ביאור הגר"א/אורח חיים/תרע

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרע

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
גליוני תשובה מאהבה
באר הגולה
ביאור הגר"א
הלכה ברורה
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ס"א ואסורים. שם:

אבל מותרין. אע"ג דתניא ועשאום י"ט. י"ט הכתובים במגילת תענית אינן אלא בהספד ותענית ולא בעשיית מלאכה דאמרינן במגילה ה' ב' והכתיב במגילת תענית כו' וא"ר לא נצרכה כו' ר"ל דהכתיב מקרא ולא נצרכה במגילת תענית אלא משום דשם עשאום י"ט לכל ככל הימים הכתובים במגילת תענית דאין חילוק ומשני ה"מ בהספד ותענית אבל כו' ר"ל דמה שעשאום י"ט במגילת תענית אינן אלא בהספד ותענית אבל מלאכה דאינן מחמת מגילת תענית אלא מחמת הכתוב בקרא יום א' כו' כמ"ש בקרא.

וי"א שאין. טור. משום דברים המותרים כו' כמ"ש בפסחים נ"א א' וב"י חולק עליו וכ' ה"מ במקום שיש טעם לאיסור וראיה לדבריו מירושלמי הביאו תוספות ורא"ש שם הני נשי דנהיגי דלא למיעבד עבידתא באפוקי שבתא לאו מנהגא עד דתתפני סידרא מנהגא וז"ש וי"א כו' ונתנו טעם כדי להכיר שאסור להשתמש לאורה. הגהות חדשות אצל הגמ"ר. והשמיט מ"ש הטור גם אם י"מ שנהגו כל היום אין להקל. דבזה ודאי אין טעם והאחרונים כתבו הטעם כמו ר"ח דאמר בירושלמי הנ"ל הני כו':

ב[עריכה]

ס"ב ריבוי הסעודות כו'. ונוהגין לומר. מרדכי והג"א בפרק מקום שנהגו בשם הר"מ:

וי"א שיש קצת כו' משום דבאותן הימים כו'. בפסיקתא רבתי והובא בילקוט מלכים סימן קפ"ד וכן אתה מוצא במלאכת המשכן אמר ר' חנינא בכ"ה בכסליו נגמרה מלאכת המשכן ועשה מקופל עד אחד בניסן כמ"ש ביום החודש הראשון באחד לחודש תקים את המשכן והיו ישראל מלמלין על משה לומר למה לא הוקם מיד שמא דופי אירע בו והקב"ה חשב לעכב שמחת המשכן בחודש שנולד בו יצחק דכתיב לושי ועשי עוגות וא"ל שוב אשוב כו' ומעתה הפסיד כסליו שנגמרה בו המלאכה אמר הקב"ה עלי לשלם מה שילם לו הקב"ה חנוכת חשמונאי כו'. וע' מ"א בשם מדרש פ' בהעלותך ומגילת תענית ועמ"ר פ' נשא פי"ג קפ"ח א' וכ"פ ביש"ש פ"ז דב"ק סי' ל"ז וכתב שכל שעושה כדי ליתן שבח למקום או לפרסם הנס או המצוה הכל סעודת מצוה וראיה ממ"ש שם דרב איקלע לבי ישוע הבן וע' תוס' שם ואמרינן בפ' ג"פ דרב לא נהנה מסעודת רשות וכן מדאמר בגמרא ועשאן י"ט וכן במגילת תענית וקבעום י"ט כו' ע"ש שהאריך וז"ש ונוהגין כן' ואז כו':

ואין מתענין. כנ"ל ס"א וכמ"ש בפ"ק דר"ה מעשה וגזרו כו' וא"ל צאו כו' כ"ש כה"ג:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.