חזקוני/דברים/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א
אלה הדברים כל מקום שנאמר בו אלה פסל את הראשונים שהרי הראשונים מצוות ומשפטים ואלו רובם דברי תוכחה ומוסר. ואין לפרוך מאלה המצות והחוקים והמשפטים דלעיל מיניה וכיוצא בו משום דהא תמן סליק ענינא.
אל כל ישראל מלמד שהיה קולו של משה הולך כשעור מחנה ישראל.
בעבר הירדן ובאיזה עבר באותו שבעבר בארץ מואב ולא באותו עבר שבארץ כנען.
במדבר בערבה כלומר דברים אלו שדבר משה בעבר הירדן כבר דבר משה אותם אליהם במקומות שמפרש, ודוגמא זו מצינו בפרשת ואתחנן גבי בעבר הירדן בגיא מול בית פעור וגו'. במדבר שכנגד הר סיני שנקרא מדבר סיני.
בערבה במקום אחר באותו מדבר שנקרא ערבה וכן הוא אומר בפרשה זו ונעבור וגו׳ מדרך הערבה מאילת ומעציון גבר וגו׳ ובאיזה מקום בו באותו שהוא מול סוף הוא מדבר פארן הגדול והנורא שמתחיל מאיתם כדכתיב ויחנו באיתם אשר בקצה המדבר, ובא ומגיע עד ארץ מואב, כדכתיב ונעבור דרך מדבר מואב. וכ״כ בפרשת עקב אשר הוליכך ה׳ אלוקיך זה ארבעים שנה במדבר, ומדבר זה הוא שעליו פרש״י בפ׳ מסעי שקראו יחזקאל מדבר העמים לפי שכמה מקומות יושבות בצדו והוא מדבר שור הוא מדבר איתם הוא מדבר סין הוא מדבר פארן הוא מדבר סיני הוא מדבר קדש הוא מדבר צין הוא מדבר קדמות הוא מדבר מואב שעל שם המקומות שבצדו קוראין לו מדבר פלוני ומדבר פלוני.
בין פארן לפי שהוא מדבר גדול נותן לך סימן היכן הוא בו.
ובין תפל ולבן יש לנו לומר מכח שקול סברת הפשט כי מקומות הם וכן ודי זהב אבל אינם נזכרים בפ׳ מסעי או נזכרו בפ׳ מסעי בשמות אחרים כמו רתמה ודיבון גד ועלמון דבלתימה, ושניר שנקרא בארבע שמות.
וחצרת פרש״י במחלוקתו של קרח ואם תאמר לפי סדר המקרא מחלקותו של קרח היה במדבר פארן אחרי שלוח המרגלים, ועוד היאך תרגם אונקלוס ובחצירות דארגיזו על בשרא הלא בקברות התאוה הרגיזו וכתיב מקברות התאוה נסעו העם חצרות, אלא י״ל אילו נקט ליה ברש״י דמחלקתו של קרח היה במדבר פארן אמטו להכי לא ידעינן ביה היכן שהרי מדבר גדול הוא מהלך כמה ימים כמו שאמרנו למעלה ונקט ליה חצרות דסמיך ליה מקום ניכר וידוע להם.
ב
אחד עשר יום מחרב מקצר מדברים שנאמר במהלך אחד עשר יום שעשו מחורב עד שלוח המרגלים מקדש ברנע שהרי מיום שנשבע הקב״ה שלא יכנסו לארץ לא נתחדשה מצוה רק בשנת הארבעים.
אחד עשר יום חסר בי״ת כאילו כתוב באחד עשר יום דוגמא כי ששת ימים עשה ה׳ את השמים וגו׳ אם הגד תגידו אותו לי שבעת ימי המשתה דשופטים. הזעק לי את איש יהודה שלשת ימים דשמואל ועוד הרבה.
אחד עשר יום פרש״י אמר להם משה וגו׳ עד נמצא בג׳ ימים הלכו כל הדרך מה שפרש״י כך לאו לאשמועינן הג׳ חניות על פי הימים שהרי אין מעשרים באייר עד כ״ט בסיון רק ל״ח ימים אלא אתא לאשמעינן שלא הלכו מכ׳ באייר עד כ״ט בסיון אלא שלש חניות. חניה ראשונה היא קברות התאוה שעשו בה ל׳ ימים שלמים ט׳ מאייר וכ״א מסיון ועוד צא מהם חניה שנית היא חצרות שעשו בה ח׳ ימים שלמים ומקצת מכ״ט בסיון, ומחניה שלישית היא קדש ברנע שהיתה בכ״ט בסיון שלחו המרגלים כמו שפרשתי בפרשת בהעלתך.
ג
ויהי בארבעים שנה פי׳ לך הכתוב שדבר עליהם בעבר הירדן בשנת הארבעים שדבר עליהם תחלה במדבר סיני בעשתי עשר חדש באחד לחדש היינו ל״ו ימים קודם מיתתו.
ככל אשר צוה ה׳ אתו ולא את נביא אחר.
ד
אחרי הכתו וגו׳ לפי שכתב לקמן ולא אבה סיחון מלך חשבון וגו׳ ושניהם בשנת הארבעים, קדם הכתוב ולמדך כאן שמלחמת סיחון קדמה למשנה תורה.
ה
הואיל משה באר כל המצוות, גם עשרת הדברים ששמעו מפי הגבורה רצה הקב״ה שישמעום גם הנולדים במדבר מפי ציר נאמן.
ו
דבר אלינו בחרב פתח להו הכא כדי לקרובי דעתייהו במילי דבדיחותא.
ז
פנו וסעו לכם וגו׳ ראה נתתי לפניכם וגו׳ הוא שנאמר בפר׳ משפטים הנה אנכי שולח מלאך וגו׳ עד ושתי את גבולך וגו'.
בערבה היא הערבה שאמר למעלה.
ח
[ראה נתתי לפניכם לשון ראה נופל על כמה דברים].
ט
ואומר אליכם בעת ההיא וגו' עד כל הדברים אשר תעשון הוא שנאמר בפרשת יתרו נבול תבול וגו׳ ויבחר משה אנשי חיל וגו'.
יב
וריבכם של זה עם זה.
יג
ואשימם ואשמם חסר יו״ד ה״ג בפרש״י. והסופרים מצאו בתחלה בפרש״י יו״ד וי״ו ונקודה אחת על הוי״ו כדי להשלים התבה כענין זה י״ו והיו סבורים שהוא אלף והרגילו מהיום הזה לכתוב חסר א'.
טו
אנשים חכמים וידעים פרש״י אבל נבונים לא מצאתי זו אחת משבע מדות שאמר יתרו למשה ולא מצא אלא שלש וא״ת היכן הם שבע מדות שאמר יתרו למשה הרי אינן אלא ארבע אנשי חיל יראי אלוקים אנשי אמת שונאי בצע אלא הכי הוי פי׳ וזו אחת מהשבע מדות שאמר יתרו למשה ששם הארבע וכאן השלש הרי שבע בין כאן ולהלן. והכי איתא באלה הדברים רבה, אמר רבי ברכיה בשם רבי חמא ב״ר חנינא צריכים הדיינים שתהיינה בהן שבע מדות ואלו הם חכמים ונבונים וידועים ומה שכתב להלן ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלוקים אנשי אמת שונאי בצע הרי שבע ולמה לא נכתבו שבעתם כאחת ללמד שאם לא מצאו משבע מביאים מד׳ לא מצאו מד׳ מביאים מג׳ חכמים ונבונים וידועים לא מצאו מג׳ מביאים משנים לא מצאו משנים מביאים מאחד שכך כתיב אשת חיל מי ימצא.
יז
לא תגורו מפני איש אין לו לדיין לגור מפני איש כי אין לבעל דין לשנוא הדיין אם הוא מענישו שיש לו לדיין להשיב לבעל הדין הרי הקב״ה חייבך כי המשפט לאלקים הוא.
יח
ואצוה אתכם בעת ההיא וגו׳ לא בשביל ללמוד תורה נתעכבתם מ״ם שנה שהרי בשעה קלה למדתי את כל התורה לכם רק בעונותיכם נתעכבתם.
יט
ונסע מחרב הוא שנא׳ בפ׳ בהעלותך ויסעו מהר ה׳ וגו'.
כאשר צוה ה׳ אלקינו אתנו כמו שפי׳ למעלה גבי פנו וסעו לכם וגו'.
ונבא עד קדש ברנע בכ״ט בסיון כמו שפירשתי.
כ
ואמר אלכם באתם עד הר האמרי היינו דכתיב בפ׳ שלח עלו זה בנגב ועליתם את ההר וכתיב וישכימו בבקר ויעלו אל ראש ההר.
כב
ויחפרו לנו לשון חפוש שהחופר מחפש מה שיש בסתר.
כג
שנים עשר אנשים פרש״י מגיד שלא היה שבט לוי עמהם. ע״י שלא היה לו חלק בארץ כמו שפירש״י בפ׳ שלח.
כד
עד נחל אשכל פרש״י מלמד שהלכו בה ארבע אומנים שתי וערב פ׳ שורות כדאיתא בהשוכר את הפועלים, פועלים בהליכתן אוכלים מן הענבים מאומן לאומן ובחזרתן מן הגת פי׳ משורה לשורה.
כז
הוציאנו מארץ מצרים פרש״י הוצאתו לשנאה היתה וכו׳ כלומר שדה הבעל פחותה משל שקיא משום דשל בעל אינה טוענת פירות רק במי גשמים וכשאין לה גשמים פוסקת אבל של שקיא אינה פוסקת שהרי משקים אותה תמיד.
כח
[ובצורת בשמים אויר נקרא שמים].
לו
[זולתי יו״ד יתרה].
[הארץ אשר דרך בה אשר הלך בה].
מלא אחרי ה׳ מלא דברי משה שהיה מדבר בשמו.
לז
גם בי התאנף ה׳ הפסיק בין יהושע לכלב לומר נטלה רשות ממני ונתנה ליהושע וכל זה בגללכם שגרמתם לי כעס ולא דקדקתי בלשוני ובמעשי ונענשתי.
מ
ואתם פנו לכם וסעו וגו׳ הוא שנאמר בפרשת שלח פנו וסעו לכם וגו'.
מא
ותענו ותאמרו וגו׳ עד ולא האזין אליכם מפורש בפ׳ שלח.
מד
כאשר תעשינה הדברים פירש״י מה הדבורה הזאת כשהיא מכה את אדם מיד מתה כלומר היא מתה בטורח שמכה את האדם מרוב חלישות שבה, אף הם אעפ״י שהם חלשים שתמיד כשהיו נוגעים בכם מיד מתים אעפ״י כן הכו אתכם בשעיר עד חרמה. ד״א כאשר תעשינה הדברים אם אחת יוצאה ממקומה כולם יוצאות אחריה כך וירד העמלקי והכנעני וגו'.
ויכתו אתכם הכה ופצוע אבל לא הרגום כדי שלא יתחלל שמו של הקב״ה להגדיל פי אויביהם עליהם. תדע שהרי לא מנה הכתוב הנופלים במלחמה זו כמו שעשה בשאר מלחמות.
מה
ותשבו ותבכו הוא שנאמר בפ׳ שלח ויתאבלו כל העם מאד. ודינו להיות נכתב תכף אחר וסעו לכם המדברה דרך ים סוף.
מו
ותשבו בקדש ימים רבים פי׳ כאן שעמדו בקדש ברנע וחסרו בפ׳ שלח.
[ותשבו לשון עכבה].
כימים אשר ישבתם כלומר כמו שאתם יודעים.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |