כף החיים/אורח חיים/א

כף החיים ‏ אורח חיים א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] יתגבר כארי וכו'. שיהא הוא מעורר השחר. בשל"ה כתוב סוד לחבר יום ולילה בתורה או בתפלה הן בבוקר הן בערב. מ"א סע"ק א' א"ר או' א' כס"א או' א' ר"ז או' ח:

ב

ב) שם. בהג"ה. שויתי ה' לנגדי תמיד וכו' יצייר שם הוי"ה תמיד נגד עיניו שזה תועלת גדול ליראת ה'. וגם לזכך הנפש. שער רוה"ק יחוד כ"א.

ג

ג) שם. בהג"ה. ולא יתבייש מפני בני אדם וכו' ועכ"פ לא יתקוטט עמהם. ב"י. מג"א סע"ק ב':

ד

ד) שם. בהג"ה. ומיד כשיעור וכו' לאו דוקא אלא ישהא מעט ולא יעמוד פתאום מיד אחר השינה מג"א סע"ק ג'. א"ר שם. כתב בסדר היום ובקומו יאמר מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתיך. וא"צ לזה נט"י אף שידיו מטונפות כי אין מזכיר השם ולא כינוי. ש"צ דף י"ז ע"ד. חי"א כלל א' סוף אות א' ר"ז אות ה' קיצור ש"ע סי' א' אות ב' ואע"ג דהחיד"א בקשר גודל סימן א' אות א' כתב דבמודה אני וכו' יש אומרים שצריך נט"י. כיון דרוב הפוסקים כתבו דאין צריך הכי נקטינן:

ה

ה) יאמר נוסח זה בין בעודו שוכב או יושב. ר"ז שם. ויפסיק מעט בין תיבת בחמלה לתיבת רבה. קיצור ש"ע שם. אבל להוציא ד"ת מפיו בידים מטונפות אסור. א"ז. ש"צ שם. ר"ז שם. ועיין לקמן סימן ד' אות ק"י.

ו

ו) מיד כשניעור משנתו יטול ידיו כראוי אם אינו רוצה לישן אף שנשאר מושכב. א"ר אות ד' בשם של"ה. עט"ז. וכ"כ ברכ"י אות א' בשם דרך חיים:

ז

ז) [סעיף ב'] המשכים להתחנן לפני בוראו וכו'. בזוהר פ' ויגש דר"ז ע"א ספרו בשבח המגיע למי שהוא ער ברגע חצות בכיוון וז"ל ס' נהר שלום דפ"ו ע"ב ומיד אחר שש שעות מי"ב שעות של הלילה שהוא מחצות היום כשהחמה בראש כל אדם שאז הוא חצות היום ודאי בכ"מ בג"ע ובכל האקלימים כנודע כי בג"ע היום והלילה שוים בקיץ ובחורף ומשהתחילו לנטות צללי ערב עד תשלום י"ב שעות אז הוא ודאי חצות הלילה ממש כי בחורף הלילה לווה שעות מתחילת היום ומסופו כמו שתי שלישי התוספת בקירוב מתחילת היום ושליש התוספת בקירוב מסוף היום וכמו כן בקיץ היום לווה מהלילה שעות שליש התוספת בקירוב מתחילת הלילה ושני שלישים בקירוב מסוף הלילה וכנז' בזוהר ויקהל דקצ"ה ע"ב כי אינון שעתי דמתוספן בחורף בלילה דיממא אינון ולא אתחשבו מלילה בר תריסר דאינון דילה וכמו כן אינון שעתי דמתוספן בקיץ ביממא דלילה אינון ולא אתחשיבו בר תריסר דאינון דיליה וכן היה זמן קרבן התמיד של בין הערבים מכי ינטו צללי ערב בין בחורף בין בקיץ הרי לנו מעשה גדול דזמן קרבן התמיד כנז' ואע"פ שבקיץ משינטו צללי ערב עד שקיעת החמה יש יותר משש שעות אותו זמן העודף על הו' שעות הוא מתחלת הלילה הבאה וכן בחורף להיפוך באופן שאחר ו' שעות מי"ב שעות של הלילה כנז' אז הוא חצות הלילה ממש, ותיכף ומיד יתגבר כארי לקום משנתו ויזהר מאד שנא יעבור חצות והוא ישן כי אם יעבור חצות והוא ישן אז הוא טעים טעמא דמותא ומתדבק ומתקשר ברזא דמותא ושליט עליה סטרא דרוח מסאבא כי הוא יורד בחצי הרע דקליפת נוגה כי השינה בחצות הא' של הלילה הוא בבחי' חצי העליון דטוב דקלי' נוגה והוא כי בחי' כו' שעות כא' של הלילה נקראין שתין נשמי כמבואר בדברי כרב ז"ל וכמ"ש בע"ה בכוונת השינה והישן באותן הו' שעות הא' אותה השינה הן מעט הן הרבה נק' שתין נשמי חסר חד ולא טטים טעמא דמותא והוא חי כנז' בזוהר פ' ויגש דר"ז ע"א ואפילו ישן אחר חצות אחר שיאמר הברכות והתיקון חצות אין בכך כלום ולא שליט עליה עוד רוח מסאבא ולא טעים עוד טעמא דמותא אחר שנתעורר בחצות והמשיך המותין לז"א ע"י הברכות כי סכנת האחיזה והשליטה הנז' של הקלי' הוא על מי שהיה ישן מקודם חצות ועבר עליו חצות ולא נתעורר אז שולטין עליו הקלי' כנז' אבל הישן אחר חצות אין להם שליטה עוד עליו ודלא כס' מק"מ שכתב משם הרמ"ז ע"ה על מאמר הזוהר הנ"ז יעו"ש כי גרסת הזוהר שלהם היה בלא הגהת דרך אמת וז"ל הזוהר כי אתפליג ליליא וקדושא עילאה איתער ובר נש נאים בערסיה ולא איתער וכו' ע"ש. והאר"י ז"ל הגיה ובר נש דנאים בערסיה במקום מלת נאים כתב דנאים ר"ל שכבר היה ישן ולא אתער וגם ממה שאמר ולא אתער משמע שכבר היה ישן ולא אתער. ושינת אחר חצות כבר כתבה הרב ז"ל בפי' [בשער הכוונות בדרושי הלילה דרוש ד'] שאם אינו יכול לעמוד כל חצות עד הבוקר שיכול לישן אח"כ באופן שצריך זריזות וזהירות מאד לשמור נפשו שברגע חצות ימצא ניעור בפרט אם שורש נשמתו הוא מזווג יעקב ולאה הנעשה אחר חצות לילה עכ"ל. והביאו ש"צ דף י"ז. וכ"כ ברכ"י אות ה' בשם שב יעקב א"ח סי' א' די"ב שעות אחר חצות היום הוא חצות לילה בשמים ובג"ע הארץ. וכ"כ עיקרי הד"ט סי' א' או' ב' וכ"כ בי"ע אות ב' ר"ז או' ח' שע"ת אות ו' וכתב וכן נראה עיקר וכ"כ בכף החיים למהרח"פ סי' ג' או' ל"ג דסברא זו היא מוסכמת מש"ס ופו' ומקובלים כמ"ש בספרו לב חיים ח"א סי' ו' ורו"ח סי' א' או' ך' יעו"ש. וכ"כ הרה"ג בן איש חי פ' וישלח אות ד':

ח

ח) ואף מי שלא נתעורר בנקודות חצות אלא אחר שעה או ב' צריך לקום באותה שעה ולא יאמר כיוון שלא נתעורר בנקו' חצות ישאר ישן אלא כל מה שמקדים בקימה מן השינה עדיף טפי לטעם הנז' כדי שלא יתאחזו בו החיצונים ויטעום טעם מיתה זמן ארוך ואם גם זאת אינו יכול לעשות לפחות ישתדל לקום קודם עלות השחר כדי שיכול לומר תיקון חצות ולחבר לילה ויום בתורה כמבואר לקמן:

ט

ט) בליל שבת מי שאינו ניעור בנקודת חצות ועבר עליו חצות בשינה יש להסתפק אם מתלבשים בו החיצונים וטועם טעם מיתה או כיון שלא יש להם אחיזה לחיצונים בשבת כמבואר בשער הכוו' בדרושי שבת ובשער המצות פ' בשלח ופ' בהר סיני וכ"כ אמל"י במערכת התיו או' ע"ד וז"ל נמצא דקלי' נוגה בשבת הטוב שבה הכלים שבה עולים למעלה וכו' עי"ש א"כ גם אדם התחתון אין מתלבשים בו. אח"כ ראיתי בס' ש"ש ח"ג בדרוש א' משנוי התפילות או' ח' דכתב דאין צורך לקום בליל ש"ק בחצות לילה דלילה כהיום יאירו ואין פחד מהחצונים יעו"ש וכ"כ בספרו ש"ש ח"ד הנקרא פתח עינים בדרוש תיקון חצות. ומ"מ גם בלילי שבת ויו"ט ישתדל לקום בחצות כדי שלא יבטל הרגלו וגם מטעם שכתבנו בסי' רל"ח או' ג' יעו"ש.

י

י) הקם בחצות לילה וקרא תיקון חצות ולא היה יכול לעמוד עד אור הבקר יוכל לישן אח"כ רק ישתדל לקום אחר שינתו מעט קודם עמוד השחר לעסוק בתורה כדי לחבר הלילה עם היום בעסק התורה וז"ל שער הכוונ' בדרושי הלילה דרוש ד' ודע כי שעיקר הוא שצריך להשתדל בכל כוחו לעסוק בתורה כל חצות לילה עד שיעלה עמה"ש וילך להתפלל ולא יפסיק בשינה כלל ודבר זה אין למעלה ממנו אבל אם אין באדם יכולת להיותו ניעור כל חצות האחרונה של הלילה אז יקום ממש בחצות ויבכה על החורבן כמו חצי שעה כנ"ל ואח"כ תעסוק בתורה שעה אחרת וכו' ואח"כ תחזור לישן ובלבד שתחזור ותקום כמו חצי שעה קודם עה"ש ותחזור לעסוק בתורה באופן שקודם שיעלה עה"ש תהיה מתקשר עם השכינה וכו' וזה סוד אעירה שחר אני מעורר השחר כי העיקר הוא שיהא ניעור בעת עה"ש עכ"ל:

יא

יא) בעשי"ת בחול אין אומרים תקון רחל וכן בכל ימי העומר. אמל"י בקו' שפת אמת אות ג' וכתב הרה"ג בן א"ח שם אות ה' דמנהג החסידים בעה"ק ת"ו דא"א תי' רחל אחר המולד קודם ר"ח ואע"פ שמתוודים בו ביום וכן עשה מנהג בגדאד יע"א וכ' עוד שם בשם כף החיים סי' ג' אות ל"ה דא"א תיקון רחל בבית האבל ולא בבית החתן ובתשובתו רב פעלים העלה דגם היחיד בינו לבין עצמו לא יאמר תי' רחל בבית החתן מיהו בליל המילה היחיד יאמר בצנעה ובלחש אבל אבי הבן עצמו לא יאמר דיו"ט שלו הוא:

יב

יב) בשנת השמטה א"א תיקון רחל בא"י אבל בחוצה לארץ אומרים. אמל"י שם אות ב' וכ"כ כף החיים שם או' ל"ו בשם כמה פו' יעו"ש. וכ"כ בספרו רו"ח או' כ"ד. ועיין בשער המצוות פ' בהר סיני ובת' רב פעלים ח"א בק"ו סוד ישרים סי' י "ד:

יג

יג) תיקון לאה א"א בליל שבת ור"ה וכפור ופסח ושבועות וסוכות וש"ע וכן א"א בחו"ה של פסח אבל בחו"ה של סוכות אומרים תיקון לאה. אמל"י שם באות ג' בן א"ח שם אות ז':

יד

יד) בליל ט"ב א"א תי' לאה אבל תיקון רחל אומרים. ברכ"י סי' תקנ"ב אות י"א, בן א"ח פ' דברים אות כ"ה:

טו

טו) אין הנשים אומרים תיקון חצות גם לא יאמרו התנ"ך בליל חג השבועות וכן שאר הלמוד של ליל חג השבועות אבל לימוד של משנה תורה ותהילים בליל הו"ר מנהגם ללמוד. בן א"ח שם או' ו' ובספרו רב פעלים שם סי' ט' מיהו מדברי שער הכוו' דף נ"ד ע"א משמע דגם הנשים חייבות בת"ח והוא שכתב שם וז"ל והיכן מקומה עתה בלילה כי ירדה אל הבריאה שם היא צועקת ושואלת לשי"ת על חורבן בית מקדשא וכמש"ה קול ברמה נשמע וכו' רחל מבכה וכו' וכ"כ שם בסוף ע"ב וכמו שהקב"ה יושב ושואג וכו' כמו כן נוקבה בוכה וצועקת וכו' וכ"כ שם בע"ג יעו"ש וגם תיקון לאה נראה משם דיכולה לומר שכתב וגם היא נותנת זמירות והודאות אליו וכו' יעו"ש ותי' לאה אינו אלא מזמורים כנודע. ומ"ש שם ברב פעלים הטעם משום דאין או' מקרא בלילה י"ל דבר הצורך שאני דהא גם אנשים ע"פ דברי האר"י ז"ל אין או' מקרא בלילה ואפ"ה או' ת"ח. ומ"ש עו"ש שלא נמצא ולא נשמע שהנשים יאמרו ת"ח י"ל מפני שבנערותן עסוקים בגידול בנים וכו' וכיון דדש דש ועוד דהא כמה וכמה אנשים יש ג"כ דאין או' ת"ח אלא רק היראים וע"כ גם הנשים לא נהגו אבל מי שיש לה יר"ש ורוצה לקיים אמירת ת"ח תע"ב. ועיין עוד לקמן סי' תצ"ד או' ח' ודוק:

טז

טז) אם אין שהות קודם עלות השחר לומר תיקון חצות וגם לעסוק בתורה תיקון חצות עדיף טפי שער הכוו' שם וכן בחודש אלול שאומרים סליחות ואין פנאי לומר תיקון חצות וסליחות וצריך לבטל אחד מהם טוב שיאמר תיקון חצות והוא עיקר גדול יותר ויותר מהסליחות ברכ"י סי' תקפ"א אות ג' כף החיים שם או' ל"ג רו"ח או' כ"ב בן א"ח פ' וישלח אות ז':

טז) אחר שעלה עמוד השחר לא יאמרו תיקון חצות בין תיקון רחל בין תיקון לאה בן א"ח שם אות ח' ועי"ש שכתב דמ"ש בל"ח ח"א סי' ו' דגם אחר ע"ה כיון שלא הגיע זמן ציצית יכולין לומר ת"ח אין לסמוך ע"ז יעו"ש.

יח

יח) בעת שיאמר ת"ח ישנה מקומו מתחילת תי' רחל עד אחר שיגמור תיקון לאה בין שהוא אומר בביתו בין שהוא אומר בבהכ"נ וקודם שיאמר פתיחת אליהו ז"ל אז ישב במקומו העיקרי שרוצה ללמוד שם מיהו בזמן שא"א תי' רחל אלא רק תיקון לאה בלבד א"צ לשנות מקומו ואותם הנוהגין ליתן אפר במקום הנחת תפילין כשאומרים תי' רחל כמ"ש רבינו האר"י ז"ל מנהגם להניחו עד גמר תי' לאה והכי מסתברא, בן א"ח שם אות ח':

יט

יט) זה סדר אמירת ת"ח ע"פ דברי רבינו האר"י ז"ל בשער הכוו' בדרושי הלילה דרוש ת"ח דרוש א' בתחלת תי' רחל צריך שתלך ותשב אצל הפתח סמוך למזוזה ותסיר המנעלים ותשב יחף ותעטוף ראשך כאבל ותרבה בבכיה כפי כוחך (ועיין בזוה"ק פ' בשלח נ"ה ע"ב שכתב דכל ב"נ דבכי וארים קליה על חרבן ביתיה דקב"ה זכיה למה דכתיב לבתר יחדו ירננו וזכי למחמי ליה בישובא בחדוותא עכ"ל) ותקח אפר מקלה ותשים על מצתך במקום הנחת תפילין גם תכוף ראשך ותחבק פניך בקרקע ממש ותכוין בזה על שריפת התורה שנעשית אפר וגם תכוין איך מיום שנחרב ביה"מ ונשרפה התורה נמסרו סודותיה ורזיה לחיצונים וזה נקרא גלות התורה בעה"ר:

יט) ותאמר תחלה על נהרות בבל וכו' ותכון לבכות על חורבן הבית ואח"כ מזמור לאסף אלהים באו גוים וכו' ותכוין לבכות על הריגת הצדיקים ואח"כ תאמר פסוקים אלו זכור כ' מה היה לנו וכו' עד סיום מגי' איכה ותכפול בסוף פ' השיבנו וכו' ואח"כ תאמר פסו' ישעיה סי' ס"ג והם הבט משמים וראה וכו' כי אתה אבינו וכו' למה תתענו וכי' למצער ירשו וכו' ואח"כ פסו' שבסי' ס"ד והם ועתה ה' אבינו וכו' אל תקצוף וכו' ערי קדשיך וכו' העל אלה וכו' ואח"כ תאמר פסו' דנחמה שבסי' ס"ב והם על חמותיך ירושלים וכו' ואל תתנו דמי לו וכו' נשבע ה' בימנו וכו' כי מאספיו יאכלהו וכו' ואח"כ תאמר ג' פסו' אלו וכם אתה תקום תרחם ציון וכו' כי רצו עבדיך וכו' בונה ירושלים וכו' והרי נשלם ענין תי' רחל:

יט) ואח"כ תתחיל בתי' לאה ותאמר מזמור כאיל תערוג וכו' ומזמור שאחריו שפטני וכו' יענך וכו' לה' הארץ ומלואה וכו' אלהים יחננו ויברכנו וכו' הללויה אודה וכו' ובליל ר"ח סימנם כלא"ה שהם כאיל תערוג לה' הארץ אלהים יחננו הללויה אודה והענין הוא כי אם הם לילי ר"ח או ימים שאין בהם נפ"א אין לבכות ולהתאבל על החורבן וגם א"ל כל המזמרים והפכו' אלא יתחיל ויאמר מזמורים אלו שסי' כלא"ה בלבד ואח"כ יעסוק בתורה:

יט) גם צריך שתדע שאחר שכבר גמרת כל המזמור של הללויה וכו' צריך שתבכה בכל לילה על עונותיך ותבקש מחילה מלפניו יתברך ולכן אחר שתאמר מזמור הללויה וכו' תאמר מז' של בבוא אליו וכו' כולו בבכיה ותחינה ובקשה ואח"כ תאמר עד אנה בכיה בציון ומספד בירושלים תקום תרחם ציון ותבנה חומות ירושלים אח"כ תקום ממקומך ותלך למקום אחר לעסוק בתורה עד עה"ש כנז"ל:

יט) וכתב הרה"ג בן א"ח שם אות ט' שקודם שיאמר תי' רחל יפרוש מטפחת או בגד אחד קל על הקרקע כדי שיעור מושבו דאין לישב על הקרקע ממש וטוב שיהיה הפתח של החדר שהוא קורא בו פתוח אם אין שם קרירות:

יט) אחר תי' לאה הנז' מנהגינו לומר מז' בשוב ה' את שיבת ציון ובקשת מלך רחמן רחם עלינו וכו' ואע"ג שלא נזכרו בדברי רבינו האר"י ז"ל אין חשש לאומרם בסוף תי' לאה המסודר מהאר"י ז"ל וכתב בן א"ח שם דכן מנהג החסידים בעה"ק תוב"ב לאומרם כדי לפסוק בנחמה:

יט) ואחר המזמורים של תי' לאה מנהגינו לומר פתיחת אליהו הנביא ז"ל בשביל שצריך לסמוך עסק תורה בתי' לאה וכתב הרב בן א"ח שם שמצא כתוב לאחר פתיחת אליהו ז"ל יאמרו מאמר רשב"י הכתוב בזוה"ק פ' נח דף ס"ה ופקודי דף רס"ה אר"ש ארימית ידי בצלותין לעילא דכד רעותא עלאה לעילא וכו' עד זכאה חולקיהון דצדיקייא בעלמא דין ובעלמא דאתי עכ"ל:

יט) ושיעור משניות קודם לכל דבר ועי"ז זוכה לנשמה כי משנה אותיות נשמה ואם זכה לחכמת אמת עת ההיא מסוגלת מאד באה"ט סק"ו בשם האר"י ז"ל ואם לאו ילמוד זוהר או אדרא ועיין שער רוה"ק דרוש ג' דף ט' ד"ה גם אמר הר"א הלוי וכו':

כ

כ) בימים שא"א בהם ודוי אומרים מזמור בבוא אליו נתן הנביא אבל א"א פסוק עד אנה בכיה בציון וכו' וכן בשנת השמטה בא"י תוב"ב דא"א תי' רחל א"א פסוק הנז' בן א"ח שם:

כא

כא) בעי"ת וכן בימי העומר בימים שיש בכם תחנה אע"פ שא"א בהם תי' רחל אומרים בתי' לאה מזמור יענך דאין זה נוגע לתי' רחל רק פסוק עד אנה בכיה בציון א"א אותו. רב פעלים שם סי' י"ד:

כב

כב) בימי העומר כשאומר בתי' לאה מזמור למנצח בנגינות יכוין בתיבה ובאות השייך לאותו הלילה. שער הכוו' שם ועיין לקמן סי' תפ"ט או' ח':

כג

כג) המנהג לומר ודוי קודם תיקון חצות כמ"ש החיד"א בקשר גודל לסי' א' אות ח' וכתב בן א"ח שם אות י' שבחודש אלול ועי"ת שאומרים בהם סליחות ואומרים ודוי בתוך הסליחות לא יאמרו ודוי קודם תי' חצות עכ"ל ונראה דה"ד לאומרים תיקון חצות סמוך לסליחות שלא יהא ככלב שב על קיאו אבל לאו' תיקון חצות בחצות לילה בזמנו י"ל וידוי דלא שייך טעם הנז' כיון שהוא מרוחק הרבה מיודוי של סליחות.

כד

כד) טוב שעה א' קודם אור היום לעסוק בתורה מכמה שעות ביום. עמודי השלחן על קיצור הש"ע סי' א' אות ה' בשם רב יעב"ץ:

כה

כה) [סעיף ג'] ראוי לכל יר"ש שיהא מיצר וכו'. אבל כשהוא מתפלל ולומד בתורה יהיה שמח מחב"ר אות ב' רו"ח אות עו"ב ר"ז אות ח' וכן הוא בשער הכוו' בהקדמה:

כו

כו) ומ"מ אם מוריד דמעות בתפלתו היא מקובלת ביותר מחב"ר אות ג': ודע דאם אדם חולה עינים או שהוא זקן וירא מלהוריד דמעות דמחליש כח העינים יש לו מקום למנוע ויש ראיה לזה מתשו' הרדב"ז ח"ג דפוס פיורדא סי' תקנ"ה וכה"ג ראיתי להרב שיו"ב ביו"ד סי' שצ"ד אות ג' שלמד מתשו' הרדב"ז הלזו למ"ש האר"י ז"ל דיש לבכות בתפילות ימים נוראים דאם בא בימים וירא מפני ראות ותמנע היתה דמעתו יפה עשה כי כוונתו רצויה אך טוב בין באבל בין בתפילות ימים נוראים לעשות קול בכי וכתיב כי שמע ה' קול בכיי ורחמנא לבא בעי לב נשבר עכ"ל רו"ח שם:

כז

כז) האר"י ז"ל לא התפלל בקול רם אפילו הזמירות להורות הכנעה ואימה ויראה לפני ה' וביום שבת מרים מעט קולו בנעימה בתפלה דמיושב לכבוד שבת. שער הכוונות שם. מחב"ר אות ד':

כח

כח) קודם שהאדם יסדר תפלתו בביה"כ מפ' העקידה ואילך צריך לקבל עליו מצות ואהבת לרעך כמוך וכגון לאהוב כל א' מבני ישראל כנפשו כי עי"ז תעלה תפלתו כלולה מכל תפלות ישראל ותוכל לעלות למעלה ולעשות פרי ובפרט אהבת החברים העוסקים בתורה ביחד צריך כל אחד ואחד לכלול עצמו כאלו הוא אבר א' מן האברים שלו ואם יש איזה חבר מהם בצרה צריכים כולם לשתף עצמם בצערו או מחמת חולי או מחמת בנים ח"ו ויתפללו עליו וכן בכל תפלותיו וצרכיו ודבריו ישתף את חבירו עמו. שער הכוונות שם:

כט

כט) [סעיף ד'] טוב מעט תחנונים בכוונה וכו'. וכן בתורה, דשואלין קבעת עתים ואין שואלין כמה תורה למד. וטוב ללמוד ה' פרקים במתון ונעימה יותר מכ' בנחיצה. א"ר אות ה' משם מקור חיים. מחב"ר אות ה' ר"ז אות ט':

ל

ל) [סעיף ה'] טוב לומר פ' העקידה. כתב החיד"א בס' קשר גודל סי' כ"ד אות ג' דאחר פ' העקידה קודם רבש"ע יאמר פ' ושחט אותו וכו' ויאמר יהר"מ וכו' אבל הרש"ש זלה"ה בסי' התפילה לא כתב זה וכן מנהג בבית אל יכב"ץ ההולכים ע"פ דברי האר"י והרש"ש ז"ל שאין אומרים לא פ' ושחט ולא יהר"מ:

לא

לא) שם ופ' המן וכו' ובכל דור ודור תקון רבנן סדר לימודים שונים וקביעת עתים במלי דחסידותא וכוונתם לזכות את הרבים המון ישראל דבל"ה הן בעון הם בטלים מת"ת וע"י סדרי הלמודים הללו אנהו ואביזרייהו הם מתעוררים קורין ומקרין ואולם לא נאמרו כל השעורים הללו לת"ח אשר להם יד ושם טוב חכמים ויודעים לעסוק בגופי התורה ולעמוד על עיקר דיני התורה להבין ולהורות ופוק חזי הרב הקדוש האר"י זצ"ל כי מעט מעט הראה והתקין בפרטים אלו וכן מצאתי להרב ל"ח פ' הרואה אות פ"ד שכתב דמי שיש לו לב להבין במקום ריצויים ותחנות ומעמדות ילמוד, וכ"כ הא"ר בשם פסקי תוספות, אמנם ראוי לכל ת"ח שיקבע עת כפעם בפעם ללמוד בספרי מוסר כי כל הגדול מחבירו יצרו גדול ואיידי דטריד בגופי הלכות ומחדש בטובו חידושי תורה קרוב שיגבה לבו וכיוצא וקבלתי כי בכלל משז"ל דתורה תבלין ליצה"ר הוא תוכחת מוסר מרז"ל קמאי ובתראי, ברכ"י אות ט':

לב

לב) שם בהג"ה. ודוקא ביחיד מותר לומר יו"ד הדברות וכו' ז"ל שער הכוו' בהקדמה הנ"ז גם הייתי נוהג לומר בכל בקר קודם התפלה פ' המן ויו"ד הדברות וכיוצא בזה בפ' אחרות ומנעני מורי ז"ל שלא לאומרם ובפרט ביו"ד הדברות הזכיר לי טעמו של דבר כי הרי בימים הראשונים קבעום בתפלה ומפני המינים שלא יאמרו שאין עוד ח"ו תורה מן השמים אלא יו"ד הדברות בלבד לכן בטלום ומי זה יערב אל לבו לחזק את המינים ולנהוג מה שבטלו רז"ל בגמרא עכ"ל. והביאו מחב"ר אות ח':

לב) וכתב שע"ת או' י"א בשם קו' טוב עין סי' יו"ד הא דמשמע מהאר"י ז"ל שאין לאומרם אפילו ביחיד אפשר דהקפידה קודם התפלה אבל אחר התפלה אם יקראם באמצע קביעות למודו שפיר דמי, וכ"כ רו"ח אות ל"א:

לג

לג) [סעיף ו'] פ' הקרבנות וכו'. כתב עו"ת אות ח' נ"ל דיש לומר פ' הקרבנות בעמידה דהא תנינא דיושב פסול בעבודה והביאו י"א בהגה"ט וכתב שכן משמע מהאר"י זצ"ל. אבל אנן בדידן לא מצינו כעת כתוב בדברי קדשו כלל מזה וכ"כ ש"צ דף ס"ב ע"א וכתב שמדברי האר"י ז"ל יש לדקדק בהיפך עי"ש וכ"כ ברכ"י אות י"ד ובמחב"ר סי' מ"ח ובקושר גודל סי' ז' אות כ"ב וכתב שם בברכ"י דכן עמא דבר. וכ"כ הרו"ח או' ל"ב דרוב הפו' הסכימו דא"צ לקרותם מעומד דלא כהעו"ת והי"א וכמ"ש הש"צ:

לד

לד) שם לא יאמר אלא ביום. ומצוה מן המובחר שאין לאומרם אלא עד אחר תפילת י"ח. ברכ"י אות י"ג עי"ש:

לה

לה) [סעיף ח'] יאמר עם הקורבנות פ' ושחט אותו וכו'. דאיתא במדרש אמר הקב"ה מעיד אני עלי שמים וארץ. בין עכו"ם בין ישראל בשעה שהן קוראין מקרא זה צפונה לפני ה' אני זוכר עקידת יצחק. ט"ז ס"ק ח', שו"ג או' י"א:

לו

לו) [סעיף ט'] נוהגים לומר וכו'. הגם דרובא דעלמא אינן נזהרין להיות קורין פ' הקרבנות בכל יום מיהו בזמן מגפה וחולי רע בעולם ב"מ טוב לקרות פ' הקרבנות דבר יום ביומו שהוא מסוגל הרבה ונכון לבו בטוח כי לא תאונה אליו רעה שהוא משומר מכל דבר רע. יפה ללב ח"ג אות י"ב:

לז

לז) נכון לקרות בתהלים קודם התפילה שהתהלים נק' זמירות ל' כריתה שמכרית להמקטרגים, לבוש סעי' ט' ומה"ט תיקנו לומר קודם תפילה ס' הזמירות כדי להכרית ולסלק המקטרגים. רו"ח או' ס"ג ודלא כשו"ת בית יעקב סי' קכ"ז שכ' דאין לומר תהלים קודם התפילה, רו"ח שם ועי"ש:

לח

לח) כתב בס' דרך חכמה דף מ"ה מנהגינו לומר פרק שירה כמ"ש חז"ל כל האומר פרק שירה בכל יום מובטח לו שהוא בן עוה"ב ותלמודו מתקיים בידו וכו' והביאו א"ר אות י"ד וכתב עליו דלא דק בלשונו אלא ז"ל הברייתא תניא ר"א הגדול אומר כל העוסק בפ' שירה זה בכל יום מובטח וכו' ומשמע שא"צ לאומרו כולו אלא רק העוסק בפרק בכל יום, וכמדומה שנוהגים לחלקו לז' ימי השבוע כמו ס' תלים וכתב בשם מהר"ם טראני דשנה כל העוסק ולא כל האומר כי ענין העוסק הוא לדעת עניינים הדברים וכוונתם לתועלת לקבל מוסר מן השירות האלו אשר היו מיוחסות לאותם שהם למטה כמה מדרגות ממדרגות האדם למען נחכים באחריתנו לעשות חוקי רצונו עי"ש ועיין רו"ח או' ס"ד שכתב דגירסת בעל העקרים כל האומר כגירסת בעל ר"ח ופי' בו כמו שפי' מהר"ם טראני ז"ל בפי' כל העוסק עי"ש,

לט

לט) שם ופ' סמני וכו' בב"י סיים ואח"ך פ' ברכת כהנים וכאן בש"ע השמיטו ולא ידעתי פי' ואולי השמטת סופר הוא, שו"ג אות י"ב:

מ

מ) ראיתי להרב החסיד המקובל המופלא מהר"ש שרעבי זלה" "י הסוד. קשר גודל סי' כ"ד אות ב':

מעבר לתחילת הדף · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---