קרית ספר/מעילה/ח

קרית ספר ‏ מעילה ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

הפועלים שעושין בהקדש אף ע"פ שפסקו להם מזונות לא יאכלו מגרוגרות של הקדש אלא נותנין להם דמי מזונות ואם אכלו מעלו מעילה פרק וולד חטאת מתניתין הפועלים לא יאכלו מגרוגרות הקדש ואף על גב דכתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת וגו' ובפועל הכתוב מדבר כרם רעך אמר רחמנא ולא כרם הקדש. הדש כרשיני הקדש הרי זה חוסם את הפרה שם במשנה וכן פרה מכרשיני הקדש ובגמרא מאי טעמא אמר רב אחדבוי לא תחסום שור בדישו דישו שלך ולא דישו של הקדש כלומר כי דש בשלך לא תחסום אבל כי דש בשל הקדש אתה חוסם דעניינא כולה בחולין קמיירי.

ג

אין מחללין את ההקדש על המלאכה ליתן לאומן שכרו מבהמת הקדש או טלית הקדש אלא מחללין אותן על המעות ואחר כך נותנין פרק קמא דמעילה בתוספת' כלשון רבינו ובפרק בתרא דתמורה תנן ואין נותנין מהם לאומנים בשכרן מה שאין בקדשי בדק הבית ובגמרא הא קדשי בדק הבית נותנין מנא הני מילי אמר רבי אבהו דאמר קרא ועשו לי משלי ומשמע ליה לרב ז"ל דדוקא מקדשי בדק הבית אחר חילול כדתניא בתוספתא אבל בתוספות פי' דמשום הכי איצטריך קרא דועשו לי משלי דמאותן עצמן שהוקדשו נותנים לאומנים בשכרן ואפילו לדעת הרב ז"ל לא הוי אלא מדרבנן.

ד

כשבונים במקדש אין לוקחין עצים ואבנים מן ההקדש אלא בונין הכל מן החול ואחר כך מחללין מעות ההקדש על הבנין שם במעילה פרק וולד מימרא דשמואל בונין בחול ואחר כך מקדישים אמר רב פפא היינו טעמא דלא ניתנה תורה למלאכי השרת דאי אפשר דלא יתבי בטול דבנין מפני החמה ונמצא מועל דדילמא בעי למיזגא וזגא עלייהו ואישתכח דקא מעל בקודשא ולהכי יהיו חול ואחר כך מחללין המעות על הבנין וכי תנן הגזברים שלקחו עצים מועלין בהם מיירי בעצים דיומיה שדעתו לבנותן בו ביום שלקחן דהשתא ליכא למיחש דילמ' אתי למזגא עלייהו הואיל ובני להו לאלתר אבל כי לא בני לאלתר בונין בחול כדאמ' מדרבנן דילמא אתי ליהנות כדאמ'.

ה

כשפוסקין עם האומנים לבנות במקדש פוסקין באמה בת עשרים וכשמחזירים מושחין באמה בת עשרים וארבע כלים פרק י"ו תנן האומנים נוטלין בקטנה ומחזירים בגדולה כדי שלא יביאו לבית המעילה והיינו מדרבנן.

ו

תנאי בית דין שיהיו הכהנים נאותין במלח ובעצים באכילת קרבנות פרק ז' דשקלים תנן אמר רב שבעה דברים התקינו בית דין וכו' ועל המלח ועל העצים שיהו הכהנים נאותין בהם ומייתי לה פרק הקומץ רבה ואמר שמואל לא שנא אלא לקרבנם אבל לאכילה לא ומסקינן מאי לקרבנם לאכילת קרבנם ומאי לאכילה לאכילה דחול דאף על גב דאמר מר יאכלו אהרן ובניו ובסיפיה דקרא כתיב יאכלוה ודרשינן הכי יאכלו עמה חולין ותרומה בזמן שהיא מעוטה ויאכלוה דסיפא שלא יאכלו עמה חולין ותרומה בזמן שהיא מרובה ואימא הואיל והני חולין צורך אכילת קדשים הם ליתיב להו מלח קמשמע לן.

ז

מלח שעל גבי האבר מועלין בו שעל גבי הכבש ושעל ראש המזבח [אין מועלין בו] שם בריתא וא"ר מתנה מאי קראה דשעל גבי האבר מועלין דכתיב והשליכו עליהם הכהנים מלח והעלו אותם עולה לה' אלמא דאבר עם מלחו שניהם קרויים עולה ואיפשר דגמרא גמירי לה דמועלין עד דאסמכינהו אקרא כדאמר' בכמה דוכתין אבל שעל הכבש שנופל שם כשמולחים את הקומץ ושעל גבי המזבח אין מועלין דשוב אינו ראוי.

ח

הקרבנות מכלל החוקים ואמרו חכמים שבשביל עבודת הקרבנות העולם עומד והקדימה תורה ציווי על החקים כדכתיב ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.