אבן עוזר/ברכות/יג/ב
תוספות. שואל מפני היראה כו' דמשמע פרק אין עומדין. עכ"ל. הת"ה הניח דברי התוספות אלו בצ"ע דלא מצא מזה שום רמז בפרק אין עומדין, וכדי ליישב דברי התוספות נ"ל עפ"י מה דקיימא לן דף ל' דמסמיך גאולה לתפלה עדיף מתפלה מעומד, תו פשוט הדין בפוסקים וכן מוכח לקמן דף כ"א דאסור לדלג בתפילה ולומר ראש הברכה וסופה ולדלג אמצע הברכה כדי למהר סיום תפלתו כדי לענות קדיש או קדושה עם הציבור וזה ודאי אסור ועפי"ז הביאו התוספות ראיה מפרק אין עומדין דף ל"ב דמבואר שם המתפלל וראה קרון בא כנגדו אם סמוך הוא לגמור תפלתו שאם ידלג ויקצר אמצע הברכה מכל ברכות ויאמר רק ראשה וסופה ויוכל לגמור תפלתו יקצר תפלתו, ואם אעפ"כ לא יגמור תפלתו יפסיק, וסברי התוספת דיפסיק היינו שעוקר ממקום עמידתו בתפלתו נמצא מתבטל מתפלתו מעומד. הרי כדי לגמור תפילה מעומד שלא יצטרך לעקור ממקום עמידתו בתפילה התירו חכמים לדלג ולקצר תפלתו, ואלו בשביל עניית קדיש לא התירו לדלג ולקצר תפילתו, הרי דתפלה מעומד עדיף מעניית קדיש, א"כ כ"ש מסמיך גאולה לתפלה דעדיף מתפלה מעומד מכ"ש דעדיף מעניית קדיש, לכן מוכח דאין לענות קדיש בין גאולה לתפלה כיון דמסמיך גאולה לתפלה עדיף מעניית קדיש אבל באמת אין זה ראיה דהא תהר"י והרא"ש והטור סי' ק"ד פירשו דהליכה ממקומו לא הוי הפסק לענין תפלה ע"ש.
בחידושי סי' ס"ו אברר דכל הפוסקים חלוקים על ר"ת וק"ל.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |