ערך/לפני עור: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←היכא שהאיסור הוא רק לעיוור: הפתח"ת כבר הובא בקטע הקודם) |
|||
| (23 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== הנחת מכשול ממש אם הוי לפנ"ע == | |||
המנחת חינוך מצוה רל"ב מסתפק אם הלאו דלפני עור הוא ג"כ כפשוטו, שלא להניח מכשול לפני עור, או דדרשת חז"ל על גרימת עבירה וכדו' מוציאה הפסוק מפשוטו, יעו"ש מסקנתו. | |||
== באיסור דרבנן == | == באיסור דרבנן == | ||
עי' אחיעזר ח"ג {{ממ|[[אחיעזר/ג/סה|סי' ס"ה]]}}, ודברי הגרי"ש כהנמן ועליהם במשאת המלך {{ממ|[[משאת המלך/במדבר/ל#יג|במדבר ל יג]]}}. | עי' אחיעזר ח"ג {{ממ|[[אחיעזר/ג/סה|סי' ס"ה]]}}, ודברי הגרי"ש כהנמן ועליהם במשאת המלך {{ממ|[[משאת המלך/במדבר/ל#יג|במדבר ל יג]]}}. | ||
בשו"ת פני יהושע {{ממ|[[פני יהושע/חושן משפט/ט|חו"מ ט]]}} מסתפק אם יש בזה איסור לפנ"ע דאורייתא, וכן במנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/רלב|מצוה רלב]], ועי' ב[[מנחת חינוך/שכג|מצוה שכג]]}}. ומביאים מתוס' {{ממ|[[תוספות/עבודה זרה/כב/א|ע"ז דף כב.]]}} שאומר להדיא שיש איסור דאורייתא, דלא גרע ממשיא עצה שאינה הוגנת. וכך גם הביא בספר קובץ הערות {{ממ|[[קובץ הערות/עה#ב|סימן עה אות ב]]}}, וכ"כ בכנסת הגדולה {{ממ|[[כנסת הגדולה/יורה דעה/נה/הגהת בית יוסף#פט|יו"ד סימן נה הגהת ב"י אות פט]]}} לדעת רשב"א ור"ן. אמנם תוס' בחגיגה י"ח (ד"ה חולו)<!-- אין דיבור המתחיל כזה -->, רמב"ן {{ממ|[[רמב"ן/עבודה זרה/כב/א|ע"ז כב.]]}}, וריטב"א {{ממ|ריש מו"ק}}{{דיוק מקור}}, חולקים. ובחגיגה י"ג{{דיוק מקור}} מחלק תוס' בין אם יש אסמכתא חזקה ללא{{הערה|ועיין מנחת חינוך.}}. ובשו"ת אגרות משה {{ממ|יו"ד ח"א סימן ג}} ובספר דברות משה {{ממ|שבת סימן ב ענף ב | בשו"ת פני יהושע {{ממ|[[פני יהושע/חושן משפט/ט|חו"מ ט]]}} מסתפק אם יש בזה איסור לפנ"ע דאורייתא, וכן במנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/רלב|מצוה רלב]], ועי' ב[[מנחת חינוך/שכג|מצוה שכג]]}}. ומביאים מתוס' {{ממ|[[תוספות/עבודה זרה/כב/א|ע"ז דף כב.]]}} שאומר להדיא שיש איסור דאורייתא, דלא גרע ממשיא עצה שאינה הוגנת. וכך גם הביא בספר קובץ הערות {{ממ|[[קובץ הערות/עה#ב|סימן עה אות ב]]}}, וכ"כ בכנסת הגדולה {{ממ|[[כנסת הגדולה/יורה דעה/נה/הגהת בית יוסף#פט|יו"ד סימן נה הגהת ב"י אות פט]]}} לדעת רשב"א ור"ן. אמנם תוס' בחגיגה י"ח (ד"ה חולו)<!-- אין דיבור המתחיל כזה -->, רמב"ן {{ממ|[[רמב"ן/עבודה זרה/כב/א|ע"ז כב.]]}}, וריטב"א {{ממ|ריש מו"ק}}{{דיוק מקור}}, חולקים. ובחגיגה י"ג{{דיוק מקור}} מחלק תוס' בין אם יש אסמכתא חזקה ללא{{הערה|ועיין מנחת חינוך.}}. ובשו"ת אגרות משה {{ממ|יו"ד ח"א סימן ג}} ובספר דברות משה {{ממ|שבת סימן ב ענף ב}} כתב שאולי התוס' בע"ז מיירי באיסור דרבנן, עיי"ש, (וכ"כ בחידושי הר"ן שם), ולתוס' {{ממ|[[תוספות/בבא מציעא/י/ב|ב"מ י:]]}} יהא איסור דאורייתא. | ||
ובשו"ת אחיעזר {{ממ|[[אחיעזר/ג/סה#ט|ח"ג סימן סה אות ט]]}} אומר שיש דין מיוחד במכשיל בעבירה שאסור גם בנכשל מזיד ודלא כבמכשיל בעצה רעה, והובא לעיל, ואומר שם שלפי"ד ה(תוס' שהובא ב)פנ"י שלא גרע ממשיא עצה שאינה הוגנת, א"כ בנכשל מזיד ומכשילו באיסור דרבנן לא יהא לפנ"ע דאורייתא כי גם במשיא עצה אין איסור. ומסיים שאולי באיסורים תמיד חשיב כשוגג, וכנ"ל. | ובשו"ת אחיעזר {{ממ|[[אחיעזר/ג/סה#ט|ח"ג סימן סה אות ט]]}} אומר שיש דין מיוחד במכשיל בעבירה שאסור גם בנכשל מזיד ודלא כבמכשיל בעצה רעה, והובא לעיל, ואומר שם שלפי"ד ה(תוס' שהובא ב)פנ"י שלא גרע ממשיא עצה שאינה הוגנת, א"כ בנכשל מזיד ומכשילו באיסור דרבנן לא יהא לפנ"ע דאורייתא כי גם במשיא עצה אין איסור. ומסיים שאולי באיסורים תמיד חשיב כשוגג, וכנ"ל. | ||
וע"ע בשדי חמד {{ממ|כללים מערכת ו כלל כ"ו אות כ"א, ובקונטרס דברי חכמים סימן לו כרך ה' עמוד 341}}, ובספר בית ישי {{ממ|סימן י}}. | וע"ע בשדי חמד {{ממ|כללים מערכת ו כלל כ"ו אות כ"א, ובקונטרס דברי חכמים סימן לו כרך ה' עמוד 341}}, ובספר בית ישי {{ממ|סימן י}}. | ||
ובשו"ת הרדב"ז בלשונות הרמב"ם {{ממ|חלק ה', סי' רט"ו (אלף תקע"ט)}} כתב שאין בזה איסור, ורק ר' עיליש דגברא רבה הוא היה נזהר בזה (ולפי"ז יש עניין מסויים לא לעשות זאת). וע"ע בפרי מגדים {{ממ|[[פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/סב | ובשו"ת הרדב"ז בלשונות הרמב"ם {{ממ|חלק ה', סי' רט"ו (אלף תקע"ט)}} כתב שאין בזה איסור, ורק ר' עיליש דגברא רבה הוא היה נזהר בזה (ולפי"ז יש עניין מסויים לא לעשות זאת). וע"ע בפרי מגדים {{ממ|[[פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/סב|יו"ד סימן סב שפ"ד סק"ט]]}} שמשמע לכאורה שאין איסור <!-- ע"ש, ואולי י"ל שדיבר שם כלפי איסור דאורייתא, ואין איסור דרבנן כי מיירי שם בגוי, וס"ל כדעת הש"ך יו"ד קנ"א סק"ו. ודוק - הערה זו מקומה בדף שיחה. -->. | ||
ובשו"ת יהודה יעלה {{ממ|[[יהודא יעלה/אורח חיים/ד|או"ח סימן ד]]}} הביא מתוספתא דדמאי {{ממ|סופ"ב}} שמשמע שיש איסור, אך שם יש טעמים מיוחדים של סכנה שאני ושאין מאכילין טהרות לעם הארץ. והמגי"ה שם מביא שמהגמרא ב"מ י'{{דיוק מקור}} יש להוכיח שיש איסור לפנ"ע, כי קידושי גרושה לכהן בלי ביאה הוי איסור דרבנן ולא דאורייתא. ומהר"י כותב שם לבסוף, שצ"ל שתוס' בחגיגה י"ח{{דיוק מקור}} שאומר שאין איסור הוא רק להו"א של רבה בע"ז {{ממ|ט"ו}}{{דיוק מקור}}, וקי"ל שאסור, ואומר שכן פסק הרמ"א באו"ח סימן קס"ג. (לשון הרמ"א הוא 'משום לפנ"ע', ויל"ד אם זה ממש לפנ"ע או רק דר' משום לפנ"ע הואיל ומסייע. ועי' שו"ת מהרש"ג {{ממ|[[שו"ת מהרש"ג/ב/ק|ח"ב סימן ק]]}} שכ"כ אההיא דב"מ עה:{{דיוק מקור}}). | ובשו"ת יהודה יעלה {{ממ|[[יהודא יעלה/אורח חיים/ד|או"ח סימן ד]]}} הביא מתוספתא דדמאי {{ממ|סופ"ב}} שמשמע שיש איסור, אך שם יש טעמים מיוחדים של סכנה שאני ושאין מאכילין טהרות לעם הארץ. והמגי"ה שם מביא שמהגמרא ב"מ י'{{דיוק מקור}} יש להוכיח שיש איסור לפנ"ע, כי קידושי גרושה לכהן בלי ביאה הוי איסור דרבנן ולא דאורייתא. ומהר"י כותב שם לבסוף, שצ"ל שתוס' בחגיגה י"ח{{דיוק מקור}} שאומר שאין איסור הוא רק להו"א של רבה בע"ז {{ממ|ט"ו}}{{דיוק מקור}}, וקי"ל שאסור, ואומר שכן פסק הרמ"א באו"ח סימן קס"ג. (לשון הרמ"א הוא 'משום לפנ"ע', ויל"ד אם זה ממש לפנ"ע או רק דר' משום לפנ"ע הואיל ומסייע. ועי' שו"ת מהרש"ג {{ממ|[[שו"ת מהרש"ג/ב/ק|ח"ב סימן ק]]}} שכ"כ אההיא דב"מ עה:{{דיוק מקור}}). | ||
==כשמכשילו באופן שיעבור בשוגג== | |||
'''כשיעבור חברו בשוגג.''' סמ"ע חו"מ סי' ע' סק"ב דבספק לא חיישינן. ושו"ת פרי יצחק ח"א סי' מח הקשה מתוס' ע"ז ו: ד"ה מנין שמבואר דגם כשהנכשל שוגג המכשיל עובר בלפני עור. ועי' מה שתירץ. ועי' משמרת חיים ח"ג, ענינים שונים, אות ט'. | |||
==המכשיל את חברו ב"נתכוין לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה"== | ==המכשיל את חברו ב"נתכוין לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה"== | ||
| שורה 19: | שורה 25: | ||
== אם לפני עור הוא לאו בפני עצמו או איסור נלווה לכל איסור ואיסור == | == אם לפני עור הוא לאו בפני עצמו או איסור נלווה לכל איסור ואיסור == | ||
דנו אם לפנ"ע הוא לאו שבכללות, ראו דברי הגרי"ש כהנמן (הידועים, הובאו בין היתר במשאת המלך {{ממ|[[משאת המלך/במדבר/ל#יג|במדבר ל יג]]}}). ועי' תוספות ישנים {{ממ|[[תוספות ישנים/שבת/ג/א|שבת ג.]]}}; ורא"ש{{ | דנו אם לפנ"ע הוא לאו שבכללות, ראו דברי הגרי"ש כהנמן (הידועים, הובאו בין היתר במשאת המלך {{ממ|[[משאת המלך/במדבר/ל#יג|במדבר ל יג]]}}). ועי' תוספות ישנים {{ממ|[[תוספות ישנים/שבת/ג/א|שבת ג.]]}}; ורא"ש {{ממ|[[רא"ש/שבת/א/א|שם פ"א סימן א]]}} ור"ן {{ממ|[[ר"ן/שבת/ג/א|שם ג.]]}}, שעמדו בדברי המשנה {{ממ|[[בבלי/שבת/ב/א|שם ב.]]}} "ובעל הבית פטור... והעני פטור" דהיינו לענין איסור שבת, אבל מצד לפני עור הוא חייב. וב[[תוספות רבי עקיבא איגר/שבת/א#א|תוס' רעק"א על המשניות שם]] כתב שנפק"מ בזה אם נחשב מומר לחילול שבת וייפסל לכל התורה כולה ולענין שחיטה {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/ב#ה|יו"ד סי' ב סעיף ה]]}}, משא"כ אם הוא מצד לפני עור אינו נפסל. ומבואר בדבריו שאין זה לאו נפרד לכל איסור ואיסור דאם היה "לפני עור דחילול שבת" הלא גם בזה היה נעשה מומר. ועי' עוד במיזם חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/שקלים/ג|שקלים ג]]}}. | ||
== היכא שהאיסור הוא רק לעיוור == | |||
אמונת שמואל {{ממ|[[אמונת שמואל/יד|סימן יד]]; הו"ד בפתחי תשובה [[פתחי תשובה/יורה דעה/סב#ג|יו"ד סימן סב סק"ג]]}} כתב שלא נאמר איסור לפני עור לא תתן מכשול אלא במקום שגם אדם זה מחוייב באיסור, אך אם האיסור הוא רק לעיוור לא נאמר דין זה. ולכן נקט שם שמותר לישראל ליתן סם לנכרית להפיל עוברה אף שבן נח מצווה על העוברין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/נז/ב|סנהדרין נז:]]}} כיון שהישראל לא מצווה על כך. | |||
וכ"כ שיטה מקובצת {{ממ|[[שיטה מקובצת/בבא מציעא/סא/ב|בבא מציעא סא:]]}}, גינת ורדים לפרי מגדים {{ממ|[[גינת ורדים לפרי מגדים/מג|כלל מג]]}}, פתיחה כוללת לפרי מגדים {{ממ|[[פרי מגדים/פתיחה כוללת/ד#ד|ח"ד אות ד]]}}. | |||
יש שביארו הסברא בכך לפי דברי הרב מפוניבז' {{ממ|ראו לעיל}} שאיסור לפני עור הוא סניף בכל איסור ואיסור, ואם אינו בכלל האיסור עצמו לא שייך לאסור עליו להכשיל אחר באיסור זה. | |||
בספר בעליל לארץ {{ממ|מו"ק ה.}} וא"ש פנחס {{ממ|שם}} ביארו עפ"ז מחלוקת רש"י והרמב"ם בביאור סוגיית הגמרא שם, ורש"י ס"ל כאמונת שמואל. | |||
==במכשיל נכרי== | |||
'''אם עובר גם במכשיל נכרי.''' מנ"ח {{ממ|[[מנחת חינוך/רלב#א|מ' רל"ב ס"ק א']]}}. צל"ח {{ממ|[[צל"ח/פסחים/עג/א|פסחים ע"ג א']]}}. | |||
===מכירת איסור לנכרי בחד עברא דנהרא=== | |||
עי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/נדרים/סב|נדרים סב]]}}. | |||
===בלימוד תורה לעכו"ם=== | |||
עי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/חגיגה/יג|חגיגה יג]]}}. | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־00:07, 22 במרץ 2023
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
לפני עור
הנחת מכשול ממש אם הוי לפנ"ע[עריכה]
המנחת חינוך מצוה רל"ב מסתפק אם הלאו דלפני עור הוא ג"כ כפשוטו, שלא להניח מכשול לפני עור, או דדרשת חז"ל על גרימת עבירה וכדו' מוציאה הפסוק מפשוטו, יעו"ש מסקנתו.
באיסור דרבנן[עריכה]
עי' אחיעזר ח"ג (סי' ס"ה), ודברי הגרי"ש כהנמן ועליהם במשאת המלך (במדבר ל יג).
בשו"ת פני יהושע (חו"מ ט) מסתפק אם יש בזה איסור לפנ"ע דאורייתא, וכן במנחת חינוך (מצוה רלב, ועי' במצוה שכג). ומביאים מתוס' (ע"ז דף כב.) שאומר להדיא שיש איסור דאורייתא, דלא גרע ממשיא עצה שאינה הוגנת. וכך גם הביא בספר קובץ הערות (סימן עה אות ב), וכ"כ בכנסת הגדולה (יו"ד סימן נה הגהת ב"י אות פט) לדעת רשב"א ור"ן. אמנם תוס' בחגיגה י"ח (ד"ה חולו), רמב"ן (ע"ז כב.), וריטב"א (ריש מו"ק)[השלם מקור], חולקים. ובחגיגה י"ג[השלם מקור] מחלק תוס' בין אם יש אסמכתא חזקה ללא[1]. ובשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"א סימן ג) ובספר דברות משה (שבת סימן ב ענף ב) כתב שאולי התוס' בע"ז מיירי באיסור דרבנן, עיי"ש, (וכ"כ בחידושי הר"ן שם), ולתוס' (ב"מ י:) יהא איסור דאורייתא.
ובשו"ת אחיעזר (ח"ג סימן סה אות ט) אומר שיש דין מיוחד במכשיל בעבירה שאסור גם בנכשל מזיד ודלא כבמכשיל בעצה רעה, והובא לעיל, ואומר שם שלפי"ד ה(תוס' שהובא ב)פנ"י שלא גרע ממשיא עצה שאינה הוגנת, א"כ בנכשל מזיד ומכשילו באיסור דרבנן לא יהא לפנ"ע דאורייתא כי גם במשיא עצה אין איסור. ומסיים שאולי באיסורים תמיד חשיב כשוגג, וכנ"ל.
וע"ע בשדי חמד (כללים מערכת ו כלל כ"ו אות כ"א, ובקונטרס דברי חכמים סימן לו כרך ה' עמוד 341), ובספר בית ישי (סימן י).
ובשו"ת הרדב"ז בלשונות הרמב"ם (חלק ה', סי' רט"ו (אלף תקע"ט)) כתב שאין בזה איסור, ורק ר' עיליש דגברא רבה הוא היה נזהר בזה (ולפי"ז יש עניין מסויים לא לעשות זאת). וע"ע בפרי מגדים (יו"ד סימן סב שפ"ד סק"ט) שמשמע לכאורה שאין איסור .
ובשו"ת יהודה יעלה (או"ח סימן ד) הביא מתוספתא דדמאי (סופ"ב) שמשמע שיש איסור, אך שם יש טעמים מיוחדים של סכנה שאני ושאין מאכילין טהרות לעם הארץ. והמגי"ה שם מביא שמהגמרא ב"מ י'[השלם מקור] יש להוכיח שיש איסור לפנ"ע, כי קידושי גרושה לכהן בלי ביאה הוי איסור דרבנן ולא דאורייתא. ומהר"י כותב שם לבסוף, שצ"ל שתוס' בחגיגה י"ח[השלם מקור] שאומר שאין איסור הוא רק להו"א של רבה בע"ז (ט"ו)[השלם מקור], וקי"ל שאסור, ואומר שכן פסק הרמ"א באו"ח סימן קס"ג. (לשון הרמ"א הוא 'משום לפנ"ע', ויל"ד אם זה ממש לפנ"ע או רק דר' משום לפנ"ע הואיל ומסייע. ועי' שו"ת מהרש"ג (ח"ב סימן ק) שכ"כ אההיא דב"מ עה:[השלם מקור]).
כשמכשילו באופן שיעבור בשוגג[עריכה]
כשיעבור חברו בשוגג. סמ"ע חו"מ סי' ע' סק"ב דבספק לא חיישינן. ושו"ת פרי יצחק ח"א סי' מח הקשה מתוס' ע"ז ו: ד"ה מנין שמבואר דגם כשהנכשל שוגג המכשיל עובר בלפני עור. ועי' מה שתירץ. ועי' משמרת חיים ח"ג, ענינים שונים, אות ט'.
המכשיל את חברו ב"נתכוין לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה"[עריכה]
עי' משאת המלך במדבר ל יג.
ובספר 'חפץ חיים' (הל' לשה"ר כלל ד' סע' י"א בבמ"ח אות מ"ו), הוכיח מדברי התוס' בקידושין לב. שעובר על לפנ"ע. וכ"כ בשו"ת תורה לשמה (לבעל 'בן איש חי') סו"ס ת"ז, ובספר מנחת אשר (ויקרא ל"ח ה').
אם לפני עור הוא לאו בפני עצמו או איסור נלווה לכל איסור ואיסור[עריכה]
דנו אם לפנ"ע הוא לאו שבכללות, ראו דברי הגרי"ש כהנמן (הידועים, הובאו בין היתר במשאת המלך (במדבר ל יג)). ועי' תוספות ישנים (שבת ג.); ורא"ש (שם פ"א סימן א) ור"ן (שם ג.), שעמדו בדברי המשנה (שם ב.) "ובעל הבית פטור... והעני פטור" דהיינו לענין איסור שבת, אבל מצד לפני עור הוא חייב. ובתוס' רעק"א על המשניות שם כתב שנפק"מ בזה אם נחשב מומר לחילול שבת וייפסל לכל התורה כולה ולענין שחיטה (יו"ד סי' ב סעיף ה), משא"כ אם הוא מצד לפני עור אינו נפסל. ומבואר בדבריו שאין זה לאו נפרד לכל איסור ואיסור דאם היה "לפני עור דחילול שבת" הלא גם בזה היה נעשה מומר. ועי' עוד במיזם חדש על ה(מ)דף (שקלים ג).
היכא שהאיסור הוא רק לעיוור[עריכה]
אמונת שמואל (סימן יד; הו"ד בפתחי תשובה יו"ד סימן סב סק"ג) כתב שלא נאמר איסור לפני עור לא תתן מכשול אלא במקום שגם אדם זה מחוייב באיסור, אך אם האיסור הוא רק לעיוור לא נאמר דין זה. ולכן נקט שם שמותר לישראל ליתן סם לנכרית להפיל עוברה אף שבן נח מצווה על העוברין (סנהדרין נז:) כיון שהישראל לא מצווה על כך.
וכ"כ שיטה מקובצת (בבא מציעא סא:), גינת ורדים לפרי מגדים (כלל מג), פתיחה כוללת לפרי מגדים (ח"ד אות ד).
יש שביארו הסברא בכך לפי דברי הרב מפוניבז' (ראו לעיל) שאיסור לפני עור הוא סניף בכל איסור ואיסור, ואם אינו בכלל האיסור עצמו לא שייך לאסור עליו להכשיל אחר באיסור זה.
בספר בעליל לארץ (מו"ק ה.) וא"ש פנחס (שם) ביארו עפ"ז מחלוקת רש"י והרמב"ם בביאור סוגיית הגמרא שם, ורש"י ס"ל כאמונת שמואל.
במכשיל נכרי[עריכה]
אם עובר גם במכשיל נכרי. מנ"ח (מ' רל"ב ס"ק א'). צל"ח (פסחים ע"ג א').
מכירת איסור לנכרי בחד עברא דנהרא[עריכה]
עי' חדש על ה(מ)דף (נדרים סב).
בלימוד תורה לעכו"ם[עריכה]
עי' חדש על ה(מ)דף (חגיגה יג).
- ↑ ועיין מנחת חינוך.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |