הר המוריה/מעילה/ז

הר המוריה ‏ מעילה ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

המשלח

הוא וכו'. מעילה י"ח ב' ועיי"ש בפ"ו כל הפרק חגיגה י' ב' כתובות צ"ח ב' נדרים נ"ד א' קדושין מ"ב ב' ותוספתא דמעילה פרק ב' ובתו"כ שם פרשה י"א יעו"ש היטב.

הלך

ונתן להם כבד או שאמר תן להם כבד ונתן להם בשר. כצ"ל. וכ"ה במעילה כ' א' ובנדרים נ"ד שם.

מן

החלון וכו'. מעילה כ"א א' קדושין נ' א' ועיין בתוס' גיטין ס"ה ב' ד"ה הא וכו' ותוס' ב"מ מ"ב ב' ד"ה מי אמר וכו' ועיין בתוספתא פ"ב דמעילה.

אלא

מן וכו'. במשנה שם אע"פ שאמר בעה"ב לא היה בלבי אלא מזה והביא מזה ופי' שם התוס' כגון שהיו שם הרבה חלונות ואמר שלא היה בלבי על זה החלון שהבאת משם רק מחלון אחר יעו"ש והנה בזה רבותא יותר דאע"פ שאין דברים שבלבו סותרים מה שאמר מ"מ אינן דברים (עיין שבועות כ"ו ב') וכ"ש דין רבינו דסותר מה שבלבו את מה שבפיו דאינו כלום אבל מדברי רבינו אין מבואר כ"כ מש"כ התוס' והבן. ומרש"י שם משמע כדעת התוס' ויש לעיין בזה קצת.

חרש

או וכו'. מעילה כ"א א'.

בעה"ב

פטור. והתם איתא דהחנוני מעל והיינו לכשיוציא וכמש"כ התוס' כדלקמן סעיף ה' ועי' נדרים ל"ה א' ולקמן הלכה י"א.

לאורחים

חתיכה וכו'. מעילה כ' א'.

והשליח

פטור וכו'. וכ"כ בפי' המשניות לרבינו וכ"ה ברע"ב שם ובאמת צ"ע כי אי הוה מוסיף א"כ חייבים בעה"ב והשליח כי על מה שמוסיף זה לא הוי ברשות בעה"ב כדאיתא בכתובות צ"ח ב' ובהל' שליח ושותפות פ"א ה"ד דאיתא שם אי אמר ליה זבין ליתכא וזבין כירא דהוי מוסיף ולא הוי מכור רק ליתכא ועיין מש"כ מרן בשם ר"י קורקוס יעו"ש היטב ודחוק והנה בזבחים ל"ד א' משמע כרבינו דאם הוסיף על דבריו הוי כמו שעשה כמו שצוהו המשלחו יעו"ש אבל לא ידעתי האיך יפרנס רבינו הסוגיא דכאן ודכתובות ויותר נראה דגי' אחרת היתה לו מדכתב אבל אם אמר המשלח טלו שתים מדעתי וכו' ולא קאמר כלישנא דתלמודא דלפנינו דאמר טלו אחת מדעתו של בעה"ב ואחת מדעתי וכו' גם לישנא דתלמודא דקאמר מהו דתימא עקר שליח משליחותו וכו' והיכי ס"ד לומר כן דהא אמר בהדיא טלו אחת מדעת בעה"ב. ואי לא מסתפינא אמינא דה"ג רבינו ש"מ מוסיף על שליחותו לא הוי שליח אמר רב ששת דאמר שליח טלו שתים מדעתי מהו דתימא עקר וכו' אבל יש לעיין איך יפרנס הסוגיא דכתובות סוף דבר הענין נבוך וה' יאיר עיני.

שלש

שלש וכו'. עיין בתוס' שם ד"ה ש"מ וכו' שכתב דמיירי שגם הם פירשו שנוטלים לדעתם יעו"ש אמנם בכתובות שם כתבו דאפי' לא פירשו שנוטלים מדעתם מ"מ מעלו יעו"ש ועיי"ש בשיטה מקובצת בכתובות שם. ועיין מל"מ מש"כ בשם תוס' דמעילה ודקדושין באם היה לטובת השליח מי מעל יעו"ש.

ב

בשר

עולה וכו'. תוספתא פ"ב דמעילה ופי' רבינו מן הטעם האמור ועיין בראב"ד שקילסו ופי' ג"כ פי' אחר (ומש"כ הראב"ד בסוף דבריו וראוי לסמוך עליו ר"ל זה הפי' הוא ראוי לסמוך עליו).

במעילה

לבדה וכו'. עי' במל"מ פ"ג מהל' גניבה ובחי' לב"ק ע"א א' כתבתי קצת מזה יעו"ש היטב ומש"כ מעילה לבדה עיין נוב"י מהדורא קמא סימן ע"ה באהע"ז יעו"ש היטב מש"כ בזה ועי' בס' שעה"מ כאן מש"כ בזה ולדברי שעה"מ אין ראיה לדין הנוב"י יעו"ש היטב וע"ע בתשובת ש"י ח"ב סי' קע"ד.

ג

פרוטות

הקדש וכו'. מעילה כ"א א' ובתוספתא פ"ב.

ד

שתי

פרוטות וכו'. מעילה שם ושם בתוספתא.

מעל

ובעה"ב וכו'. כ"ה מסקנת הש"ס שם ע"ב ובכתובות צ"ט ב' יעו"ש דזה לכו"ע פטור ובהיה שוה שתי פרוטות בזה פליג ר"י והלכה כת"ק ולפ"ז צ"ל דמש"כ בסעיף ג' הטעם דבעה"ב פטור שהרי לא נעשית שליחותו בפרוטה צ"ל דמיירי דהביא לו בחצי פרוטה ששוה פרוטה דאל"כ בלא"ה יכול הבעה"ב לומר אני רציתי נרות או פתילות בפרוטה ולא נעשית שליחותי.

ה

ונזכר

בעה"ב וכו'. מעילה כ"א א' חגיגה י' ב' קדושין ג' א' תוספתא דמעילה פ"ב יעו"ש.

כמו

שביארנו. לעיל פ"א ה"ג ובפ"ו ה"ג יעו"ש.

והחנווני

חייב וכו'. שם ועיין במל"מ הלכה ב' מש"כ בזה ועיין לעיל ה"א בד"ה בעה"ב פטור מש"כ בזה. וראיתי בתוס' רע"ק איגר על משניות שהקשה דא"כ מאי מיבעיא ליה בנדרים ל"ה א' לפשוט מכאן יעו"ש ומתוך דברי הרא"ש שבנדרים משמע דבאמת מכאן הוא דפשיט לה יעו"ש היטב (וצ"ע בזה) אמנם מדברי הר"ן שם יש ליישב קצת ולומר דזה פשיטא ליה דאם הוציא מעל המוציא וכאן מיבעיא ליה כיון דהמוציא היה הנותן והוא אינו מועל דהא עליו לא אסור וגם הוא המקבל יכול לומר איסורא לא בעינא וא"כ מי משניהם הוא המועל ומכאן לא היה רוצה לפשוט דהכא מיירי דהנותן היה מזיד אבל התם דהיה הנותן שוגג ושייך ביה מעילה קצת לכן מיבעיא ליה ופשיט דבאמת אין על אחד מהם שום מעילה רק אם הוציא אח"כ יש בו מעילה אבל בלא"ה לא וצע"ק וע"ע בשיטה מקובצת בנדרים שם.

ונתפס

המקח וכו'. תוספתא שם פ"ב ועיין מל"מ שתמה ע"ז ואולי טעמו כי במזיד אינו מתחלל וכדאיתא לעיל פ"ו ה"ג אבל אפ"ל דדרך חילול קאמר וכמו שבעה"ב הוא מחלל על פרוטה אחרת ה"נ החנווני מחלל המקח אפרוטה ויוצא הפרוטה לחולין. כתב המל"מ בשם התוס' דאם נזכר השליח ולא בעה"ב הבע"ב חייב יעו"ש ולפי מש"כ הש"ך בחו"מ סימן שמ"ח ס"ק ו' יעו"ש היטב ליתא לזה יעו"ש ועיין בס' שעה"מ לעיל הלכה ב' מש"כ על דברי הש"ך הנ"ל.

ו

כדי

להציל וכו'. משנה מעילה כ"א א' ותוספתא פ"ב.

בכל

הכיס וכו'. עיין ב"מ נ"ה ב' ועיין ביצה י' ב'.

ולא

חילל וכו'. מעילה כ"א ב' ותוספתא פ"ג והלכה כחכמים ועיין תוס' שם בד"ה פרוטה וכו' שם מבואר טעם פלוגתתן יעו"ש וכ"ה בתוספתא שם יעו"ש והתוס' בסוטה י"ח א' ד"ה חזר וכו' כתב שלא נתברר טעם פלוגתתן וצ"ע שוב ראיתי שגם המפרש לתוספתא נתעורר בזה יעו"ש מש"כ בזה. ועיין במרן שהקשה וליבטיל ברובא יעו"ש מש"כ בזה ועיין במל"מ שהאריך בזה על דברי התוס' ועיין כעין זה בב"מ ו' ב' בד"ה קפץ וכו' שמשמע שם קצת מדבריהם שבריה מדאורייתא אינה בטלה יעו"ש וה"נ י"ל דס"ל בדבר חשוב וצ"ע (ועיי"ש בשיטה מקובצת מש"כ לתרץ שם וזה לא שייך כאן יעו"ש) ועיין בצאן קדשים מש"כ בזה.

ז

כיס

מכיסי וכו'. תוספתא פ"ק דמעילה ועיין מרן שהקשה מלעיל סימן נ' סעיף ח' יעו"ש וכוונתו דהתם איתא שור שבשוורי לא קידש אלא הגדול וא"כ ה"נ לא למעול רק בגדול ומש"כ המגיה בזה לא ידעתי כוונתו יעו"ש ועיין במפרש לתוספתא כאן בפ"ק שחילק בין האומר משוורי לאומר בשוורי יעו"ש ואולי יש לחלק עוד דהתם כי אמר שבשוורי ע"כ המיוחד שבשוורי.

ח

בפחות

משו"פ וכו'. ב"מ נ"ה ב' ובתו"כ ויקרא דבורא דחטאת פ"כ וז"ל ואשר חטא מן הקודש ישלם וכו' לרבות פחות משו"פ שיכול שאין חייבים עליו משום מעילה לא יהו חייבים עליו בתשלומים ת"ל מן הקדש לרבות פחות משו"פ מניין שמשלם חומש ואשם על התשלומים האלו ת"ל הקדש ישלם עכ"ל ועיי"ש בקרבן אהרן אות ז' שמבואר מדבריו דזה פשוט דעל פחות משו"פ משלם חומש יעו"ש היטב ותמוה הוא שאשתמיט ליה מש"כ רבינו דבפחות משו"פ פטור מחומש גם סוף דבריו מגומגמים (ועיין בשיטה מקובצת בב"מ שם שכתב בשם הרא"ש כדעת רבינו יעו"ש) ועיין בירושלמי פ"ב דפסחים ה"ג שם מבואר ג"כ כרבינו.

שאינו

לוקה וכו'. עיין מש"כ לעיל פ"א ה"ג ד"ה ומשלם וצ"ל דהכא ה"ק דאם היה התראה אינו לוקה וא"כ תמיד משלם אפי' בהתראה נמי.

ט

אצל

בעה"ב וכו'. ב"מ מ"ג א' מעילה כ"א ב' תוספתא שם פ"ג.

י

שולחני

או וכו'. שם ושם ובקדושין נ"ג ב' והלכה כר"י.

חתומין

ולא וכו'. עיין ב"מ שם ועיין בפ"ז מהל' פקדון ושאלה ה"י יעו"ש היטב.

שניהם

פטורין וכו'. הנה בב"מ שם מבואר בהדיא דאם לא היו צרורין וחתומין דמעל הנותן יעו"ש אמנם במעילה במשנה שם לא נזכר כלל מהא דמעילה דבעה"ב רק הכי איתא שם אם צרורין לא ישתמש בהן לפיכך אם הוציא מעל אם מותרין ישתמש בהן לפיכך אם הוציא לא מעל בעה"ב בין כך ובין כך לא ישתמש בהן לפיכך אם הוציא מעל עכ"ל אבל הגזבר לעולם י"ל דלא מעל וכסברת רבינו ובתוספתא שם איתא כך וז"ל המפקיד מעות אצל שולחני אם צרורין לא ישתמש בהן לפיכך אם הוציא לא מעל אם מותרין ישתמש בהן לפיכך אם הוציא מעל אצל בעה"ב בין כך ובין כך לא ישתמש בהן לפיכך אם הוציא לא מעל עכ"ל ועל כרחך קאי אבעה"ב והוא כגירסת הש"ס דב"מ והמפרש שם הגיה דצ"ל להיפך וקאי אשולח יעו"ש ולא ידעתי מי דחקו לזה ונימא דהברייתא שהובא בב"מ היא היא התוספתא ואם נאמר שרבינו גורס בתוספתא ובבשיטה מקובצת כמו שהוא לפנינו במשנה במעילה א"כ מיושב היטב פסק רבינו.

ועיין מה שכתב מרן בשם ר"י קורקוס יעו"ש היטב ועיין תוס' ב"מ מ"ג א' ד"ה מאי וכו' ועיין בשיטה מקובצת ב"מ מ"ח א' מש"כ בזה יעו"ש היטב.

יא

שהכניסה

מעות וכו'. ב"מ צ"ו ב' ועיי"ש בתוס' ובשיטה מקובצת (וכעין זה עיין לעיל פ"ד ה"י יעו"ש).

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.