קרית ספר/מעילה/ז

קרית ספר ‏ מעילה ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מי ששגג בהקדש ונתנו לשליח להוציאו בתורת חולין אם עשה שליחותו מעל המשלח ואם עשה מדעת עצמו מעל השליח משנה ריש פרק בתרא דמעילה דילפינן חטא מתרומה מה חטא האמור בתרומה כי תרם מדעתו של בעל הבית הוא דהויא תרומה ואי לא לא אף שליח שעשה שליחותו של בעל הבית מעל ואי לא שליח מעל כיצד אמר תן בשר לאורחים ונתן להם כבד או איפכא ובגמרא אפילו תימא רבי עקיבא דכל מילי דמימלך שליח עילויה חדא מילתא הוא מי לא בעי לאימלוכיה וכיון דנתן להם מדעתו ולא נמלך מעל. הבא לי מן החלון והביא מן המגדל שם במשנה הביא מן החלון כמו שאמר לו אף על פי שאמר לא היה בלבי שיביא אלא מן הדלוסקמא בעל הבית מעל שהרי עשה שליחותו. ודברים שבלב אינם דברים שם במשנה. היה השליח חרש שוטה וקטן אם עשה שליחותו מעל שם במשנה ובגמרא פרכינן והא לאו בני שליחותא נינהו ואמר רבי אלעזר כמעטן של זתים ורבי יוחנן [אמר] כקוף שהוליך את העירוב וה"נ אף על גב דלאו בני שליחותא נינהו הואיל ואתעבידא שליחותיה וניחא ליה בגויה מעל ואף על גב דגבי תרומ' דילפינן מינה מעילה בעינן בן דעת כיון דשליח דמעילה בהוצאה ושינוי רשות מיחייב והכא איכא שינוי רשות בהני ליכא קפידא בבר דעת ומ"מ איצטריך למילף שליחות מתרומה דלא תימא אין שליח לדבר עבירה. אמר לשלוחו תן לאורחים חתיכת בשר והוא אמר להם טלו שתים בעל הבית מעל דמוסיף הוי ולא עקר שליחותיה והשליח לא מעל בהאי תוספות אלא אם כן פירש טלו מדעתי לקחו הם שלשה כולן מעלו שם במשנה אמר לו תן להם חתיכה והוא אמר טלו שתים והם נטלו שלש כולן מעלו ובגמרא שמע מינה מוסיף על שליחותו הוי שליח דמדקתני כולם מעלו דמשמע בעל הבית נמי משמע דלא עקר שליחותיה ואנן איבעיא לן ותיפשוט מהכא בעלמא מאן דאמר לשלוחיה זבין לי ליתכא דארעא ואזל הוא וזבין כורא מי אמרינן וכו' אמר רב ששת דאמר שליח טול אחד מדעתי ואחד מדעת בעל הבית והם לקחו השלשה מדעתם מהו דתימא עקר שליחותיה דבעל הבית קא משמע לן דכיון דאמר אחד מדעתו היינו שליחותיה. והיינו בקדשי ב"ה דבעולה וכיוצא בה לא מעל אלא האוכל כדתניא בתוספתא פ"ב וטעמא פירוש הרב ז"ל דכיון שהוא חייב באיסור אחר שאוכל בשר עולה אין חייב הנותן לו החתיכה דאין שליח לדבר עבירה בכל התורה כולה אלא במעילה בלבד כדילפינן חטא חטא מתרומה ובשליחות יד נמי מדתניא על כל דבר פשע וגו' והוו להו שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין והכא שנתערב במעילה איסור אחד כדאמר' אינו חייב אלא האוכל.

ג

נתן פרוטה הקדש לשלוחו ואמר ליה הבא לי בחציה נרות ובחציה פתילות או בכולה נרות או בכולה פתילות ושינה מדעתו כחצי פרוטה שניהם פטורים שם במשנה שניהם לא מעלו שאין מעילה בחצי פרוטה אבל אמר לו הבא נרות או פתילות ממקום פלוני השליח מעל שהרי שינה שליחותו בפרוטה שלימה. נתן לו שני פרוטות ואמר הבא לי אתרוג והביא לו אתרוג בפרוטה ורמון בפרוטה השליח מעל ובעל הבית פטור שהרי לא עשאו שליח אלא לקנות לו אתרוג ששוה שני פרוטות שם במשנה פלוגתא דרבי יהודה ותנא קמא דתנא קמא סבר שניהם מעלו הכא ובדינר שנתן לו בעל הבית שיביא לו חלוק והביא לו בחצי דינר חלוק ובחצי טלית ומתניתין איירי בשהביא אתרוג בפרוטה ושוה שני פרוטות וחלוק בחצי דינר דהואיל ושוה נעשה שליחותו נמי של בעל הבית ולהכי שניהם מעלו אבל אם לא היה שוה אלא במה שלקחו לא נעשה שליחות בעל הבית שהוא אומר גדול הייתי רוצה.

ה

השולח פרוטה ביד שלוחו לקנות לו בה חפץ ונזכר בעל הבית שהיא הקדש קודם שתגיע ליד החנוני השליח מעל שהוא שגג ובעל הבית כבר נזכר ואין המזיד חייב בקרבן דחטאה בשגגה כתיב שם נזכר בעל הבית ולא נזכר שליח השליח מעל נזכרו שניהם שניהם פטורים דהוו להו מזידין וחנוני שהוא שוגג מעל כשיוצא הודיעו לחנוני שפרוטה שנתנו לו הקדש שלשתן פטורין ולהציל החנוני מן החטא יחלל בפרוטה של חולין כדתנן התם וכן פרוטת של הקדש שנתערבה בכיס של חולין מחללה ואם הוציא ולא חלל לא מעל עד שיוציא את כל הכיס כחכמים דרבי עקיבא דאמרי עד שיוציא את כל הכיס דמעילה בפרוטה אחרונה היא ממה נפשך או היא מן הראשונות או האחרונה.

ז

אמר כיס מכיסי הקדש ושור משוורי הקדש מועלין בכולם ובמקצתם ומחלל ההקדש בכל מקום שהוא על הגדול שבהם ויהנה בקטן תוספתא דמעילה פרק קמא.

ח

המועל בפחות משוה פרוטה אינו חייב חומש ולא קרבן דלהשבון הוא דמרבי' פחות משוה פרוט' ולא לחומש וקרבן ואינו לוקה במזיד דליכא אזהרה אלא בפרוטה.

י

המפקיד מעות אצל בעל הבית סוף מעילה משנה אצל בעל הבית בין כך ובין כך לא ישתמש בהם לפיכך אם הוציאן בעל הבית מעל דשלא מדעת המפקיד נשתמש בהם אפילו היו מותרים אצל שולחני אם היו מותרים שניהם פטורים שם במשנה אצל שולחני אם צרורים לא ישתמש בהם לפיכך אם הוציא מעל דלהכי הפקידן צרורים שלא ישתמש בהם ואם מותרים ישתמש בהם שלדעת כן הפקידן אצלו מותרים שיתעסק בהם ויחליפם לפיכך אם הוציא לא מעל השולחני אלא המפקיד כך כתב רש"י ז"ל וכן היא שנויה בתוספתא ומייתי לה פרק המפקיד אצל שולחני אם צרורים לא ישתמש בהם לפיכך אם הוציא לא מעל הגזבר שהרי לא ברשות הוציאן ואינו שלוחו ואם מותרים ישתמש בהם דהוה ליה כנותן רשות והוי שלוחו לפיכך אם הוציא שולחני מעל גזבר שהוא המפקיד ואיידי דתנא רישא הוציא תנא נמי סיפא הוציא אבל הוא הדין דאפי' לא הוציא דהוה ליה כנותן רשות משעה שנתנם לו מותרים והרב ז"ל כתב שניהם פטורים איפשר דנ"ל דפליגא אמתניתין דמעילה דלא איירי מתניתין במעילה דמפקיד דהיינו גזבר אלא במעילת שולחני דמשמע דגזבר כיון שלא אמר בפירוש השתמש בהן פטור והחנוני כשולחני כרבי יהודה דפליג במתניתין אר' מאיר דאמר כבעל הבית.

יא

האשה שהכניסה מעות של הקדש בכלל מעותיה או שנפלו לה נכסים מאביה משנשאת ועמהם מעות של הקדש ואינם ידועים לכשיוציא הבעל המעות בחפציו ימעול פרק השואל בעי רמי בר חמא בעל בנכסי אשתו מי מעל וכו' אלא אמר רבא בעל מעל לכשיוציא דבעודם צרורים ומונחים לא קנאם בעל אלא לכשיצאו לחולין מידי דהוה אמוציא מעות הקדש לחולין:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.