שולחן ערוך/אורח חיים/תרע: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{מרכז|{{גופן|5||'''סימן תרע'''}}}} | |||
{{מרכז|{{גופן|4||'''דברים האסורים והמותרים בחנוכה''' ובו ג' סעיפים}}}} | |||
א. בכ"ה בכסליו ({{משנב|א}} מתחילין) שמונת ימי חנוכה {{משנב|ב}} ואסורים בהספד ותענית, אבל מותרין בעשיית מלאכה; ונוהגות {{משנב|ג}} הנשים שלא לעשות מלאכה {{משנב|ד}} בעוד שהנרות דולקות, ויש מי שאומר {{משנב|ה}} שאין להקל להם. | א. בכ"ה בכסליו ({{משנב|א}} מתחילין) שמונת ימי חנוכה {{משנב|ב}} ואסורים בהספד ותענית, אבל מותרין בעשיית מלאכה; ונוהגות {{משנב|ג}} הנשים שלא לעשות מלאכה {{משנב|ד}} בעוד שהנרות דולקות, ויש מי שאומר {{משנב|ה}} שאין להקל להם. | ||
גרסה מ־15:14, 20 בדצמבר 2022
< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
א. בכ"ה בכסליו ((א) מתחילין) שמונת ימי חנוכה (ב) ואסורים בהספד ותענית, אבל מותרין בעשיית מלאכה; ונוהגות (ג) הנשים שלא לעשות מלאכה (ד) בעוד שהנרות דולקות, ויש מי שאומר (ה) שאין להקל להם.
ב. ריבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות הרשות, (ו) שלא קבעום למשתה ושמחה. הגה: וי"א שיש קצת מצוה ברבוי הסעודות, משום (ז) דבאותן הימים היה חנוכת המזבח (מהר"א מפרא"ג). ונוהגין לומר (ח) זמירות ושבחות בסעודות שמרבים בהם, (ט) ואז הוי סעודת מצוה (מנהגים). יש אומרים שיש לאכול גבינה בחנוכה לפי שהנס נעשה בחלב (י) שהאכילה יהודית את האויב (כל בו ור"ן).
ג. אין מספידין בהם אלא לחכם בפניו. הגה: (יא) ואין מתענין יום שמת בו אב או אם; ותענית חלום בחנוכה, ע"ל סימן תקס"ח סעיף ה'; ולענין צדוק הדין, (יב) ע"ל בהלכות ר"ח סי' ת"כ בהגה, וע"ל סימן תרפ"ג.