מעשה רקח/מעילה/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעשה רקחTriangleArrow-Left.png מעילה TriangleArrow-Left.png ז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
חידושים ומקורים מנחת חינוך
מעשה רקח
מקורי הרמב"ם לרש"ש
קרית ספר
שער המלך
שרשי הים
תשובה מיראה


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ספר מעשה רקח פרק ז מהלכות מעילה

א[עריכה]

מי ששגג וכו'. אף דבכל התורה כולה אין שליח לדבר עבירה דדברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין כבר ילפי לה מקרא בקידושין דף מ"ב דמעילה איתקש לתרומה וא"ת כיון דמעילה לא שייכא אלא בשוגג כמ"ש רבינו בפ"א הל' ב' איך שייך דברי הרב וכו' כבר תירצו התוס' שם דאפילו נזכר השליח דהו"ל מזיד אפ"ה בעה"ב מעל ועיין לרבינו לקמן הל' ה'. ומ"ש בספרי רבינו

תן לי מאותו בשר תיבת לי היא מיותרת:

אע"פ שאמר השולח לא היה בלבי שיביא אלא מן המגדל וכו'. מדדייק לכתוב אלא מן המגדל משמע דאם אמר לא היה בלבי שיביא מחלון זה והביא לו מזה כגון שהיו שם הרבה חלונות לא מעל דאל"כ הו"ל לרבינו לאשמועינן הך רבותא אמנם התוס' שם כתבו בפירושא דמתני' כי הך דהיו שם הרבה חלונות וכו' ואפ"ה בעה"ב מעל שהרי נעשה שליחותו ודברים שבלב אינן דברים ואפשר שגם רבינו יודה דאם היו שם הרבה חלונות הוא הדין והוא הטעם אלא דמסתמא בשאין שם אלא חלון אחד קאמר:

ב[עריכה]

ובכל התורה כולה וכו'. אין למדין מן הכללות אפילו במקום שנאמר בהם חוץ דהא איכא גנב דעשאה:

ו[עריכה]

וכן פרוטה שנתערבה וכו'. הקשה מרן ז"ל וא"ת וליבטל ברובא וי"ל דדבר שיש לו מתירין הוא אי נמי מטבע חשוב ולא בטיל ע"כ ואיני יודע דאיך נעלם מעיני כבודו דברי התוס' שם שהקשו קושיא זו וכתבו דאין לומר בזה משום דבר שיש לו מתירין דאינו אלא מדרבנן וכתבו וצ"ל דליכא אלא חד כיס דליכא ביטול אי נמי מטבע חשיב ולא בטיל ע"כ ותו קשה למרן ז"ל דמדברי רבינו פט"ו דמאכלות אסורות נראה דדשיל"מ אינו אלא מדרבנן ובפט"ז הזכיר דבר חשוב ושבמנין דאינן אלא מדרבנן והכי מסתברא דהיכן מצינו בפסוק דבר זה. והנה ראיתי להרב חיים אבעלפיה ז"ל פרשת ויקרא דף י"א שחלק על הפר"ח שכתב כן והביא ראיה ממ"ש רבינו פי"ח דמעשה הקרבנות דאם גנב והקדיש ושחטו בחוץ אחר יאוש חייב כרת אף שיאוש כדי לא קני אוקמוה רבנן ברשותיה לחייבו כרת וכו' ע"כ. ואינו נראה אחרי המחילה דהתם מפני איסור הגנבה שעשה קנסוהו חז"ל ואוקמוה ברשותיה לחייבו כרת וכדאמרינן נמי גבי חמץ בשש משום דפשע ולא ביטל משא"כ הכא שנתערבה הפרוטה מעצמה והוא לא פשע בה באיזה דין (ו)חייבוהו ועיי"ש בלשונות דף קמ"ב שהוסיף להקשות על דברי מרן ז"ל גם המל"מ ז"ל פלפל בזה דבאמת דבר חשוב הוא ואנחנו לא נדע עד יבא מורה צדק:

ז[עריכה]

אמר כיס מכיסי וכו'. מרן ז"ל הקשה שזה סותר למ"ש פט"ז ממעשה הקרבנות באומר שור משוורי הקדש ע"כ ותחילה נבאר לשון רבינו וכוונתו במה שסיים ויהנה בקטן דכיון שכבר חילל על הכל מאי איריא קטן אלא ודאי שכוונתו דאף שאמרנו מועלין בכולן ומועלין במקצתן מ"מ הקטן לא בא לכלל איסור מעולם ומה שכתב זה בסוף הלשון היינו מפני שתחילה העתיק לשון התוספתא ושם לא נאמר לשון זה לכך הוצרך לבאר ולהוסיף דבשור משוורי לעולם הוא מותר בקטן שהרי לא נאסר אלא הגדול והבינוני והן הן דבריו בפט"ז דמעשה הקרבנות דאם אמר אחד משוורי הקדש בין יהיו שנים או יותר משנים אין הקטן בכלל ולכוונה זו הוסיף בקטן ומעתה הן הן דברי רב נחמן בשלהי מנחות דקאמר לא שנו אלא דאמר אחד משוורי אבל אמר בשוורי הגדול קאמר תורא בתוראי קאמר ע"כ הרי דהקפידה היא במ"ם או בבי"ת וכן זכיתי ומצאתי להרב ברכת הזבח ז"ל אכן בשו"ת זרע אברהם ז"ל חלק עליו בחלק חו"מ דף נ"ה ע"ג מכח דברי מרן שם שכתב ומ"ש שור שבשוורי וכו' וטעמא משום דשור שבשוורי משמע המעולה שבהם ע"כ. האמנם האמת יורה דרכו דמרן ז"ל הבין בדברי רבינו כאן דמדכתב מועלין בכולן משמע דכולן שוין באיסור ושם לא אסר אלא הגדול וחוששין לבינוני אמנם לפי דרכינו גם כאן הדין כן שלא נאסר אלא הגדול והבינוני אבל הקטן הותר מעיקרו דסתם מקדיש בעין יפה מקדיש וחוששין אף לבינוני כמ"ש בגמרא וכבר הרב גופיה חזר בדבריו עיי"ש.

אלא שראיתי לרבינו בפכ"א דהלכות מכירה הל' י"ט שכתב האומר לחבירו בית מביתי ושור משוורי אני מוכר לך נותן לו הקטן שבהם וכו' ולכאורה קשה טובא דמשוורי במ"ם משמע דגדול ובינוני קאמר כמ"ש כאן ובמעשה הקרבנות ואוקמתת הגמרא ג"כ היא (כ)בביתי ובשוורי בבי"ת ולא במ"ם עד שראיתי בס' ידי אליהו ז"ל בדף ק"ט שהגיה בפשיטות בדברי רבינו שצ"ל בבי"ת ובשוורי בבי"ת עיי"ש ואחרי המחילה לא כן אנכי עמדי דבגמרא אוקמוה לברייתא דבית בביתי הכי מכח דשאני לוקח דידו על התחתונה וקאמר השתא דאתית להכי אפילו תימא עלייה דגריעא יד בעל השטר על התחתונה א"כ מטעם זה גם בית מביתי במ"ם דבקדש יש בכללו גדול ובינוני נימא הכי מכח דידו על התחתונה ואין זה פלא לומר שזה דעתו של רבינו כיון שאין שום ביאור בשטר וידו על התחתונה ועוד אני אומר שהדברים ק"ו ומה בבית דבעלמא הגדול דוקא קאמר אפ"ה גבי לוקח אין לו אלא הקטן במ"ם דבעלמא לאו דוקא גדול לא כ"ש גבי לוקח ודו"ק כי נראה לענ"ד נכון:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון