מראי מקומות/אורח חיים/א
סעיף א[עריכה | עריכת קוד מקור]
שיהא הוא מעורר השחר. ולא כתב 'ויהא' ראה ט"ז ולבושי שרד.
ועכ"פ לא יאחר זמן התפלה. ואפילו אינו יכול להתפלל במנין לא יאחר זמן שהציבור מתפללים. הגהות רבי עקיבא איגר.
סעיף ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשו"ע הזכיר רק חילוף ג' אשמורות ולא הזכיר חצות. וכתב המגן אברהם (סק"ד) שדבר זה תלוי בשני יישובי הגמרא בברכות (ג.) אם סימן 'כלבים צועקים' ניתן לשני שלישי הלילה או לחצות, שלתירוץ קמא שניתן לחצות משמע שהוא עת רצון משא"כ לתירוץ בתרא. והביא לדברי הרקנטי (בראשית יד.) שכתב שיש אומרים שזמן בקשת רחמים הוא לסוף הלילה, ואני אכריע שבחצות ראוי לבקש רחמים על כנסת ישראל ובניה ולסוף הלילה יבקש צרכיו.
סעיף ה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ופרשת המן[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הקורא פרשת המן בכל יום מובטח לו שאין מזונותיו נחסרים.
כ"כ הפרישה בסעיף ה' ס"ק יד, והביא כן בשם המהרש"ל מהירושלמי בברכות, וציינו בהערות על הטור דבתשב"ץ קטן גם הביא כן מהירושלמי ולפנינו אינו נמצא, ע"כ, ויש להעיר דהמנהיג בהל' שבת סי' מד, הביא נמי כן מהירושלמי וכתב דהוא בירושלמי בסוף יומא.
ופרשת עולה ומנחה כו'[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אם מועיל לקרוא פרשת הקרבנות קודם שיאור היום
הטוש"ע בסעיף ו, כתבו דלא יאמר אלא ביום, ויש להעיר דכ"כ המנהיג בדיני תפילה סי' יב.