות מיירי, הרי מבואר דפרוץ מרובה אסור במבוי, הא עומד מרובה שרי גם בשאר מחיצות.
ותו קשה מי דוחקן להתוס' בזה הא מעיקרא לק"מ, די"ל ודאי פשוט הוא דעומד מרובה על הפרוץ מהני במבוי כמו בחצר, וכמו כלאים וסוכה כן שבת, בחדא לישנא קבלנו למר לא תפרוץ רובא ולמר גדור רובא כדלקמן דף (ט"ו ע"ב) ולא חילקו בין חצר למבוי, אך במחיצה ד' דמן התורה שרי בלא שום תיקון ורבנן הוא דאיצטריכו לחי וקורה, וסד"א דעומד מרובה לא מהני בו, ע"כ יליף דעומד מרובה במחיצה ד' מהני כמו לחי וקורה, וכ"כ רש"י בד"ה ניתרת בעומד מרובה כו' בלא שום תיקון כו' אינו דין שיהיה ניתר כו' בלא שום סימן אחר עכ"ל, והכי ילפינן מה חצר שאינה ניתרת בלחי אפ"ה ניתרת בעומד מרובה בלי שום תיקון, ק"ו מבוי שניתרת בלחי מצד ד' אפילו ג' מחיצותיה עומד מרובה על הפרוץ, כ"ש במקום לחי הים ניתרת במחיצה ד' בעומד מרובה, ומאי קשיא להתוס' ע"ז.
ותו דהוא נגד כל הפוסקים שסתמו דבמבוי נמי עומד מרובה מהני ביה.
ותו מה קישור לדברי התוס' אלו עם מה שכתבו דיליף ממרובעים.
ע"כ נ"ל דדברי התוס' אלו מקושרים במ"ש לעיל שכתבו אע"ג דחצר ומבוי שוין מ"מ יליף ממרובעין, ע"ז כתבו הוכחה לזה דבלא"ה ע"כ צ"ל דלאו דוקא מחצר ילפינן אלא ממרובעין, דהא אמחיצה ד' הוא דיליף ק"ו, אבל זה שיועיל עומד מרובה בד' מחיצות ליכא למילף, וא"כ מנלן באמת דמהני במבוי, אלא ע"כ דזה הוא פשוט דקבלנו עומד מרובה דמהני מן התורה בין בחצר בין במבוי, אך דבעי למילף דלמחיצה ד' א"צ לחי כשעומד שבו מרובה, וא"כ קשה למה הוצרך למילף זאת מחצר נילף מניה וביה ממבוי עצמו, השתא במחיצה הארוכה שבצדדי המבוי דלא מהני שם לחי, דדוקא בחד מחיצה מהני לחי, ועוד אם יהי' בצד הארוך דמבוי פתח ולחי א"כ יהי' רחבו יתר על ארכו ואין ניתר בלחי, אפ"ה מהני ביה עומד מרובה, מחיצה הד' דמהני ביה לחי מכ"ש דמהני ביה עומד מרובה כו'. אלא ע"כ צ"ל דבאמת הכי ילפינן, דהא אם בצד הארוך יהי' לקי הוי חצר כדפי' דהוי רחבו יתר על ארכו, וה"ק ומה חצר פי' אם הלחי בצד הארוך דאז הוי חצר ולא ניתר בלחי, אפ"ה מהני ביה עומד מרובה כו', וא"כ עכצ"ל דממרובעין יליף, והשתא נתברר דלדינא ס"ל להתוס' ככל הפוסקים, וזה נ"ל ברור ופשוט ועמ"ש לקמן ד"ה שפרצתו בד'.
שם בד"ה תאמר במבוי וא"ת היא גופא כו'. עכ"ל. לפי מה שכתבו התוס' לקמן דף ו' בד"ה א' זה כו', דמחיצה רביעית אף ר"ה מודה דמהני בו פרצת י' י"ל קושית התוס' כאן, דאמרינן דיו לבא כו' דומיא דלחי דמהני במחיצות ד' דוקא כמ"ש התוס' לעיל:
שם בד"ה שפרצתו בד' כו'. עיין מ"ש מהרש"ל דלר' הונא ברי' דר"י נשארה קושית התוס' עיי"ש לקמן, ולפמ"ש לעיל בכוונת התוס' דעומד מרובה על הפרוץ מהני באמת גם במבוי בכל הד' מחיצות, לפ"ז לרב הונא ברי' דר"י בלא"ה לק"מ, דהשתא לא שייך ללמוד דלחי מהני בחצר, דהא מהיכי תיתי, דל"ל מה מבוי דלא מהני עומד כו' דהא כבר נלמד דמהני, וליכא נמי למימר אימא איפכא דלחי מהני בחצר ועומד מרובה לא מהני במבוי דמסתבר יותר להכשיר עומד מרובה דמהני בכל הד' מחיצות, ותו דאפילו אם היה מהני לחי בחצר והיינו במחיצה ד' דוקא, אפ"ה שייך שפיר למילף ק"ו בעומד מרובה דמהני במבוי דהשתא מבוי במחיצה שניה דלא מהני לחי, דדוקא בחד מחיצה מהני לחי אפ"ה מהני עומד מרובה, מחיצה ד' דמהני בו לחי. ק"ו דמהני בו עומד מרובה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |