בית נתן/ברכות/יג/ב
שיכוין את לבו בכולו דברי ר' אחאי אומר משום ר"י:
שוב אינו צריך כונה:
ואילך מצות כוונה אמר מר ר' זוטרא אומר ע"כ מצות כונה מכאן ואילך מצות קריאה מאי שנא וכו':
לכדר' יצחק דאמר שתהא שימה כנגד הלב:
לדבר בם ההוא מבעי ליה ה"ק רחמנא אגמירו וכו':
תניא סומכוס בן יוסף אומר:
יתיב קמיה דר' חזייה:
ולד' רוחות העולם:
ר' יוחנן לטעמיה דא"ר יוחנן:
א"ל בר פחתי כיון שמעביר ידיו על גבי עיניו מקבל וכו':
למה ליה לאהדורי אמר ליה כדי להזכיר יציאת מצרים בזמנה א"ר יהודה בריה דרבי שמואל בר שילת משמיה דרב:
אלא מפני הכבוד ר' יהודה היינו ת"ק[:]
(בתוס' ד"ה שואל מפני היראה וכו' אבל באמצע י"ח אסור דמשמ' לק' בפ' אין עומדין וכו' הגאון ר"י פיק הגיה וז"ל ולענ"ד צ"ל ומשמע לעיל ט' ועיין תוס' לק' כ"א ד"ה עד ובס' מעשה רב כתוב וז"ל נ"ב עיין ביאור כוונת משמעות בזה בשו"ת בית יעקב סי' ס"ז דף ב' בד"ה ועפ"ז וכו' ובד"ה ונחזור וכו' גם בחי' ס' אבן העוזר ס"ו ביאר כוונת' בזה והנכון דכוונתם כמ"ש בס' אור לו בציון ססי' קס"ד בשם הגאון מוהרי"ך אב"ד דפפד"מ דכוונתם למאי דאמרינן לק' דף ל"א ע"א אין אומר דבר אחר אמת ויציב וכגי' הרי"ף הרא"ש שם כדי שיהיה סומך גאולה לתפלה וזה אמת נכון ע"כ וכן הוא הגי' לק' בכ"י א"א דברים אחר אמת ויציב[1] ועיין בשו"ת תה"ד סי' י"ב ובשו"ת באר שבע סי' י"ג ובס' סמיכות חכמים ובס' לשון לימודים ד"א ע"ש ודברי תה"ד הנ"ל נזכרים בב"י סי' ס"ז ע"ש וגם המרדכי בפ' היה קורא כתוב כמו התו' וגי' זו דאין אומר דברים אחר אמת ויציב וכו' היה ג"כ לפני הרא"ש בפ' אין עומדין וכמפורש שם והרב מעדני יום טוב שגה בזה כי ז"ל שם באות ט' וי' כדי שיהיה סומך וכו' כ"כ הרי"ף ורש"י פי' טעם אחר ע"כ הרי שהבין שזהו הפירוש שהוסיף הרא"ש מדליה וליתה כי כך היתה גי' וגירסת הרי"ף בג' ולא שהם הוסיפו אלו דברים כדי ליתן טעם אלא כך היתה גי' וכגי' הכ"י):
- ↑ ר"ל דשם הגי' אין אומרים דברים אחר אמת ויציב כדי שיסמוך גאולה לתפלה.