דעת זקנים/דברים/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

דעת זקנים TriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png א

א[עריכה]

אלה הדברים אשר דבר משה. זש"ה[1] (משלי כח כג) 'מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון'. מוכיח אדם, זה משה שהוכיח את ישראל שנאמר (יחזקאל לד לא) 'ואתנה[2] צאני צאן מרעיתי אדם אתם'. אחרי, אחר שהוכיחן הקב"ה. ומפני שהוכיחן חן ימצא שנאמר במשה (שמות לג יב) וגם מצאת חן בעיני. ממחליק לשון זה בלעם שדבר להם חלקלקות ואמר (במדבר כד ה) מה טובו אוהליך יעקב.

משל דמשה ודבלעם למה הדבר דומה, לבן מלך שיש לו שני שרים אחד אוהבו ואחד שונאו. האוהב אומר לו, בני הזהר שלא תעשה עבירה, שאביך מלך ודיין ואם ישמע לא יחוס עליך אלא יהרגך. והשונא אומר, עשה כל תאות לבך, כי המלך אביך ואינך ירא משום דבר. כך משה האוהב אמר לישראל, השמרו לכם פן יפתה לבבכם (להלן יא טז). וכתיב (שם פסוק יז) וחרה אף ה' בכם וגו'. אבל בלעם השונא אמר להם, מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל וגו', ועשו כל תאות לבבכם, כי לאומות עושה כל הרעה שגזר עליהם שנאמר (במדבר כג יט) לא איש אל ויכזב, אבל בכם שאתם בניו אם גזר רעה, ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה (שם). ועליהם אמר שלמה (משלי כז ו) נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא. וגם על משה נאמר (שם כד כה) ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב, ועליו לא נאמר אלא ועליהם, על המוכיח ועל המתוכח:

בין פארן ובין תפל ולבן. דברים של תפלות שהוציאו על המן שהיה לבן[3]. ומה היו אומרים, וכי יש טוחן ואינו פולט, שאוכלין המן ונבלע באיברים[4]:

לז[עריכה]

בגללכם. לפי שאתם מקטני אמנה, כי כשאמרנו המן הסלע הזה נוציא לכם מים (במדבר כ י) חשבתם שהייתי סבור שלא יצאו ומקרה היה כשיצאו בפעם ראשונה שיצאו[5], והיה לי לפרש כי במצות הקב"ה אוציא לכם מים מן הסלע הזה ולכן כעס הקב"ה עלי וזהו בגללכם[6]:

מא[עריכה]

ותהינו לעלות ההרה. מהו ותהינו, שהיו אומרים מטפה נתמלא הין, מדבר מועט נתמלאת סאתם. כלומר, בשביל דבר מועט כעס הקב"ה עלינו:

מד[עריכה]

וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדבורים. פי' שעוקצין מכאן ומכאן ואין ממיתין כך ויכום ויכתום שרדפו אחריהם בהכה ופצוע אבל לא הרגום כדי שלא יגדילו פיהם ונמצא שם שמים מתחלל. ותדע שלא מנה בכאן הנופלים במלחמה כדרך בשאר מלחמות ונראה שזו המלחמה דוישמע הכנעני מלך ערד דכתיב שם וישב ממנו שבי אבל לא הרגו אחד מהם והקב"ה לקח אחר כך נקמתם מהם שנ' וישמע ה' בקול ישראל ויך את הכנעני וכו':




שולי הגליון


  1. כעין זה נמצא בדברים רבה (א ב). וכ"ה גם בפירוש הרא"ש.
  2. לפנינו ואתן, ולשון 'ואתנה' מופיע במקום אחר (יחזקאל לד יז).
  3. כמו שנאמר (שמות טז ל): 'והוא כזרע גד לבן'.
  4. כן הוא בגמרא ביומא (עה:): שהיו אומרים עתיד מן זה שיתפח במעיהם, כלום יש ילוד אשה שמכניס ואינו מוציא. וכשנאמרו דברים לפני ר' ישמעאל אמר להם אל תקרי 'אבירים' אלא איברים דבר שנבלע במאתים וארבעים ושמונה איברים.
  5. ראה שמות (יז ז).
  6. באו ליישב הקושיא מהו 'בגללכם' הלא פירש הכתוב שנענש משה 'יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל' (במדבר כ יב), ולכך פירש שלא היתה תביעה על משה שהיה לו לפרש כן רק בגלל שהיו הם מקטני אמנה והיו סבורים שהוא סבור שלא יצאו. וכ"ה בהדר זקנים ובפירוש הרא"ש. ובבכור שור כאן ביתר ביאור: ואילו פירשתם דברי כמו שהייתי רוצה לומר כו' הקב"ה לא היה מקפיד, ובשביל שלא פירשתי כהוגן הקפיד הקב"ה, והיינו 'בגללכם'. וברמב"ן פירש 'בגללכם' בעבור מריבתכם שרבו בני ישראל על את ה' על חסרון המים. עוד פירש שהכעס על משה ואהרן על אשר הכו את הסלע לפני העם לא כאשר צוו, ועל ידי זה הרהרו העם בדבר, ולא היה העונש אלא מפני שהיה הדבר בתוך בני ישראל ולא נקדש הכבוד לעיניהם, וכלשון הפסוק 'על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל'. ובחזקוני פירש שתלה החטא בהם שהם גרמו לו כעס שמחמתו לא דקדק בלשונו ובמעשיו ועי"ז נענש. והאברבנאל פירש שמשה לא נענש על מעשה מי מריבה, אלא על חטא המרגלים שבשליחותם הוסיף משה דברים רבים ועל ידי זה נגרר בסוף שהוציאו דיבת הארץ רעה. אלא שמאחר שעשה כן בשגגה, לכן תלה לו ה' חטאו ולא הענישו, ובמי מריבה גזר עליו את עונשו על עוונותיו הקודמים, ומי מריבה היו כלי אמצעי לגזירה זו ולא סיבה עצמית. ולכן אמר 'בגללכם' כי לא היה עונשו בעבור מי מריבה אלא בעבור חטא המרגלים. ובמשך חכמה (במדבר יג ל) פירש שעל חטא מי מריבה היה ה' מוחל למשה ומכניסו לארץ, אך הוחלט בנבואה שמשה מת ויהושע מכניס כדי להוציא מלבם של ישראל את הטעות שמשה בעצמו אלוקי והוא המסבב מערכות ומשדדם, ועל כן אמר תלה משה את אי כניסתו לארץ בישראל, היינו בטעות שהיו מייחסים לו כח אלוקי שבעבורה לא נמחל לו חטא מי מריבה.


· הבא >
מעבר לתחילת הדף


Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.